"תחנת גפן/מקווה/בית כנסת" – זהו שמה של תחנת האוטובוס הראשונה בכניסה לעיר חריש. האם מבקרים שיגיעו לכאן לראשונה יסיקו מכך שחריש היא עיר חרדית? אני מאמין שכן ומציע לשנות את שם התחנה או לחילופין, להוסיף תחנות על שמות מוסדות מרכזיים בעיר כדוגמת בנין המועצה והפארק המרכזי
"חריש צריכה מיתוג", כך לפחות מאמינים תושבי חריש וקברניטיה כשהם מתייחסים לכתבות בעיתונות הארצית המציירות את העיר באור לא כל כך מחמיא, וכן לשאלות של חברים, ידידים ומשפחה המביעים תמיהה לנוכח העובדה שחריש היא לא עיר חרדית, כפי שהם חשבו.
ואכן, שלוש שנים אחרי תחילת האכלוס, חריש עדיין נתפשת בקרב חלקים גדולים מהחברה הישראלית כעיר חרדית, על אף שהתכנון המקורי להפכה לכזאת, התבטל מזמן.
קמפיינים פרסומיים קודמים לא הצליחו לשנות את התפישה בקרב הציבור הרחב ובימים אלה שוקדים במסדרונות המועצה על ניסיונות מחודשים ועל השגת תקציבים חדשים כדי למנף את העיר ולייצר לה תדמית חיובית וחדשה.
אבל רגע לפני שקבוצות המיקוד, הרעיונות הפרסומיים והכיוונים היצירתיים יילקחו בחשבון, אני מציע להתחיל את השינוי מבפנים. כך לדוגמא, התחנה הראשונה שבה עוצר האוטובוס בכניסה לחריש נקראת 'גפן/בית כנסת מקווה', זה הדבר הראשון שנחשפים אליו נוסעים המגיעים לחריש. האם יש לזה השלכות על מיתוג העיר? לדעתי כן.
עיצוב אופיה של העיר בא לידי ביטוי גם בפרטים שאולי נראים קטנים, אך לדעתי הם משמעותיים מאוד. אני חושב שהבחירה בשם זה, מחזקת את הדימוי שהשתרש בציבור, שחריש היא עיר דתית חרדית ומייצרת עיוות בהשוואה למציאות.
כל חילוני שמגיע לבקר בחריש לראשונה ושומע את שם התחנה הראשונה של העיר, יסיק שזו עיר עם צביון דתי לחלוטין. שם התחנה בולט עוד יותר על רקע העובדה ששאר תחנות המסלול מצוינות בהתאם לשם הרחוב בלבד, ולא בהתאם למוסד קרוב אליהן.
לדוגמא, מדוע תחנת האוטובוס ליד המועצה לא נקראת ה"מועצה"? "מדוע לא נבחרו גם שמות, שמציינים מרכזים מסחריים או גינות עבור תחנות הממוקמות בסמיכות אליהם?
מבדיקת רשימת שמות התחנות בחריש עולה כי כולן נקראות על שמות הרחובות בהן הן ממוקמות, מלבד שתיים, תחנת 'גפן/בית כנסת מקווה' ותחנת 'ספיר/בית כנסת'.
האם כל מה שיש לחריש להציע זה בית כנסת ומקווה? הייתי שמח אם היו משנים את זה לשם הרחוב. מי שצריך בית כנסת או מקווה כבר יידע למצוא אותם.
כיצד נקבעו שמות התחנות?
ממחלקת פניות הציבור של חברת 'קווים' נמסר כי שמות התחנות נקבעות אך ורק על ידי משרד התחבורה: "עד כה לא ידוע לנו על תלונות של תושבי חריש או הנוסעים בקווים הפועלים בחריש בנוגע לשמות התחנות. עם זאת, תחנות רבות בישראל נקראות על שמותיהן של מוסדות דתיים. "תחנת בית הכנסת הגדול באלנבי בתל אביב לא הופכת או משווה לעיר צביון דתי בשום צורה", מציינת מחלקת פניות הציבור בקווים ומסכמת: "בכל אופן, המבקשים לשנות שם תחנה צריכים לפנות למשרד התחבורה".
ממשרד התחבורה נמסר בתגובה: "קביעת שמות התחנות נועדו להקל על השימוש עבור הנוסעים, וכוללות לעיתים נקודות ציון נוחות ומוכרות על ידי התושבים". "בקשות לשינוי שמות של תחנות אוטובוס ניתן להגיש למשרד התחבורה, באמצעות הרשות המקומית", ציינו במשרד התחבורה.
לשאלה מדוע לא נכללו נקודות ציון נוספות מוכרות וידועות כגון מועצה, פארק מרכזי או מרכז מסחרי ברשימת התחנות בעיר, לא התקבלה תשובה.
אז האם 'מקווה' הוא שם לגיטימי לתחנת אוטובוס הסמוכה למקווה או שמא יש לדבוק אך ורק בשמות הרחובות עבור התחנות? נשמח לשמוע גם את דעתכם, בתגובות.
הכותב הוא תושב חריש מזה שנתיים, מנהל קבוצת פייסבוק לדוברי רוסית, מהנדס תוכנה בהכשרתו ונוסע מדי יום לתל אביב בתחבורה ציבורית.
