צופרי שבת אינם "רק" מפגע רעש אלא פרקטיקה רווחת לשינוי צביון השכונה. חשוב שכולם ידעו: אנחנו לא הולכים לשום מקום ולא נשלים עם פרובוקציות. הציבור החילוני בחריש הוא כאן כדי להישאר
טור דעה
ההסלמה בסוף השבוע האחרון, הביאה בעקבותיה גל של הודעות גינוי על מקרי האלימות וחסימת הכבישים. גופים וארגונים רבים בעיר, בהם גם הקהילות הדתיות הסתייגו מהמעשים שבוצעו.
עם זאת, עושה רושם כי לא מעט מההודעות שפורסמו, חוטאות באי דיוק קל. הן "מגנות את הקיצוניים משני הצדדים" וקובעות כי "לא ניתן יד למעשים מהסוג הזה, לא לחסימת כבישים ולא לשיירות רועשות", כשהן יוצרות משוואה, כביכול סימטרית בין שני הצדדים, אבל מזניחות, כנראה שלא במקרה, פרט אחד חשוב.
פרקטיקה ידועה: הצופרים פונים החוצה
שורשיה של המחאה החילונית שלנו הם היציאה נגד צופרי השבת שהוכנסו בגסות לחיינו לפני כשנה וחצי, על ידי מיעוט קיצוני וקטנטן, שאפילו אינו מייצג את כלל האוכלוסייה החרדית בעיר. אותם צופרים שמנגנים בעוצמה לא סבירה בעליל שיר לפני כניסת השבת, ממררים את חיי התושבים שגרים בסמיכות אליהם ומייצרים הפרעה במרחב הציבורי.
נכון, רעש הצופרים אינו מפריע לכולם. מי שגר בבניין מרוחק ממוקד הרעש, שומע את השיר בעוצמה חלשה יחסית. אולם מי שגר בסביבה הקרובה נאלץ להתמודד עם מפגע רעש רציני, שלא פעם ולא פעמיים גורם לתינוקות וילדים להתעורר משנתם.
מעבר למפגע הרעש המקומי, צופרי השבת מייצרים השפעה ארוכת טווח. הציבור החילוני שאינו מעוניין לגור בשכונות עם אופי חרדי או דתי מובהק נוטש את הרחובות הסמוכים למוקד הרעש ועם הזמן נוצר שינוי בצביון השכונה.
במהלך הזמן מותקנים צופרים נוספים ברחבי העיר, אך בניגוד להיגיון, הם אינם מותקנים בלב השכונה שבה יש אוכלוסייה שמעוניינת בהם, אלא דווקא בשולי השכונה. מדוע הצופרים פונים החוצה ואינם משמיעים ניגון פנימי לתושבים שומרי השבת? זוהי פרקטיקה ידועה שבוצעה בלא מעט שכונות בארץ שהלכו והתחרדו עם הזמן, כשהן דוחקות החוצה את האוכלוסייה החילונית.
אסטרטגיה, פרובוקציה ורשתות חברתיות
היכולת של הרשויות להתמודד באופן חוקי עם התופעה היא מוגבלת (גם מועצת חריש נגררת בהליך משפטי ארוך ומסורבל ולא מצליחה לחוקק חוק עזר שימנע את התופעה) ובינתיים בשטח המציאות מתחילה להתעצב.
חשוב להזכיר, כי גל המחאה הנוכחי, החל עם תליית פשקוויל "צניעות" באותו רחוב שעליו ממוקם אחד הצופרים. תליית הפשקוויל יצרה נקודת מפנה: לרבים מאיתנו נפל האסימון והתחדדה ההבנה שהפיתרון לא יגיע מהמועצה ולכן יצאנו למחות. מאז, אנחנו רואים שאותו מיעוט חרדי קיצוני לא בוחל באמצעים. ריסוס מודעות עם תמונות נשים, זריקת ביצים ובקבוקים על מכוניות וכמובן השיא שהגיע בשישי האחרון עם חסימת הכביש.
כל הפעולות הללו, כולל תליית הפשקוויל, הן חלק מאסטרטגיה כוללת שאנחנו מכירים ממקומות אחרים בארץ. מטרתן להגיע לתפוצה רחבה בקרב חילונים שמעלים שוב ושוב תיעוד לרשתות החברתיות של הפרובוקציות הללו ובעצם משרתים אותן.
כל אחד מסוכני הנדל"ן בעיר יוכל לספר לכם כיצד השיח ברשתות החברתיות המקומיות משפיע לרעה על חילונים שמתעניינים בעיר.
קול חילוני מאוחד וברור
אבל אנחנו לא מתכוונים לסגת בגלל כל הסיבות האלה, אלא להפך. הציבור החילוני בחריש הוא איכותי ואכפתי ואין לנו שום כוונה לברוח מהבית שלנו רק בגלל מיעוט קיצוני ופרובוקטיבי. ההפך הוא הנכון, אנו נחזק את עמדתנו ונשמור על הבית שלנו. המרחב הציבורי בחריש הוא של כולם והעיר הזו לא תוכל להכיל לאורך זמן פרובוקציות מכוונות של ציבור אחד כלפי הציבור השני.
אנחנו קוראים לכל אותם גורמים שהשוו בין הקיצונים בשני הצדדים, להסתכל רגע במראה, לעשות חשבון נפש עמוק ולהיות כנים עם עצמם. האם המשוואה שהצבתם היא אכן סימטרית? האם באמת ניתן להשוות בין שיירות רכבים ונוכחות בשטח לאלימות פיזית משתוללת וניסיונות למחיקת ייצוג מהמרחב הציבורי? כי עבורנו ועבור רוב הציבור הכללי, התשובה היא לא.
לשמחתנו, מאז אירועי סוף השבוע, התמיכה בנו רק הולכת וגדלה. אותו גרעין שהתחיל את המאבק הולך ומתעצם והגיע לשיא בהתלכדות ושיתוף פעולה ראשון מסוגו בין מספר התארגנויות וקבוצות תושבים חילוניות שרואות את טובת העיר לנגד עיניהם.
המשוואה מבחינתנו, היא הרבה יותר פשוטה – השיירות יוצאות בתגובה לצופרים. אנחנו לא הולכים לשום מקום ולא נסכים להשלים עם הפרובוקציות. תתחילו להפנים שהציבור החילוני בחריש הוא כאן כדי להישאר.
פורום חילונים בוחרים בחריש הוא ארגון הגג של הקהילות החילוניות בעיר, ביניהן: 'חריש חופשית', 'כוחנו באחדותנו', 'חרישניק' ו'נמרות חריש'
* טורי הדעה משקפים את דעתם והשקפותיהם של הכותבים בלבד ואינם מהווים המלצה או דעה של מערכת 'חריש 24'
