תשובת הנגד לפרובוקציות: העצמת הנראות החילונית בעיר

בתקופה האחרונה מתבהר יותר ויותר כי עדיין קיימת בחריש קבוצה קטנה אך מחויבת של אנשים שהציבו לעצמם מטרה להפוך את צביונה של העיר לחרדי. אז מה אנחנו יכולים לעשות? בראש ובראשונה, להתעלם מפרובוקציות. נגה עוז בטור דעה

בסוף השבוע האחרון פורסמה כתבה במקומון חרדי שמנתה את "יתרונות" חריש לציבור החרדי. בין שלל 'הפנינים' שנכתבו בכתבה בלטו עובדות שהקשר בינן למציאות קלוש. כך לדוגמה, "חריש קרובה לירושלים". משפט אחד הסעיר יותר מכל את תושבי העיר: "יש לציין שגם המיעוט החילוני שגר בעיר אינו מחובר לעיר ורובו גר בשכירות. האכלוס החרדי גורם גם למיעוט זה לעזוב את העיר מיום ליום".

על פי סקר שערכה המועצה בקיץ האחרון כ- 44% מתושבי העיר הינם חילונים, כ- 21% מסורתיים, כ- 27% דתיים לאומיים וכ-8% חרדים.

אני מאמינה שכוונת הכותב נחשפה במשפט המוזכר, וכוונתו אינה תמימה. בתקופה האחרונה מתבהר יותר ויותר כי עדיין קיימת בחריש קבוצה קטנה אך מחויבת של אנשים שהציבו לעצמם מטרה להפוך את צביונה של העיר לחרדי.

אין ספק שבשבע השנים האחרונות, המציאות טפחה על פניהם, אבל הם לא מוותרים. המאמצים שלהם אולי ראויים להערכה, אך הם לא יספיקו. בחריש קיימות ופועלות קבוצות גדולות יותר שמחויבות גם הן אבל למטרה מנוגדת: להפוך את חריש לעיר פלורליסטית וליברלית. להצמיח עיר בה חיים כל המגזרים על פי התפישה של "חיה ותן לחיות".

קהל היעד של הפרסום: חילונים

על פי סקר שערכה המועצה בקיץ האחרון כ- 44% מתושבי העיר הינם חילונים, כ- 21% מסורתיים, כ- 27% דתיים לאומיים וכ-8% חרדים.
המיעוט החרדי בעל האג'נדה להפיכת חריש למעוז חרדי אינו זקוק לסקר כדי לדעת את האמת. הוא מכיר את חריש, ויודע שהמציאות שהוא מתאר אינה נכונה.

לאחרונה נחשף הציבור בחריש לניסיון להפוך מתחמי מגורים בעיר ל"שכונות חרדיות". זוהי דוגמה נוספת לאוזלת היד של מיעוט שאינו מצליח לאכלס פרויקט מגורים בבני תורה ושומרי מצוות ומשכיר את הדירות לחילונים. אם אכן אלו פניה האמתיים של "ההצלחה" החרדית בחריש, נשאלת שאלה חשובה: למי מיועד הטור שפורסם בשבועון המקומי? ובכן, התשובה היא שפרסום זה מופנה אלינו "המיעוט החילוני".

מערכת כריזה בברקת — זה מתחיל ברמקולים שמשמיעים שירי שבת

אותה קבוצת שוליים, ככל הנראה, החליטה ליצור לעצמה מרחב סטרילי לחרדים בלבד. זה מתחיל ברמקולים שמשמיעים שירי שבת, ממשיך בתליית שלטים בבניינים המתריעים כי מגורים אלו נועדו לאוכלוסייה חרדית בלבד וממשיך בפרסום המדובר. נדמה שכל מה שאותה קבוצה צריכה ומבקשת היא שאנחנו נזוז ונפנה לה מקום.

ובכן, מהי התגובה שצריכה להינתן על ידי רוב תושבי העיר? לטעמי, התשובה פשוטה. נדרש מאיתנו להתעלם כשאנחנו רואים פרסום כזה. לא להפיץ אותו ברשתות וביתר שאת: להגביר את הנראות של חריש כעיר רגילה עם אוכלוסייה חילונית חזקה. אני יודעת, זה לא קל, אבל זו התשובה החכמה הנדרשת מאיתנו.

התדמית החרדית של חריש נעלמה

אחת המטרות המרכזיות בתוכנית האסטרטגית למיתוג העיר היא להיפרד מהתדמית "החרדית" שמלווה היסטורית את חריש. במקום זאת, המטרה היא לבנות מיתוג חדש המבסס את חריש כעיר פתוחה לכולם, גם לחרדים, אבל לאילו מביניהם שמקבלים את היותה של חריש עיר מעורבת.

חרישבת צילום: אורן קלר — אירוע 'חרישבת' בפארק המועצה בהפקת כוחנו באחדותנו צילום: אורן קלר

תהליך מיתוג העיר, עליו אני אחראית בתוקף תפקידי כנציגת ציבור, כלל תהליך רוחבי במסגרתו אפיינו את החוזקות והחולשות של העיר. עוד כלל התהליך איתור הנקודות בהן העירייה יכולה להשתפר ולהצטיין ובמקביל דאגנו להקצאת משאבים עירוניים נדרשים לתהליך המיתוג, עד להגעת "הכסף הגדול" מהממשלה. כיום עבודת המיתוג מתבצעת בשני מישורים: חיצוני ופנימי.

במישור החיצוני אנו מעלים פרסומים בפלטפורמות ארציות כדוגמת, Ynet, דה-מרקר, ערוץ 12 ועוד. פרסומים אלה מניבים פרי. חריש כבר לא מוצגת בתקשורת הכללית כעיר חרדית, כפי שהצטיירה בעבר, ואני שמחה ששינוי המגמה הצליח ועוד יתעצם בהמשך.

במישור הפנימי אנחנו דואגים לפרסם עדכונים על עבודתה השוטפת של הרשות ועל תכניות העתיד. המטרה בפרסומים הפנימיים היא להעניק לתושבים תחושת ביטחון מחד ומאידך, להפוך את התושבים לשותפים במאמץ שיווק העיר. אנחנו מצויים בקשר רציף עם תושבים, מתווכי נדל"ן ומשווקים ומנטרים את מגמות האכלוס בעיר. עד עתה, הנתונים מוכיחים כי מגמות האכלוס לא משתנות והיחס בין המגזרים השונים בעיר חריש נשמר.

העצמת הנראות החילונית בעיר

אז מה אנחנו יכולים לעשות? די ברור שהפרובוקציות של אותה קבוצת שוליים לא יפסקו. אנו נתמודד בקרוב עם האירוע הבא. תשובת הנגד של הרוב החילוני בעיר צריכה להיות בהעצמת הנראות החילונית בעיר! איך עושים את זה? זה די פשוט. בעיר ישנם עסקים פתוחים בשבת. בקרו בהם, חזקו אותם, עודדו אחרים לעשות כמותכם. בחריש אין חוקי עזר המונעים פתיחת עסקים בשבת. אם הציבור החילוני ירחיב את הדרישה שלו, חנויות נוספות יפתחו.

מקדונלד'ס — בקרו בעסקים שפתוחים בשבת. צילום: מור שקיפי לאטי

בנוסף, חריש מציעה שלל פעילויות תרבות עבור האוכלוסייה הכללית. הירשמו אליהן, מלאו את האולמות, נצלו את תקציב התרבות העומד לרשותכם.

מחפשים פעילות בשבת? בחריש ישנן קבוצות המארגנות פעילויות עבור הציבור בשבתות, בואו והצטרפו אליהן. ואחרון אחרון חביב, כאשר אתם רואים פרסום חיובי של חריש ברשת החברתית הפיצו ושתפו חברים. אפשר גם ליזום ולכתוב משהו פשוט מהלב בפלטפורמות שהחשיפה בהן תעשה טוב לעיר.

חברים, אל דאגה. חריש בדרך הנכונה, ואתם יכולים לעזור ולהצעיד אותה קדימה.