כיצד תושפע חריש מחזרתן של המפלגות החרדיות למשרד הבינוי והשיכון, האם יתקיים שוב ניסיון מאורגן ומשמעותי, מגובה ברוח גבית ממשלתית, לחרד את חריש ומה ניתן לעשות כמהלך נגדי? חמי בר אור בטור דעה
השבוע הודיע יעקב ליצמן על כוונתו לסיים את כהונתו כשר הבריאות ולמלא בממשלה הבאה את תפקיד שר השיכון. הידיעה העלתה סימני שאלה רבים בקבוצות הפייסבוק המקומיות בנוגע למשמעות צעד זה לגבי חריש: האם הרעיון של חריש החרדית יחזור ויעלה על סדר היום של משרד השיכון ומהן משמעויות מהלך זה על שוק הנדל"ן בכלל ועל חריש בפרט?
כמובן שלאף אחד, כולל אותי, אין אפשרות ממשית לענות על שאלות אלו, אבל ניתן להעריך מגמות והשפעות ולשרטט את המאפיינים של התמונה המורכבת העתידית.

אני לא ממהר להסכים עם הטענה שיש פה איזה קונילמל הזוי שהחריב את משרד הבריאות וכעת הוא יחריב את משרד השיכון
בראש ובראשונה אומר שאני רואה קמפיין מאוד אגרסיבי המנוהל נגד ליצמן בחודשים האחרונים המדבר על היותו שר כושל שהחריב את מערכת הבריאות, ומתאר אותו כאדם הזוי בגלל אמונותיו והתבטאויותיו האמוניות. אני רחוק מלהיות מומחה במערכת הבריאות כרחוק מזרח ממערב, ואני מאמין שמוקדם לומר שצלחנו את המשבר, אבל עד כה נראה שמדינת ישראל מתמודדת עם משבר בריאות עולמי דרמטי בהצלחה יחסית.
תרחישי קיצון נוסח איטליה, ספרד וניו יורק לא התרחשו כאן וכנראה שגם לא יתממשו. אני לא יודע מה חלקו של ליצמן בהשג זה, אבל אני מניח שיש לו לכל הפחות זכויות מסוימות בעניין. במילים אחרות, אני לא ממהר להסכים עם הטענה שיש פה איזה קונילמל הזוי שהחריב את משרד הבריאות וכעת הוא יחריב את משרד השיכון ויוביל לקטסטרופה.
ניסיון לחרד את חריש?
משרד השיכון מנוהל בצורה קטסטרופלית כבר כמה וכמה שנים וסובל משרים המתחלפים לעיתים תכופות, רפורמות הזויות, התנהלות קצרת טווח, שאינה מאפשרת הבראה וחיזוק של שוק הנדל"ן אל מול הקיפאון המלאכותי שכפתה עליו תכנית 'מחיר למשתכן', חוסר מענה או פיתרון לבעיות כמו ייצוב מחירי הדירות והגדלת היצע הבנייה. אני מקווה שממשלת האחדות החדשה תשכיל לייצר יציבות הנדרשת במשק בכללותו ובענף הנדל"ן בפרט.
במצב הנוכחי, כאשר ליצמן יהיה שר השיכון, ודרעי ימשיך בתפקידו כשר הפנים, כל מנגנון התכנון והבניה במדינת ישראל ימצא בידיים חרדיות
חריש מושפעת מהדשדוש המתמשך ואי הוודאות בשוק הנדל"ן הארצי. מדיניות ארוכת טווח, הרואה את טובת כלל המשק, תיטיב גם עם חריש.

האם ניתן להניח שנראה יותר חיפוש פתרונות עבור האוכלוסייה החרדית? ניתן לשער שהתשובה היא כן. במצב הנוכחי, כאשר ליצמן יהיה שר השיכון, ודרעי ימשיך בתפקידו כשר הפנים, כל מנגנון התכנון והבניה במדינת ישראל ימצא בידיים חרדיות. בפעם האחרונה זה קרה בשנת 2009, כאשר שני משרדים חשובים אלה היו בידי מפלגת ש"ס. זוהי הממשלה אשר דחפה וניסתה להוציא לפועל את תכנית חריש החרדית, תכנית אשר נכשלה לאחר מאבק תושבים ארוך ועיקש שהביא לפתיחת העיר לכלל הציבור.
האם מערך הנסיבות והתנאים היום דומה לזה של 2009? לא ממש. התנהל אז ניסיון מסיבי בקרב עסקנים ופוליטיקאים חרדים להניע מסה של ציבור חרדי לחריש, ניסיון שלא היה פשוט אז, ויהיה הרבה יותר מורכב היום. חריש דאז נמצאה במוקד ענין של כמה מהעסקנים החזקים ביותר ברחוב החרדי שטוו תכנית ארוכת שנים ליעד את חריש לאוכלוסייה חרדית בלבד, וכשש"ס זכו במשרדי השיכון והפנים, הם ניצלו את הרוח הגבית ואת האוזן הקשבת בממשלה כדי לנסות ולהוציא את התכנית לפועל בכל הכוח ובקצב המהיר ביותר האפשרי.
קרנה של חריש ירדה בעיני אלו שהובילו את היוזמות להביא אוכלוסייה חרדית לעיר

אולם ברגע שהמאבק הוכרע, והעיר אוכלסה ברובה על ידי אוכלוסייה חילונית ודתית לאומית, קרנה של חריש ירדה בעיני אלו שהובילו את היוזמות השונות להביא אוכלוסייה חרדית לעיר. האם יהיה שוב ניסיון מאורגן ומשמעותי, מגובה ברוח גבית ממשלתית, לחרד את חריש? אני לא חושב.
תיעדוף צרכי האוכלוסיה החרדית
מה כן יהיה? אני חושב שבהחלט סביר להניח שנראה הטיה סקטוריאלית ויעשו מאמצים רבים, ברמה כלל ארצית, ליישם פתרונות לאוכלוסייה חרדית בכל הארץ, תוך תיעדוף צרכי אוכלוסייה זו על פני אוכלוסיות אחרות. ליצמן ודרעי בהחלט יודעים לדאוג לאנשי שלומם.

קיימת מצוקת דיור קשה במגזר החרדי שדורשת טיפול. הבעיה הייתה קיימת כבר לפני עשור ואני לא חושב שהמצב השתפר מאז. אולם, מה שהיה קשה לקבל אז, וסביר להניח גם היום, הם נתונים מדויקים והשוואתיים על הצרכים והפתרונות הנדרשים באוכלוסייה החרדית לעומת אלו הנדרשים באוכלוסייה הכללית.
יתכן שנראה את הגרסה החרדית ליוזמת 'מחיר למשתכן' מיושמת בערים שונות ברחבי ישראל וגם בחריש
לא היה מסד נתונים סדור ושקוף המאפשר השוואה ברורה של הצרכים במגזרים השונים, וזה בהחלט היה נוח למי שרצה לקדם לסדר היום הממשלתי, פיתוח עיר חדשה לחרדים בלבד, גם כשזה התרחש בעיצומו של משבר הדיור ומחאת הדיור הגדולה בתולדות ישראל.

סביר להניח שנראה מהלכים דומים גם היום. יתכן שתכנית המגירה משנת 2007 על הקמת העיר החרדית החדשה בנגב, 'כסיף' , תצא לאור ותקבל דחיפה רצינית. יתכן שנראה את הגרסה החרדית ליוזמת 'מחיר למשתכן' מיושמת בערים שונות ברחבי ישראל וגם בחריש. יתכן שיוזמות מקומיות של יזם או מאעכר חרדי כזה או אחר (כדוגמת יוזמת תולדות אהרן) להסב פרויקטים לטובת אוכלוסייה חרדית יתקלו באוזן קשבת במשרדי השיכון והפנים, וראשי ערים שיתנגדו למימוש תכניות כאלה בעירם יעברו מבחן אש לא פשוט עד בלתי אפשרי.
לבנות את ה-DNA של חריש
מה ניתן וצריך לעשות כאן בחריש? הדבר האמתי היחיד שניתן לעשות הוא מה שהיה צריך להיעשות כבר לפני שנים, ומה שהרשות המקומית לא משכילה לעשות או להבין את משמעות הדבר: למתג את העיר חריש. מיתוג עמוק, אמתי, בשונה מקמפיין מזדמן של מספר כתבות ממומנות מדי פעם ב-YNET.
אנשים שיימשכו לחריש וירצו לגור בה יתאימו ל-DNA הזה ולכן זה לא ישנה אם האנשים האלו הם חילונים, דתיים, חרדים, ערבים, צ'רקסים או תושבי מאדים
מיתוג עירוני משמעותו קידוד ערכי של ההתכווננות בפיתוח העיר, בחינה של הערכים המשותפים לנו, החזון אליו אנו חותרים יחדיו, העתיד שאנו מציירים לנגד עינינו לחריש בעוד עשר שנים ובעוד עשרים שנה. חזון שיחבר אנשים, יתווה את הדרך לפיתוח פרויקטים עירוניים ואזוריים, ויהפוך את חריש למרכז אזורי של חינוך, תרבות, תעסוקה, השכלה גבוהה והיי-טק. שרטוט החזון ימשוך לכאן אוכלוסייה טובה, שתראה בעיר מקום עם סיכוי לעתיד טוב יותר לעצמה ולילדיה, ולא אוכלוסייה שרואה בחריש ברירת מחדל לשכירות נמוכה.

מיתוג כזה יקבע ויבנה בפועל את ה-DNA של חריש. אנשים שיימשכו לחריש וירצו לגור בה יתאימו ל-DNA הזה ולכן זה לא ישנה אם האנשים האלו הם חילונים, דתיים, חרדים, ערבים, צ'רקסים או תושבי מאדים. מהלך כזה דורש תפישת עומק וחזון, שלדעתי אין במועצה כיום, ואם יש, אנחנו בהחלט לא רואים אותו מתממש בפועל.
קווים לדמותה של עיר נחשלת
הבעיה של חריש היא לא אם היא תתקבע בתודעה הציבורית כבני ברק (היא לא ממש מתקדמת לשם), אלא אם היא תמותג בתודעה הציבורית כרשות נחשלת כדוגמת אור עקיבא, לוד או רמלה – ערי ספר עם פרופיל סוציו-אקונומי נמוך. ערים שקרובות למרכז אבל לא מציעות לתושביהן איכות חיים, שירותים עירוניים ותעסוקה, למעט דירות זולות ושכירות נמוכה.
אני חושש שחריש תהפוך ל'עיר פח', עם נורמות ציבוריות נמוכות, עיר דלה בהכנסות ובשירותים עירוניים, המושכת בעיקר אוכלוסיות מהמדרג הנמוך בסולם הסוציו-אקונומי בישראל
זה מה שקורה כיום בחריש, וזה בהחלט יכול להוות כר ליוזמות שמטרתן "לייבא" לחריש בצורה מרוכזת אוכלוסיות שונות. אני יכול לומר שכתושב חריש, זו הדאגה העיקרית שלי. אני לא חושש מאדם כי הוא חובש כיפה או בגלל שיש לו אמונה כזאת או אחרת. אני חושש שחריש תהפוך ל'עיר פח', עם נורמות ציבוריות נמוכות, עיר דלה בהכנסות ובשירותים עירוניים, המושכת בעיקר אוכלוסיות מהמדרג הנמוך בסולם הסוציו-אקונומי בישראל.

הגיע הזמן (כבר מזמן) להתעורר ולשים את חריש על המפה של מדינת ישראל, לנהל את העתיד של פיתוח העיר ולא להיות מנוהל רק על ידי הקיים וההווה המיידי. אם זה יקרה, זה יקנה לעיר ולקהילה חוסן, שיאפשר לנו לקלוט כל אוכלוסייה על בסיס של שותפות, ערכים וחזון.
חמי בר אור, תושב חריש מעל ל-13 שנה. ניהל בהצלחה את מטה המאבק על הפיכת חריש מעיר חרדית לעיר פתוחה לכלל הציבור
* טורי הדעה משקפים את דעתם והשקפותיהם של הכותבים בלבד ואינם מהווים המלצה או דעה של מערכת 'חריש 24'