יהונתן לומד בכיתה ד' בתלמי רון – וככל הידוע לו, ולנו, הוא הילד היחיד בבית הספר, אולי אפילו בעיר כולה, שמרכיב מכשירי שמיעה. לפעמים הוא מחליט שנמאס לו להיות כבד שמיעה, ומקווה לקום בבוקר עם שמיעה תקינה. טל אייזנמן בטור אישי במיוחד
בעולם, בישראל ובחריש חיים גברים רבים ונשים עם לקויות שמיעה ברמות שונות. חלקם חירשים לחלוטין, אחרים סובלים מירידה חלקית בשמיעה ויש שמרכיבים מכשירי שמיעה בגאון. יש גם אחרים, שמתביישים במכשירים שלהם, מסתירים אותם מאחורי שיער ארוך או מוותרים על השימוש בהם. אבל השמיעה, או לקות השמיעה, לא מגדירה אף אחד מהם.
בשבוע שעבר, ביום שאחרי הבחירות בישראל, ציינו בעולם את יום השמיעה הבינלאומי. זהו יום שמוקדש להעלאת מודעות ללקויות שמיעה, ולכבודו פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אוסף נתונים בנושא. מתברר, למשל, ש-12% מבני 20 ומעלה, שהם כ-690 אלף איש ואשה בישראל, מתקשים בשמיעה במידה כלשהי; עוד עולה מהנתונים כי שיעור המתקשים בשמיעה עולה עם הגיל; לקות שמיעה נפוצה יותר אצל גברים מאשר אצל נשים; ובהשוואה לאלה ששמיעתם תקינה, אנשים עם לקויות שמיעה סובלים משיעורי דיכאון ותחושת בדידות גבוהים יותר.
הנתונים שפרסמה הלמ"ס מתחילים מגיל 20 ומעלה, אבל אני רוצה לספר לכם על כבד השמיעה הפרטי שלי, שלא נכלל עדיין בסטטיסטיקה פשוט משום שהוא רק בן עשר וחצי: הבן הבכור שלי, יהונתן.
הילד הכי בכיתה
לקות השמיעה של יהונתן מולדת, אם כי גילינו את זה רק שנה וחצי מאוחר יותר. הוא למד בגן ילדים מיחא (המיועד לילדים חירשים וכבדי שמיעה) ובבית הספר למד בכיתה רגילה בחברת ילדים אחרים עם לקויות שמיעה. אחת לשבוע הוא גם נהג להיפגש במועדון של עמותת "שמע" עם ילדים אחרים שהרכיבו מכשירים, כמוהו. אם מישהו היה פונה אליו בסופרמרקט ושואל מהם הדברים האלה על האוזניים שלו – למכשירים הקודמים שלו הוא בחר צבע סגול עז ובולט – הוא היה עונה בסבלנות נפלאה שאלה מכשירים שעוזרים לו לשמוע טוב יותר, כמו שלאבא יש משקפיים שעוזרים לו לראות טוב יותר.
קיים סיכוי גבוה יותר שאשתי ואני נאבד את השמיעה שלנו עם הגיל מאשר שהשמיעה שלו תשתפר. אבל הוא ילד, והוא חולם
ואז עברנו לחריש. רק שכאן, בחריש היפה, יהונתן לומד בכיתה ד' בתלמי רון – וככל הידוע לו, ולנו, הוא הילד היחיד בבית הספר, אולי אפילו בעיר כולה, שמרכיב מכשירי שמיעה.
הוא יצר כאן חברויות עם ילדים בכיתה, שבכלל לא עושים עניין מהמכשירים שלו. אבל אולי דווקא משום שהוא לא רואה סביבו ילדים דומים לו, לפעמים הוא מחליט שנמאס לו להיות כבד שמיעה, ומקווה לקום בבוקר עם שמיעה תקינה.
זה כמובן לא יקרה. קיים סיכוי גבוה הרבה יותר שאשתי ואני נאבד את השמיעה שלנו עם הגיל מאשר שהשמיעה שלו תשתפר. אבל הוא ילד, והוא חולם.
הלקות לא מגדירה את האדם
כאבא לילד כבד שמיעה, אני רוצה לבקש מכם משהו: אם תפגשו את יהונתן, אל תירתעו ואל תיבהלו. דברו אליו כרגיל, ממש כאילו הייתם מדברים עם כל אחד אחר. הוא בסך הכל שומע פחות טוב, זה לא קורונה.
לקות שמיעה היא רק מאפיין, כמו גובה או צבע עיניים – היא אינה מגדירה את האדם
לקות שמיעה היא רק מאפיין, כמו גובה או צבע עיניים – היא אינה מגדירה את האדם. כי חוץ מהעובדה שיהונתן מרכיב מכשירי שמיעה חדשים ואדומים ויפים, הוא הוא גם ילד יפה וחמוד שאוהב לרכוב על אופניים ולאכול בורקס עם גבינה, והוא יקרע כל אחד ואחת מכם בבראול סטארס ברגע שתהיה לו הזדמנות. אם תראו אותו ברחוב, בבית הספר או במתנ"ס, אל תתביישו לחייך אליו או להגיד שלום. אני בטוח שהוא ישמח.
טל אייזנמן (40), הוא מתורגמן שפת סימנים וכותב תוכן. אבא לשלושה, איש לאחת. גאה להיות חרישניק.
* טורי הדעה משקפים את דעתם והשקפותיהם של הכותבים בלבד ואינם מהווים המלצה או דעה של מערכת 'חריש 24'
