"עיניו של הצבי הצעיר התבוננו בי בחשדנות וסקרנות דקות ארוכות. רעדתי כולי. לא כל יום מזדמן מפגש כה נדיר. באותו רגע הבטחתי לו שאעשה ככל יכולתי לשמור על היער שלו, שלנו". קרינה רוזנבאום, תושבת ברקאי ופעילה סביבתית קוראת לתושבי חריש להצטרף למאבק לשמירה על יער עירון
טור אישי
כולנו כאן מאותה הסיבה. יער עירון עשה לנו משהו בלב וכשהיער בסכנה אנחנו באים. וכל כך נעים כאן תחת העץ שבקלות אפשר לשכוח את התכנונים להרחבת חריש, את הפוליטיקה ותוכניות הכריתה ורק להתמסר לעלים המרצדים בשקט ולציפורים הסקרניות.
מחצלת נפרשת ביער עירון. עין יהודייה פוגשת לב ערבי. ידו של קיבוצניק בשכם של עירוני. והלב מתרחב תחת עץ האלון. מדי פעם נע השיח ועמו רוח, הנושאת ריחות מתוקים של תחילת קיץ.
לא רחוק עובר לו רוכב אופניים מתנשף, נער על סוסו ואשה המלקטת לסלסלה. והיער מקבל את כולם. את היהודים, הערבים, החרדים, החילונים, הקיבוצניקים, העירונים.
זהו מקום המפלט של כולנו. מקום לנשום בשקט, להאט את הקצב, להיזכר במה חשוב. כאן, ביער המופלא הזה חי התן הזהוב האצילי. זהו גם ביתו של דלק הסלעים הנדיר וגם ביתה של חבורת הצבאים הנהדרת שנתקלתי בה לא פעם. עיניו של הצבי הצעיר התבוננו בי בחשדנות וסקרנות דקות ארוכות. רעדתי כולי. לא כל יום מזדמן מפגש כה נדיר. באותו רגע הבטחתי לו שאעשה ככל יכולתי לשמור על היער שלו, שלנו.
מאז יצרנו קבוצה בה חברים תושבי ברטעה, אום אל קוטוף, ברקאי, חריש ועוד. והם מספרים על הסיבה להצטרפותם: הרצון לשמור על חריש כעיר מוקפת יער. יער ששומר עליה מזיהום, אבק ורעש ומהווה משאב ירוק ופתוח להולכים, לרצים, למטיילים ולאלה שבאו לשקוט.
שמלת בטון במקום יער ירוק
כיום חריש מתוכננת ל-60 אלף תושבים אולם בהחלטת ממשלה 870 נקבע: "הפיתוח היישובי לטווח של 10 שנים מתוכנן להגיע ל-24 אלף יח"ד, כ-100 אלף תושבים".
במפה המבוססת על נתוני המשרד לבינוי והשיכון מסומן קו סגול המתאר "אזור חיפוש" עתידי להרחבה, המעמיד את היער מצפון לחריש בסכנת כריתה.
בואו רק נדמיין את חריש המורחבת, ללא יער עירון, עם אזורי מסחר ותעשייה מקרטעים וגרעון כלכלי שאי אפשר למלא. מדוע יש כוונה להתרחב? בחריש יש מלאי דירות עודף לאכלוס ובאזור כולו נבנות דירות שיכולות לספק מענה חילופי להתרחבות צפונה.
האם מה שעומד בבסיס ההחלטה של הרחבת העיר חריש על חשבון יער עירון היא אך ורק השבעת רעבונו של משרד הבינוי והשיכון ליח"ד שאינן רלוונטיות?
משרד הפנים כבר הצהיר על כוונתו "להביא לפיתוח כלל הרשויות המקומיות במרחב באופן מאוזן". לי זה נשמע כמו הצהרה מכובסת לרצון לייהד את האזור ולבצע הפרדות וקיטועים בין היישובים הערבים וכל זאת על חשבון השטח הירוק של כולנו.
ומה עם תושבי חריש? בלי יער עירון כל מה שהם יראו מהמרפסת זה שמלת בטון, בתים ובתים בלבד. הילדים של חריש ילמדו הלכה למעשה "שאם קלקלת, אין מי שיתקן אחריך" (קהלת רבה ז, יג) ושהקשר בין אדם לאדמתו עובר דרך אספלט ומלט.
שטח בעל ערכיות אקולוגית גבוהה
אפשר גם אחרת. בימים אלה פעילים מהאזור וגופים מתאגדים יחד וקוראים לשמור על יער עירון. הדו"ח האקולוגי שפרסמה לאחרונה קק"ל הדגיש את חשיבות יער עירון כפרוזדור אקולוגי חיוני המחבר בין עוגנים טבעיים של חי וצומח ושכל פגיעה בו עלולה לגרום להכחדת מינים.
המשרד להגנת הסביבה ומכון דש"א הגדירו את מרחב החיפוש של חריש כ"שטח בעל ערכיות אקולוגית גבוהה" ואילו החברה להגנת הטבע פרסמה מסמך עמדה המביע התנגדות חריפה להרחבת העיר חריש על חשבון השטחים הירוקים והפתוחים הסובבים אותה וציינה גם היא ש"אזור חריש הינו אזור בעל חשיבות סביבתית ואקולוגית אסטרטגית לישראל".
אז מה ניתן לעשות? אפשר ללמוד משכנינו בגבעת עדה. אלה אימצו חלקים נרחבים ביער הסמוך אליהם והפכו אותו ליער קהילתי אליו יוצאים ילדי היישוב לפעילויות מאורגנות. גם אנחנו יכולים להפוך את יער עירון ליער קהילתי, שיהווה משאב טבע חיוני לתושבי הסביבה.
זה אפשרי! מאבקים כה רבים ניצחנו במדינה הזו רק בזכות תושבים שהיו מוכנים לחבור יחד ולהוות כוח פוליטי משפיע. בואו נשמור על חריש במתכונת המתוכננת כיום, כעיר שתקלוט אליה 60 אלף תושבים, שייהנו מיער נפלא שיקיף אותם. בואו נתארגן יחד ונשמיע את קולנו.
ניתן להצטרף לקבוצת הווטסאפ השקטה "שומרים על יער עירון" ולקבל עדכונים על פעילויות, טיולים ואירועים למען היער.
הכותבת היא תושבת ברקאי, שהובילה את המאבק המצליח לסגירת המפעל המזהם בקיבוץ. לאחר שש שנות מאבק המפעל נסגר.
* טורי הדעה משקפים את דעתם והשקפותיהם של הכותבים בלבד ואינם מהווים המלצה או דעה של מערכת 'חריש 24'
עוברים לדירה חדשה בחריש!
