המשרד לשירותי דת הורה למועצת חריש למנות רב עיר. מה כולל תפקיד רב העיר, כיצד הוא משפיע על חיי היום-יום של התושבים והאם בשלו התנאים להליך שתוצאותיו ישפיעו על העיר עשרות שנים קדימה?
באוגוסט 2020 שלח הרב יעקב אביטן, השר לשירותי דת, מכתב רשמי למועצת חריש עם בקשה להקמת ועדה לבחירת רב ראשי לעיר. "עמדתי היא כי יש לקדם בחירת רבני עיר בכל מקום בו לא מכהן רב. לפיכך, בכוונתי לפעול לקידום הליך בחירת רב עיר למועצה, תוך שיתוף פעולה מלא ומירבי עם ראש העיר", ציין השר במכתבו.
הבקשה הרשמית עוררה בחודשיים האחרונים הדים בשיח הציבורי בנושא וכבר נשמעו לא מעט השערות ותהיות לגבי המועמדים השונים והנבחר שיגיע לקו הגמר, זאת לצד מצדדים ומתנגדים להליך הבחירה בעיתוי זה.
תפקידו של רב העיר
רב עיר, 'מרא דאתרא', קובע את המדיניות ההלכתית במתן שירותי הדת בעיר. הוא חתום על תעודות הכשרות של עסקי המזון בעיר, מנהל את רישום הנישואין בעיר ואחראי בשיתוף עובדי המועצה הדתית גם למתן כלל שירותי הדת כמו מקוואות והליכי פטירה וקבורה.
רב העיר הוא מנהיג רוחני, דמות הלכתית חשובה המעצבת את מדיניות הדת בעיר ומשפיעה ישירות על האוכלוסייה. בנוסף, לרב העיר יש מעמד עצמאי ותפקיד ייצוגי בטקסים ואירועים של הרשות המקומית . בפועל, מהווה הרב שגריר של העיר ומייצג את אוכלוסייתה. בהתאם, אמירותיו והתבטאויותיו זוכות פעמים רבים לתפוצה רחבה וארצית.
מעבר לכך, מדיניות רב העיר, מדיניות מחמירה או מקלה, משפיעה ישירות על האזרחים בעיר שנזקקים לשירותיו, גם אלו שאינם דתיים. שלא כמו נבחרי ציבור מחד, או עובדי מדינה בכירים מאידך, רבני עיר נבחרים מכהנים, הלכה למעשה, כמעט כל חייהם. על פי התקנות הם מכהנים עד גיל 70 עם אפשרות להארכה של חמש שנים נוספות.
מעמדו של רב עיר הוא עצמאי לחלוטין. אין אפשרות לפטר או להחליף אותו והוא לא מחויב לתת דין וחשבון לחברי המועצה. רב העיר הוא דמות מפתח ובעל כוח השפעה ממשי הן על הרשות והן על התושבים.
מעבר לסטטוס החשוב נהנה רב העיר גם משכר נאה. על פי החלטת הממשלה מפברואר 2017 רב עיר מכהן בעיר של 20-30 אלף תושבים מקבל שכר בסיס של 28,663 שקלים. השכר צמוד לשכר ראש העיר ומתעדכן בהתאם להעלאות השכר של חברי הכנסת.
שני גרינברג, חברת המועצה ויו"ר סיעת הליברלים: "אנשים טועים לחשוב שלחילונים לא אמור להיות אכפת משירותי דת אבל מינויו של רב העיר משפיע גם עליהם. רוב רובו של הציבור היהודי צורך שירותי דת בנקודות ציון חשובות בחיים: לידות, טקסי מצווה, חתונות ולוויות. יש לא מעט תושבים שמערך הכשרויות משפיע עליהם, אם כלקוחות שצורכים אוכל כשר או כבעלי עסקים שצריכים לעמוד בסטנדרט. רב העיר הוא הרב של מי שאין לו רב קהילה משלו, ועל כן דווקא אלו שאינם חלק מקהילה דתית צריכים להיות מעורבים בבחירתו".
תהליך פוליטי ארוך
הליך בחירת רב עיר הוא הליך מורכב, ארוך ואינו חף מאינטרסים פוליטיים. על פי התקנות, השר לשירותי דת אמון על התנעת הליך המינוי ובמסגרתו מוקמת ועדת בחירות ואסיפה בוחרת המורכבת מנציגים מקומיים שונים: נציגי הסיעות במועצת העיר, נציגי בתי הכנסת, רבנים ונציגי ציבור מקומיים.
ההליך דורש בחלקו הסכמה בין השר לשירותי דת וראש העיר ומכיל מספר שלבים אשר לעתים קרובות מדי מעכבים את מינוי הרב. זאת אחת הסיבות לכך שבשנים האחרונות בערים רבות אין רב עיר מכהן קבוע אלא ממלא מקום בלבד, שפעמים רבות אף אינו מתגורר בעיר ואינו מכיר את האוכלוסייה. שיתוף פעולה בין ראש העיר למשרד לשירותי הדת יכול להאיץ את התהליך ומנגד, מחלוקות יכולות לעכב אותו משמעותית.
טענה מרכזית שחוזרת ועולה בשנים האחרונות היא כי ההליך הנוכחי לבחירת רבני עיר נגוע בפוליטיזציה, נבחר על ידי מעט ולא מבטא כראוי את קולו של הציבור.
עידית ינטוב, חברת המועצה, מסבירה: "מרבית הרשויות בישראל וחריש כלולה בהן תלויות מאוד בהחלטות משרד הפנים בחישובי ארנונה, מענקי איזון, תיקוני גבולות מוניציפליים ועוד. על כן, רשויות אלו יהיו בעלות אינטרס גדול יותר לשתף פעולה עם שר הפנים גם כאשר מדובר במינוי רבני ערים".
ואכן, בלא מעט מקרים מועמדות לתפקיד רב העיר מקודמת ונתמכת על ידי שרי ממשלה שרוצים למקם את אנשי שלומם בעמדות מפתח ומהווה עבורם קלף מיקוח במשא ומתן מול ראשי הערים.
"חריש יכולה להתנהל גם בלי רב עיר"
החשש מהשפעות חיצוניות מעלה בחריש קולות המתנגדים להליך הבחירה. ינטוב: "אני מתנגדת להליך של בחירת רב העיר וחושבת שחריש, שעד כה הסתדרה בלי רב עיר, יכולה להמשיך להתנהל בלעדיו אלא אם נקלענו למצב בו גורמים בממשלה האמונים על קידום העיר מקדמים מועמד מסוים בחריש, והם דוחקים אותנו לפינה ולא משאירים לנו ברירה אלא לבחור". ינטוב מוסיפה סיבות להתנגדותה: "רשות שבוחרת רב עיר עלולה להיחשף לסחיטה ומניפולציות מצד הרב הנבחר, שבניגוד לראש עיר יישאר בתפקיד תקופה ממושכת וללא אפשרות כמעט להחליפו".
גם גרינברג תומכת בדחייה: "אנחנו חושבים שחריש עדיין צעירה, אופייה אינו ברור, ולכן זו לא העת לבחור רב עיר. שוחחנו עם ראש המועצה והבהרנו עמדתנו שככל שיש צורך בעיבוי שירותי הדת לא נתנגד לגיוס רב למחלקת שירותי הדת בעירייה, כך שלמעשה לא יהיה מדובר במינוי 'לכל החיים'".
האם ההצעה שמעלה גרינברג בנודע לבחירת רב אפשרית? מסתבר שיש עיר אחת בארץ, בני ברק, בה הליך הבחירה ברב העיר מתנהל ברמה המקומית בלבד ולא מערב גורמים ממשלתיים.
באוגוסט 2020 פרסמה תנועת 'נאמני תורה ועבודה', תנועה ציונית-דתית, נייר עמדה בנושא בחירת רב עיר בו היא מציינת כי תהליך הבחירה ברב עיר המתקיים כיום מכח התקנות, רחוק מלהיות אידיאלי. עוד מציעה התנועה לשקול מודל בחירת רב חלופי הקיים מזה עשרות שנים בעיר בני ברק ובמסגרתו הרב נבחר מטעם העירייה, או מועצת העיר. "רב המועסק על ידי העירייה או על ידי תאגיד עירוני יכול לשמש כרב העיר בפועל מבחינת מרבית הסמכויות המוקנות לרב עיר המתמנה מכוח התקנות. זאת משום שמועצת הרבנות הראשית יכולה להסמיך אותו להיות ממונה על הכשרות וכן כרושם נישואין בעיר".
"רב שיפעל להארת פנים ולאחדות"
חשוב לציין כי פעילותו של 'רב עיר' אשר מחובר לקהילה תורמת תרומה משמעותית לעיר. רב עיר שזוכה להערכה יכול לתרום לשיקום האמון בין התושבים לממסד הרבני, לחבר ולקרב בין לבבות ובין קהילות, לתת מענה לצרכי הקהילות הדתיות ולפעול בנפרד מהמועצה, בהפרדת רשויות שעשויה למנוע ניגודי אינטרסים תוך עיגון והסדרת סמכויות.
סיבות אלה מחזקות את ההבנה שלתהליך הבחירה הסופי במועמד יש השפעה מכרעת על עתיד העיר וגם על היחס בו זוכה כל תושב ותושב כשהוא נזקק לשירותי הדת בעירו.
יוחאי פרג'י, יו"ר סיעת בית טב בחריש ציין בהתייחס למהלך: "התהליך רק החל. זהו תהליך לא קצר. קודם מתמנה ועדה, ולאחר מכן הגוף הבוחר. נשמח ונפעל לקדם רב ראשי לעיר, רב שיפעל להארת פנים, לאחדות, ולקירוב לבבות. כשהתהליך יבשיל ויגיע לידי מעשה, נהיה מוכנים אליו".
גם גרינברג שותפה לדעה זו: "חשוב להדגיש שבכל צומת החלטה שבו יש לנו הכוח להשפיע, אנו נדאג לממש את זכותנו ולהשמיע את קולו של הציבור הליברלי, המבקש שתפקידים ממלכתיים יאוישו על ידי רבנים ציוניים, שיוצרים חיבורים וגשרים בין כל חלקי החברה הישראלית".
