חצי שנה לאחר שעלתה לדיון הציבורי בעיר סוגיית פתיחת העסקים בשבת ושלושה חודשים לאחר הופעתם של צופרי השבת בעיר, שהציתו מחדש את המאבק על צביון העיר, יצאנו לבדוק כיצד מתקדם תהליך הגישור בין חברי המליאה, שמטרתו לקדם חקיקה עירונית בנושא
חצי שנה חלפה מאז הודיע יצחק קשת, ראש העיר, על יציאה לתהליך גישור בנושא צביון השבת בחריש. עד כה טרם התבשרו התושבים על התקדמות משמעותית בהליך, ולא פורסמו קווי מדיניות לקראת חקיקה עירונית בנושא.
כזכור, פתיחתה של גלידריית גולדה, שפעלה לראשונה בשבת בקניון MORE שבפאתי העיר, גרמה לוויכוחים סוערים שלוו במחאות. המתנגדים לפעילות עסקית ביום השבתון שיגרו לראש העיר את 'מכתב הקהילות' שנשא את הכותרת "קריאה דחופה לשמירת צביונה היהודי של חריש" וקיימו תפילת שבת המונית בפארק המועצה כמפגן אחדות למען קדושת השבת.
מנגד, בעקבות סרטון של אדם חרדי, המוחה מול בעלי גלידה גולדה על פתיחת הסניף בערב שבת, הגיע גל מבקרים חילונים לגלידריה, תושבים מקומיים ותושבי חוץ, שהביעו את תמיכתם בפתיחת עסקים בשבת.
מהלך אירועים אלה אילץ את חברי מועצת העיר לחפש פתרונות ולנסח כללים ברורים יותר לגבי ההתנהלות במרחב הציבורי בשבת בעיר המתהווה.
כידוע, מערך 'יחסי הכוחות' במליאת המועצה, משקף לכאורה איזון בין שתי השקפות עולם: ארבעה מחברי המליאה הם בעלי אג'נדה דתית מובהקת (שלמה פרץ מסיעת 'ש"ס' ושלושת חברי סיעת 'הבית היהודי') וארבעה נוספים הם בעלי אג'נדה חילונית ברורה (עידית ינטוב מסיעת 'ישראל שלנו' ושלושת חברי סיעת 'הליברלים').
קולו של יצחק קשת, ראש העיר וחבר המועצה התשיעי הופך במקרה זה לקול מכריע. על מנת שלא לשמש ככף המאזניים ובמטרה לקיים תהליך שקול ואחראי, הכריז קשת על הליך גישור פנימי לניסוח חוק עזר עירוני בנושא פתיחת עסקים בשבת: "בשל רגישות הנושא הוחלט כי הדרך הנכונה לקבלת ההחלטה הנכונה היא לשבת סביב שולחן כל חברי המליאה יחד עם מגשר ולדון על הנושא", הצהיר קשת ביוני האחרון. "הדרך היחידה לפתרון תהיה פשרה מתוך אחריות ציבורית, אנו נצא עם פתרון משותף שיהיה מקובל על כל חברי המועצה". עוד ציין קשת כי אף צד לא יצא מפסיד אך העיר בוודאי תצא המנצחת הגדולה כשלכל אחד ואחת מחברי המועצה והוא בתוכם יהיה קול שווה בתהליך הגישור.
חברי המליאה שיצאו באותו מעמד בהצהרה משותפת ציינו: "בשבועות הקרובים המליאה תתחיל הליך גישור שבו ישתתפו רק חברי המליאה שהם נבחרי הציבור, סופם של הדיונים אמור להיות ביצירת חוק עזר עירוני תואם הסכמות". עוד ציינו חברי המועצה: "היעדר הכרעה שהמליאה עומדת מאחוריה, היא הגורם העיקרי ל"מלחמות השבת", ואלו אינן טובות לתושבים, הזקוקים לוודאות ולביטחון שיש להם ולתפישת עולמם מקום בעיר שלנו".
תהליך הגישור כבר החל
בחצי השנה שחלפה טרם התקבלה בשורה בסוגיה חשובה זו. בחודשים האחרונים סוגיית צופרי השבת בעיר נכנסה לשיח הציבורי, איתגרה מחדש את המאבק על צביון העיר והעלתה שוב את הצורך בהגדרת עמדה ברורה, ערכית וחוקית גם יחד, בנושא יחסי דת-רשות בחריש.
גם הצהרתו של קשת בשבוע שעבר בנושא צופרי השבת הקוראת מחזקת את הנושא: "הזכות לגבש את הזהות העירונית נתונה במלואה לציבור תושבי חריש, והדרך הנכונה לממש את הזכות הזו היא לקיים את התהליך באמצעות נבחרי הציבור ונציגיו", ציין קשת.
האם חלה התקדמות ממשית בתהליך הגישור? יוחאי פרג'י, יו"ר סיעת הבית היהודי, סגן וממלא מקום ראש העיר מפרט: "אכן קיימנו פגישת גישור ראשונה במסגרתה כל אחד הציג את עמדתו. היה דיאלוג פורה ומפרה. נקיים לפחות שני מפגשים נוספים כשהיעד, בסופו של דבר, הוא לקדם חוק עזר עירוני, שיתייחס לסוגיות שונות הנוגעות באופי השבת בכלל ולגבי פתיחת עסקים בשבת בפרט".
מדוברות עיריית חריש נמסר בתשובה לשאלה על התקדמות תהליך הגישור: "כפי שהצהיר, מוביל ראש העיר יצחק קשת תהליך של גישור בין כל חברי מליאת מועצת העיר בנושא פתיחת עסקים בשבת. תהליך הגישור כבר החל בהנחיית מגשר חיצוני, וחברי המועצה מקיימים שיח ודנים בנושא בכובד ראש מתוך אחריות ציבורית.
"מדובר בנושא רגיש ועוד לא הגיעה העת למסור את הפרטים המלאים, שכן חשיפה מוקדמת עלולה לייצר לחצים שיפגעו בתהליך הרציני, שמתקיים בימים אלה. בסיום הגישור יתקבל פתרון מוסכם, שנשתף בו את הציבור".