'לראות את הטוב' – זו סיסמת ניו אייג' נחמדה והכל אבל לא ככה חיים. צריך לראות את המציאות המורכבת. יצחק מיס מאמין שקמפיין המועצה מציב דרישה ילדותית, מונע ביקורת ולכן גם מעכב תיקון
את מושג ה"זום אאוט" אנו מכירים מתחום הצילום. הצלם מתרחק מאובייקט הצילום בניסיון לתפוס את התמונה הגדולה ולא רק את הפרטים הקטנים. מושג זה נכנס, שלא במפתיע, גם לחיי היומיום שלנו. לעיתים, העיסוק הממושך באותו מצב, מקום או נושא יכול לסמא את עיני המתבונן מתהליכים ואירועים חשובים המתרחשים ממש מתחת לאף, ולכן מדי פעם, נדרש כל אחד מאיתנו, להתרחק מעט, כדי לראות 'דברים שרואים משם'.
כתושב מעורב ופעיל בנעשה בחריש, הבנתי שהמעורבות הרבה והדעה המוצקה שגיבשתי לעצמי בנושאים רבים, עשויות למנוע ממני לבחון את התמונה הכוללת ולהעריך אותה נכונה. החלטתי לעשות זום אאוט. פניתי למספר מכרים שאינם תושבי חריש וביקשתי מהם חוות דעת על סיסמת המועצה החדשה: 'פשוט לראות את הטוב'.
דרישה ילדותית ומטעה
הסברתי להם, שהסיסמה נהגתה בקיץ לאחר תקופה ארוכה ועמוסה בתלונות תושבים שהתפרסמו ברשתות החברתיות. חלק מן התלונות היו ללא ספק מוצדקות, וחלקן לא ממש. לאחר כנס חירום בנושא השיח ברשת שערכה המועצה בהשתתפות תושבי העיר, עובדי רשות רבים וחברי המליאה, נולד קמפיין הקורא לתושבים "פשוט לראות את הטוב" בעיר.
מנעד התגובות של מכרי לקמפיין זה – נע בין גיחוך ותדהמה ועד הבנה בצורך הקיים אך עם הסתייגות עמוקה. תגובותיהם חיזקו את תחושתי הברורה שקמפיין זה אינו תקין, ולא רק תושבי חריש מבינים זאת.
"לראות את הטוב" – זו סיסמת ניו אייג' נחמדה והכל אבל לא ככה חיים. צריך לראות את המציאות. מציאות שכוללת דברים טובים, וטובים פחות. דברים מורכבים שחלקים מהם טובים וחלקם לא. לראות 'רק את הטוב' זו דרישה ילדותית ומטעה שעלולה להוביל לתוצאה לא רצויה, לחוסר יכולת להפיק לקחים, לשמוע ביקורת ולפעול לתיקון.
לתלונות יש תפקיד בעיר חדשה
בעיניי, תפקידה של הרשות אינו "לחנך" את תושביה לראות את הטוב. על הרשות לברור את התלונות בענייניות וכך גם להגיב (ברשת או באופן פרטי). אם יש ריבוי תלונות בנושאים שחוזרים על עצמם – כדאי לעשות בדק בית בנושא. ואם זה נעשה צריך להציג את המסקנות לציבור ולעמוד מאחוריהן.
לדרוש מהציבור על תלונותיו האובייקטיביות 'לראות את הטוב' מתפרש כסתימת פיות, חשש מביקורת וכתוצאה מכך חוסר למידה, הפנמה נדרשת ותיקון המצב.
מעבר לכך, חשוב לזכור כי חריש היא עיר חדשה ולכן ביקורת ומעורבות תושבים הן הכרחיות בעיר בהקמה. תלונות וביקורות חיוניות לצורך תיקון ושיפור הנדרש עוד בטרם נקבעו או נחקקו חוקים ובוצעו מהלכים שלא ניתן כבר לשנותם.
אין זה אומר שעל כל גחמה או טענה של תושב על ראש המועצה לעמוד דום אך לאחר עבודה זריזה של מיפוי התלונות ניתן לראות את הנושאים הקריטיים לתושבים שחוזרים ונשנים בתלונות ולהתחיל לפעול בהם. נבחר ציבור, חזק ככל שיהיה, (ראש מועצה עם קואליציה מקיר לקיר בתחילת קדנציה בהחלט יכול להיחשב ככזה), שמתעלם מהקולות העולים מהשטח, גם אם אלו קולות של תושבים שלא בחרו בו, חוטא לתפקידו כשליח הציבור ואף עלול לשלם על כך מחיר ציבורי-פוליטי.
כביסה מלוכלכת או מצג שווא?
מכיוון שאת הציבור אי אפשר לחנך אין ביכולתי אלא לקוות שהציבור יציג את תלונותיו באופן ענייני ואמיתי. אני מאמין שמוטלת החובה על כל תושב חריש לבדוק נתונים לפני העלאת פוסט בפייסבוק, ולברר, האם הרשות היא בכלל הכתובת הנכונה לתלונה. אם כן, ודאי שצריך לפתוח את הפה ו/או המקלדת.
ולא, אני לא מאמין באזהרה שהנהגת המועצה וחלק מהתושבים נוהגים להזכיר לפיה את 'הכביסה המלוכלכת לא מכבסים בחוץ'. נכונה העובדה שכיום מתעניינים פוטנציאלים בחריש נחשפים לפייסבוק או לתלונות התושבים אך השיטה היא לא השתקה אלא תיקון. הסתרת הכביסה המלוכלכת לא תפתור את הבעיה.
ואם לא יגיעו לכאן תושבים שנחשפו לתלונות בפייסבוק? על אף הצער הכרוך אני מאמין שזה מצב עדיף מאשר מצג שווא שימשוך אותם לעיר ואז יעמת אותם עם המציאות ויגרום להם לחשוב על עזיבה או לעשות זאת בפועל.
צריך לראות את המציאות, גם אם היא מורכבת. צריך לומר את האמת בענייניות. צריך לזכור שכולנו גרים פה ויש לנו אינטרס שהמקום יצליח – כי חריש היא של כולנו.
יצחק מיס הוא תושב חריש מזה 6.5 שנים, נשוי ואב לארבעה ילדים. איש חינוך וכותב תוכן
* טורי הדעה משקפים את דעתם והשקפותיהם של הכותבים בלבד ואינם מהווים המלצה או דעה של מערכת 'חריש 24'
