בזמן שבבתי הכנסת בעיר התכנסו אנשים לתפילת יום השישי, התכנסו גם דד-מורוז וסניגוריצ'קה (סבא כפור ונכדתו) מתחת לעץ האשוח הגדול ברחבת המתנ"ס העירוני. טל לוי ביקר בחגיגות הנובי גוד בחריש והרגיש כמו בטיול בנצרת: "כבר אין צורך לצאת מהעיר כדי להרגיש את חגיגות השנה החדשה"
טור דעה
ביום שישי האחרון, החל משעות אחר הצוהריים, יצאו לדרך חגיגות סיום השנה האזרחית ותחילת השנה החדשה בעיר. מאות תושבים, מחריש ומהאזור כולו, הגיעו לחגיגה שתוכננה בקפידה על ידי תושבי העיר.
מאז עלה הקומוניזם לשלטון בברית המועצות ומחק את החגים הדתיים של כל הדתות מלוח השנה, הפך ערב השנה החדשה לחג אזרחי אהוב על תושבי ברית המועצות. חג של כולם.
התפרקות המעצמה הקומוניסטית ופתיחת השערים בסוף שנות ה-80, הפיצה את החג ומנהגיו ברחבי העולם. בשנים ההם קרא ראש הממשלה דאז יצחק שמיר לכל יהודי ברית המועצות לעלות ארצה: "שובו הביתה לארץ ישראל". והנה, ארבעים שנה אחרי, גם החג הזה עשה עליה לישראל.
כאן בחריש, עיר שצביונה עדיין מתהווה, חיה קהילה ברוכה ותוססת של עולים, שהפיקה השנה חגיגה לתפארת: עץ אשוח מואר ומפואר, כמו שרואים בתמונות מאירופה, אמני רחוב מבצעים להטוטים, מאכלי החג מונחים על השולחנות, די ג'יי שמרקיד את כולם וצלמים – כל אלו קיבלו את מאות פני החוגגים והסקרנים, עולים וצברים גם יחד.
עיר של כולם – זו לא רק סיסמה
בזמן שבבתי הכנסת בעיר התכנסו אנשים לתפילת יום השישי, התכנסו גם דד-מורוז וסניגוריצ'קה (סבא כפור ונכדתו) מתחת לעץ האשוח הגדול, ואנשים נהרו לברך ולהתברך בברכת 'סנובם גודם' – שנה טובה.
ואם לרגע היו חששות מצד המשטרה שעבור האוכלוסיה הדתית בעיר החגיגה הזו תהיה "קשה מדי לעיכול", קל וחומר כשערב החג התקיים בשישי בערב, הם התפוגגו ככל שהמסיבה התקדמה. האוכלוסייה בעיר, כמו באמרה המפורסמת, חיה את חייה ונתנה לאחרים לעשות אותו דבר בדיוק – לשמר את המסורת עליה גדלו. שעת ה-ש' הגיעה והכוסות הונפו באוויר.
רוב חגיגות הנובי גוד שאנחנו רואים בערים הגדולות, מתרחשות בשטחים פרטיים או מסחריים. להבדיל, בחריש, האירוע התקיים במרכז הקהילתי ברחוב שוהם: הכניסה שלו קושטה ולבשה חג.
המרכז הזה, הוא אחד המקדשים של המועצה, מבנה מוניציפאלי מרשים שמרכז לתוכו פעילות קהילתית ענפה. חגיגות נובי גוד במבנה של המועצה הוכיחו שחריש היא עיר שמקדשת את רצון תושביה.
חולמים על נובי גוד 2023
אישית, מעולם לא היתה לי פנטזיה מיוחדת על חגיגות נובי גוד מתחת לבית, אבל חשוב לי שתרבויות שהגיעו לכאן במהלך השנים לא ייעלמו או יוחלפו באחרות.
יצחק בן צבי, נשיא המדינה השני שלנו, נהג לכנס בכל ראש חודש ראשי קהילה שעלו לישראל מתרבויות שונות. תימנים, בולגרים, מרוקאים, רוסים, אפריקאים ועוד ועוד. בכל חודש קהילה אחרת.
את הכינוס הוא נהג להתחיל בנאום בו הדגיש שלצד כור ההיתוך הארץ ישראלי, עלינו לשמר את התרבויות שמגיעות לכאן, ולא להפוך את העולה לישראלי אחיד. וזה בדיוק מה שקורה כאן בעיר. חגיגות הנובי גוד הן אסמכתה חיה ומוארת לכך.
לטייל ברחבת המרכז הקהילתי הרגיש כמו טיול בנצרת עם כל התפאורה המוכרת, דוכנים של בעלי עסקים, מזון ומזכרות, עמדות צילום עם אפקטים ועוד. כבר אין צורך לצאת מהעיר כדי להרגיש את החגיגה כמו באירופה.
אין לי ספק שהמסורת הזו תגדל, תלווה אותנו ואת ילדינו, ותתעצם משנה לשנה. למה? כי הביקוש קיים. ראינו אותו בערב שבת במלוא הדרו. אנחנו, ה'צברים', כבר יודעים שיש למסורת יסודות איתנים, ושמחים לחבק כל מנהג טוב של תושב כזה או אחר, ולקבל אותו אל חיקנו. והחל מ-2022 זה קורה – אפילו ממש מתחת לבית. זו בדיוק העיר שבה אני רוצה לחנך את ילדיי. תודה על זה ושנה טובה ומבורכת לכולם.
הכותב הוא תושב העיר מזה שנתיים וחצי, נשוי ואב לשלושה
* טורי הדעה משקפים את דעתם והשקפותיהם של הכותבים בלבד ואינם מהווים המלצה או דעה של מערכת 'חריש 24'
