אני מאמין כי הכל מלמעלה והכל לטובה אך יחד עם זאת השאננות, השמחה לאיד, התחושה ש'הנה החזרנו לחילוניים', והפרשנות המוטעית – לפיה אנחנו עם מוגן עם מספר נדבקים קטן יחסית לשאר העולם – השאירה בי טעם מר
קוראים לי יאיר, נולדתי באיטליה למשפחה דתית לאומית ובגיל צעיר עליתי לארץ. שירתתי בצבא, למדתי באוניברסיטה ופתחתי עסק לתיירות, שמתמחה בציבור המסורתי והדתי בעיקר באיטליה. בשנת 2009 יצאתי לשליחות במילאנו מטעם תנועת 'בני עקיבא' למשך חמש שנים ולאחר מכן עברתי לגור תקופה בסירמיונה, שבאגם גארדה (צפון איטליה) ועזרתי לאבא שלי לנהל מלון כשר. חזרתי לארץ ומאז אני על קו איטליה-ישראל, מחלק את זמני בין המלון באיטליה, הרצאות על יהדות ושואה בבתי ספר איטלקים לבין סדנאות אימון מנטלי אותן אני מעביר ברחבי הארץ.
לחריש עברתי לפני שנה ואני מאוד אוהב את העיר הזאת. השקט, האווירה המיוחדת והשילוב הנדיר בין מגזרים שונים שמעולם לא גרתי בקרבתם. לפני כשלושה שבועות הייתי צריך לחזור לאיטליה, לפתוח את עונת התיירות ולהיערך לפסח אך מגיפת הקורונה החלה לתת את אותותיה והחלטתי לדחות את נסיעתי. את ההמשך כולכם יודעים.
המצב באיטליה התדרדר במהירות ובקצב מסחרר עלה מספר הנדבקים והמתים בעיקר במחוז לומברדיה בו נמצא גם המלון. בתחילה בודדה איטליה את המחוז ובהמשך, כשמערכת הבריאות קרסה, הוחלט להטיל סגר מלא על כל המדינה ולהורות לאנשים להישאר בבתים.
הידיעות על הנעשה שם הגיעו אליי מקרובי משפחה ומחברים. עוד ועוד חוקים והגבלות נחתו על התושבים. שוטרים וחיילים מפטרלים ונותנים דו"חות, בתי עסק נסגרים, כניסה מותרת עד חמישה אנשים לסופר מרקט ואיסור לצאת מהבתים.
פה בארץ המציאות היתה שונה. אותה שאננות שהיתה באיטליה. אותם קולות הטוענים כי הכל קונספירציה, כי הוירוס הזה איננו יותר משפעת עונתית. כי מדובר בתרגיל ממשלתי, שנועד להוציא את ביבי והימין מהבוץ ולסגור בתי משפט ועוד שלל תירוצים למה לא צריך להישמע להוראות.
בינתיים המצב במדינות נוספות החל להתדרדר. מדינות סגרו את שעריהן והכניסו מיליוני אנשים לבידוד כפוי. גם בארץ הוחמרו ההוראות אך נראה שעדיין ישראלים רבים חיים בבועה משלהם ועם השאננות החלו להגיע גם ההודעות הנוראיות ברשתות החברתיות.
האם זו הפרשנות למושג "אור לגויים"?
אני אדם דתי. מאמין באלוקי ישראל בכל מאודי ואוהב ומכבד כל אדם שנברא בצלם אלוקים ובעיקר את העם הנפלא אליו אני שייך אך ההודעות שקיבלתי התיימרו להיות הדוברים של אלוקים המסבירים מדוע הגיעה המגיפה לעולם. אחד מסביר באריכות כי הדבר נגרם בשל חילול השבת בארץ, והשני מוסיף כי הגענו לתחתית וזוהי דרכו של האל להשיב את העולם למסלולו. בפוסט אחר הזכירו את חטאי הקהילה הגאה ושלישי הכריז כי המשיח בפתח.
בעיתונים הכריזה מודעה כי זוהי הפעם הראשונה מאז קום המדינה בה כל מקומות הבילוי, תיאטראות, תחבורה ציבורית, משחקי כדורגל וכ"ו יהיו סגורים בשבת ובנשימה אחת ציינו כי פרשת השבוע היא "ויקהל- פקודי", הפותחת באזהרה של משה על…נכון, שמירת השבת!
ממתי אנו יודעים את דרכיו וחשבונותיו של הקב"ה? בני אדם, ברואיו של הקב"ה מתים בהמוניהם ובמקום להביע סולידריות אנו מוצאים צידוקים למצבם העגום? האם זו הפרשנות למושג "אור לגויים"?
אני אכן מאמין כי הכל מלמעלה והכל לטובה אך יחד עם זאת השאננות, השמחה לאיד, התחושה שהנה 'החזרנו לחילוניים', והפרשנות המוטעית – לפיה אנחנו עם מוגן עם מספר נדבקים קטן יחסית לשאר העולם – השאירה בי טעם מר.
ממתי אנו יודעים את דרכיו וחשבונותיו של הקב"ה? בני אדם, ברואיו של הקב"ה מתים בהמוניהם ובמקום להביע סולידריות אנו מוצאים צידוקים למצבם העגום? האם זו הפרשנות למושג "אור לגויים"? בעולם כולו נדבקו מאות אלפי אנשים ועשרות אלפים מתו.
יותר מזה, פרשת השבוע אכן מדברת בין היתר על הציווי לשמור שבת אך מי שכתב את ההודעה שכח לציין כי הפרשה נפתחת במילים: "וַיַּקְהֵ֣ל מֹשֶׁ֗ה אֶֽת-כָּל-עֲדַ֛ת בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל" – ונעזוב את הפרט השולי שגם בימים כתיקונם, לא מצליחים להקהיל אפילו חצי מהעם יחד, היום בעידן הקורונה אי אפשר להקהיל יותר מעשרה. גם העובדה כי רבנים קראו להשאיר את בתי הכנסת סגורים – דבר שלא היה כמותו מאז נוסדה המדינה – נשכחה מעיני אותם שמחים לאיד.
האם זו הדרך בה הייתי רוצה לגרום לעם ישראל לשמור שבת? התשובה היא לא רבתי. האם ישנה דרך נעימה ויפה יותר להנגיש את יופיה של השבת לציבור החילוני? כן! אני מאמין שכך צריך הדבר להיעשות, לא בעזרת הפחדה או שמחה לאיד.
המגיפה איננה מבחינה בין דתי לחילוני
במהלך השבוע דיברתי עם בת דודתי, חב"דניקית שגרה במילאנו. היא סיפרה על התחושה הקשה בקהילה. על בתי הכנסת הסגורים במשך כל השבוע. על מתים מהמחלה בקרב הקהילה ועל תחושת הפחד במילאנו וההבנה שאף אחד לא חסין מפני המגיפה. עוד סיפרה על המהירות שהתדרדרה המדינה והשאננות של אזרחי איטליה בתחילתה וסיימה באזהרה: "תבטח ותתפלל לשם, שים מסיכה, תלבש כפפות ותשתדל כמה שפחות לצאת מהבית".
אך בחריש נראה שעסקים כרגיל. בשבת האחרונה ראיתי רבים מטיילים ברחובות העיר. בתי הכנסת שעברתי לידם כשטיילתי עם הכלבה נראו מבחוץ די מלאים. אני הראשון שמבין את הצורך להתפלל ולקרוא בתורה, אך מה חשוב יותר מערך החיים? "לא המתים יהללו יה" – אז מה שווה לקחת סיכון כה גדול כשהמציאות מוכיחה כי הסכנה לחיינו מוחשית?
אנשים טרם הפנימו, שכשאדם הולך לבית הכנסת מנשק את המזוזה מתוך הרגל, נוגע בספר התורה או בכל דבר בו נגע נשא הווירוס, הוא עלול בקלות להידבק ולהעביר אותו הלאה. הוא אולי לא יחלה, המשפחה שלו אולי רק תפתח תסמינים אך כשהוא ילך לסופר או לבית המרקחת הוא יסכן את חיי האוכלוסיה המבוגרת פשוטו כמשמעו. היכן הערבות ההדדית?
אם אינך מציית לחוק ונכנס למקומות בהם מתכנסים יותר מעשרה אנשים, אם אינך נשמע להנחיה להישאר בבתים. אם אינך מציית לציווי המרכזי בתורה של "ונשמרתם מאוד לנפשותכם" – לפחות חוס על חיי אלו שרוצים לחיות.
הרב מסאטמר נדבק. שליח חב"ד בצרפת נפטר. תלמידי חכמים גדולים ברחבי העולם נדבקו וחלקם בסכנת חיים. בואו לא נטמון את ראשינו בחול
"אין סומכים על הנס" אמרו חז"ל. המגיפה פוגעת בכולם. היא איננה מבחינה בין דתי לחילוני. יהודי או ערבי, שמאלני או ימני. היא פשוט מדביקה. הרב מסאטמר נדבק. שליח חב"ד בצרפת נפטר. תלמידי חכמים גדולים ברחבי העולם נדבקו וחלקם בסכנת חיים. בואו לא נטמון את ראשינו בחול. המחלה כבר גבתה את הקורבן הראשון שלה בארץ. מספר החולים חצה את האלף, מתוכם עשרות במצב קשה ומספר הנדבקים רק עולה. חוסו על חייכם ועל חיי עמכם והישמעו להוראות.
יאיר דנציג, תושב חריש, מנהל מלון כשר בצפון איטליה ומאמן מנטלי בארץ
* טורי הדעה משקפים את דעתם והשקפותיהם של הכותבים בלבד ואינם מהווים המלצה או דעה של מערכת 'חריש 24'
