תקופת ההתבגרות של דניאל שחר, שאובחן כסובל מתסמונת טורט, כללה התעללויות קשות מצד חבריו לכיתה. בזכות חבר אחד שלא ויתר הוא מצא את הדרך להתגבר וכיום הוא משמש כחונך לילדים עם דימוי עצמי נמוך ומיומנויות חברתיות לוקות בחסר. "חבר אמת אחד יכול לתת לילד כוחות בלתי נדלים"
"הוא יושב שעות מול המסך", "היא לא הספיקה להכיר חברות חדשות כי רק עברנו לכאן", "הנפש של הילד שלי בסכנה" – הורים רבים מתמודדים עם השפעותיו של סגר הקורונה הממושך על ילדיהם וחוששים מהשפעות ארוכות טווח. בעיקר מצביעים ההורים על חוסר במיומנויות חברתית וביטחון עצמי ירוד כנזק ישיר של תקופת הקורונה ושואלים את עצמם מה ניתן לעשות כדי לשפר את המצב.
מי שבוחר בימים אלה להציג זווית אופטימית הוא דניאל שחר, המשמש כחונך לילדים ובני נוער. דניאל (27) מאמין ש"קושי עשוי להיות מנוע להצלחה" והוא מספק לילדים את מה שחסר להם הכי הרבה בתקופה קשה זאת: אוזן קשבת, פניות, הכלה ורגעים משותפים של אושר.
"אני חונך. אני רואה בעצמי חבר מבוגר ונאמן שמעניק עזרה מקצועית לצעיר. מה שמבדיל אותי ממטפל או קואצ'ר הוא הניסיון שלי בשני הצדדים של המתרס. חוויתי קשיים רבים, עברתי חוויות קשות ואני יודע מהי פגיעה בביטחון העצמי ובערך העצמי. בזכות הניסיון שלי, אני יכול לעזור לילד שחווה דברים דומים בתחומים של מיומנויות חברתיות, בניית ביטחון עצמי, העלאת דימוי עצמי, התמודדות עם קשיים ובניית חוסן רגשי".
החיים בתחתית הסולם החברתי
דניאל מאובחן עם תסמונת טורט אשר באה לידי ביטוי בטיקים (עיוותים) מוטוריים וקוליים. בילדותו היה מקובל, מוקף בחברים ופופולרי בקרב הבנות. בכיתה ב' התחיל דניאל למצמץ ולהשמיע קולות חרישיים באופן לא רצוני, אבל לא עשה מזה עניין; שנתיים אחר כך הוא אובחן רשמית, אבל הצליח להסתיר את הקושי מחבריו לכיתה עד שהכול התפרץ.
"זה רגע שלא אשכח אותו בחיים", נזכר דניאל. "הייתי בכיתה ו' באמצע שיעור מתמטיקה ופתאום התחילו לי טיקים שמעולם לא היו לי קודם. במקום מצמוצים וציוצים התחלתי בבת אחת לנבוח ולצרוח. לא הייתה לי שליטה על זה, לא הבנתי מה יוצא ממני – ופשוט לא יכולתי להפסיק. החברים בכיתה חשבו שאני מנסה להצחיק והמורה העירה לי מול כולם והעיפה אותי מהכיתה, למרות שהיתה מודעת לעובדה שיש לי תסמונת טורט".
התקרית הפכה לאירוע מכונן שהשפיע עמוקות על דניאל. כשכל חבריו נרשמו לחטיבת ביניים אחת, הוא בכוונה בחר להירשם לחטיבה בה לא הכיר אף אחד. "בדיעבד זו הייתה טעות. הייתי ילד בן 13 בעיצומו של גיל ההתבגרות, ההורמונים בגוף העצימו את הטיקים הבלתי-רצוניים, ואני הייתי לבד. מצאתי את עצמי בתחתית הסולם החברתי, הילד המשונה שהכי קל לצחוק עליו ולהתעלל בו".
כל ילד צריך חונך שיאמין בו
דניאל עבר התעללויות קשות מצד התלמידים האחרים בחטיבה: פיזיות, מילוליות, רגשיות ואפילו מיניות. אלה שלא התעללו בו – צפו מהצד ולא עזרו וכשחיפש אוזן קשבת או תמיכה אצל המבוגרים, לא קיבל אותן. "פעם אחת הואשמתי על ידי שלוש בנות מהשכבה בהטרדה מינית, וכולם האמינו להן. גם לאחר שאחת מהן הודתה שהן בדו את הסיפור, לא קיבלתי התנצלות".
דניאל איבד אמון בכל הסובבים אותו. הוא הבריז משיעורים, עלה במשקל, איבד את הביטחון ופיתח שנאה עצמית עזה. בגיל 13 כבר נטל כדורים נגד טורט, ADHD וחרדות, ואף שקל להתאבד. כשחברים ותיקים מהיסודי ניסו ליצור קשר, דניאל התנתק.
רק חבר אחד לא ויתר. "קוראים לו רובי בן אליהו ואני חייב לו את החיים שלי", אומר דניאל. "הוא המשיך להתקשר ולהזמין אותי למרות הסינונים והתירוצים. לילה אחד הוא נקש בדלת והתעקש לראות אותי. הייתי בחרדה עצומה, אבל יצאתי איתו והלכנו לגן שעשועים קרוב. פגשנו חברים נוספים ששמחו באמת ובתמים לפגוש אותי. גיליתי שהשד לא כל כך נורא".
דניאל לא שוכח לספר על החלק המפתיע בחברות האמיצה בין השניים: "כשלמדנו יחד ביסודי, עוד לפני הטורט, רובי היה ילד כבד-משקל ואני הייתי הבריון שצחק עליו. הגלגל התהפך והוא הפך לאדם היחיד שגילה אכפתיות כלפי. למדתי שיעור חשוב דווקא בגלל שהכרתי על בשרי איך זה להיות משני צידי המתרס".
דניאל מספר כי רובי לימד אותו לדבר עם אנשים, הכיר לו חברים ואפילו "דחף אותי לזרועותיה של החברה הראשונה שלי. הוא עשה בשבילי כל כך הרבה, וזה גרם לי להבין את הכוח של חונך: לא צריך מאות חברים – חבר אמת אחד יכול לתת כוחות בלתי נדלים".
לנווט את הטיקים שלי לטובתי
חבר אמת נוסף עזר לדניאל לשקם את בטחונו העצמי. "אני זוכר את ברק, הסוס הראשון שעליו רכבתי. הוא היה שחור ומרשים. רכבתי עליו חצי שעה וההרגשה הייתה עוצמתית. אני הקטן, המתעוות והחלוש, פיקדתי על חיה במשקל חצי טון! לראשונה בחיי הרגשתי מנהיג. הבנתי שאם אני יכול לנווט חצי טון, אני יכול גם לנווט את הטיקים שלי".
בזכות החונכות של רובי ותחושת ההעצמה שקיבל מהרכיבה, דניאל נולד מחדש: עצמאי, פופולרי ומעורה בחברה. הביטחון העצמי עלה, החרדות פחתו ואפילו הטיקים התמעטו.
בזמן השירות הלאומי שלו במחלקת הילדים בהדסה הר הצופים, דניאל גילה על עצמו עוד משהו: "היו ילדים שחוו קשיים על בסיס יומיומי, ובפרט ילד אחד שחובר למכונת הנשמה ונחשב ל'מלך המחלקה'. מהרגע שנפגשנו הוא לא רצה לעבוד עם אף אחד אחר כי הוא חשב שהטיקים שלי מגניבים. באותו רגע הבנתי שיש לי כישרון להתחבר לילדים. יצאתי מחדר האשפוז בהחלטה להעניק את הלב שלי למען ההצלחה של הילדים האלה. הבנתי שיש דרך בה אוכל לרתום את הטיקים ואת הקשיים ככלי חינוכי טיפולי להעלאת ביטחון עצמי ושל העצמה לילדים ולנוער".
מודל "לב למען הצלחה"
בשנים שחלפו מאז הפך דניאל למרצה פופולרי שמספר על ההתמודדות המוצלחת שלו עם תסמונת הטורט ועל האמונה שלו בכוחו של היחיד להתמודד עם כל קושי בזכות תמיכה משמעותית. הוא משמש גם כמדריך רכיבה טיפולית והספיק לעזור בשנים האחרונות למאות ילדים לחוש את אותה תחושת עוצמה שזכורה לו לטובה.
בשבע שנותיו כמדריך טיפולי הוא פיתח גישה הוליסטית חדשה – "לב למען הצלחה", שמעמידה במרכז את הקושי כמנוע להצלחה. "השיטה משלבת כלים וידע שצברתי ומשתמשת בחונכות כדי לטפח ילדים ולהפוך את הקושי שלהם לכלי של העצמה. זה נעשה בעזרת מערכת יחסים שנרקמת ביני כחונך לבין ילדים עם קשיים".
דניאל, שמתגורר בשנה האחרונה בחריש מאמין שחונך יכול לסייע משמעותית לילדים ונוער בתקופה הנוכחית. "הקשרים החברתיים נחלשו בצורה משמעותית בקורונה ואין ברירה אלא לשמור על קשר עם חברים דרך מסכים. חונך יכול לעבוד עם ילד על בניית קשרים חברתיים, פענוח סיטואציות חברתיות בצורה נכונה וכדומה. יתרה מזאת, יש ילדים שהמצב מקשה עליהם אבל הוריהם עסוקים בהתמודדויות אחרות ואין להם פניות או יכולת לתת מענה לצרכים הרגשיים.
"המודל שפיתחתי כבר עזר לילדים שסובלים מביטחון עצמי נמוך או מתקשים במיומנויות חברתיות גם בחינוך הרגיל וגם בחינוך המיוחד. החונכות מתבצעת על בסיס קידום תחומי עניין של הילד: אם למשל הוא אוהב משחקי מחשב, יוטיוב או ציור, זה בסיס לבניית מערכת יחסים. חדר החונכות שלי בחריש בו מתקיימים המפגשים מאובזר בכל מה שצריך, כולל עמדת גיימינג מושקעת, ספרים, משחקים, חומרי יצירה, אביזרי ספורט לעבודה בחוץ ויש לי אפילו כלב נכה שישמח להשתתף בפעילות", הוא מסכם בחיוך.
מתחם החונכות של דניאל שחר, בגישת "לב למען הצלחה", פועל בשכונת מעו"ף, חריש
ליצירת קשר: 054-5420148, מייל, אתר אינטרנט
[תוכן מקודם]
