האם ל'דוק' יש עדיין מקום בחריש?

שנה (וקצת) לפעילותו חווה 'הדוק', פאב קהילתי בחריש המופעל על ידי צוות מתנדבים, ירידה משמעותית בנוכחות של מבלים. האם יש ל'דוק' עדיין מקום בעיר הצומחת ומה זה אומר על תושבי חריש?

כל מי שנחשף לתופעה התרבותית המקומית, 'הדוק', יודע כי אחת לשבועיים, בימי חמישי, הופך בית הקהילה בחריש לפאב.

במהלך השבוע משרת המקום מגוון רחב של התכנסויות, חוגים והרצאות. גם ישיבות המליאה מתקיימות שם. אך בערבי הדוק, לובש המקום אופי אחר: התאורה מתעמעמת, מוזיקה בוקעת מהרמקולים ובר המשקאות מתמלא.

הדוק הוא פאב קהילתי בקונספט שקשה מאוד למצוא היום. אווירת קיבוץ ביישוב שרוצה להיות עיר. המקום מופעל בהתנדבות וללא כוונת רווח. צוות המתנדבים אינו דורש תשלום על המוצרים ואת הקופה הרושמת מחליפה כוס בירה גדולה. המבלים בוחרים מה לשתות, משלמים כראות עיניהם ומושכים עודף מהכוס – שוב, כמה שרוצים, כך שהכל מבוסס על אמון.

צוות הדוק כולל את אילן בן טל, גיל בורנשטיין, דביר כפרי, ובני הזוג נתנאל ומיכל שטרית. שני האחרונים מלווים את הדוק מיומו הראשון ובמקביל לחיי משפחה עוסקים בהתנדבות בהפעלת הדוק.

בחודש מרץ השנה ציינו ב"דוק" שנה של פעילות. הודפסו חולצות הנושאות את לוגו המקום וערבי הפעילות שודרגו מבירה ומוזיקה לערבי קונספט שונים:  טריוויה, ערב משחקי לוח, פואטרי סלאם ועוד.

נשמע אידאלי, אולם בחודשים האחרונים קרה משהו, ההיענות להדוק הלכה ופחתה ונוכחות תושבי חריש במקום הפכה דלילה.

"לא ידענו להצביע על הסיבה שהמקום אינו מתמלא כמו בעבר",  מספרת מיכל שטרית, מתנדבת וממקימות המקום. "מצד אחד רבים פנו אלינו והביעו רצון שהדוק ירחיב פעילות, אבל מצד שני תושבי חריש הצביעו ברגלים ולא הגיעו למקום".

צוות המתנדבים פרסם הודעה בה נכתב: "מי שעוקב אחרינו מהתחלה יודע שהקמנו את הדוק כדי לתת מענה לתושבים, שרצו מקום לבלות בו ולהכיר את השכנים בלי לנסוע רחוק. חריש התפתחה מאז, ולאחרונה אנחנו חושבים שאולי כבר לא כל כך זקוקים לנו. או שאולי חסר לכם משהו אחר. נשמח אם תשלחו לנו הודעה ותספרו לנו מה מפריע או חסר לכם, מה הייתם רוצים לשפר, ואם אתם מרגישים שלדוק עדיין יש מקום בחריש".

האם הקריאה עזרה לכם?

"בזכות הקריאה הפומבית שלנו הבנו שהחבר'ה מעדיפים ערבי דוק קלאסי ולא ערבי קונספט למיניהם. קיבלנו משובים חיוביים רבים מתושבים שביטאו כמה חשוב להם שהדוק ימשיך ויפעל והציעו הצעות לשימור ולשיפור. אחד הלקחים שהפקנו היה לחזק את הפרסומים והקשר עם החברים בקבוצות הפייסבוק והוואטסאפ", מפרטת מיכל.

ואכן, נדמה כי ההודעה שהפיצו חברי הדוק היוותה קריאת השכמה לכל אותם אוהדים להגיע ולשמור על המוסד החשוב כל כך בעיניהם. בערב חמישי האחרון, היה בית הקהילה מלא באנשים ועל הבמה הפתוחה הופיעו זמרים, זמרות נגנים והרכבים מוזיקליים, כולם תושבי חריש. האווירה היתה מהנה וגם כשהשעון הראה שעת חצות  וצוות המתנדבים החל בהכנות לסגירה, המבלים נשארו לשוחח ולהמשיך את הערב יחד. "קיבלנו רוח גבית מאוד טובה מהתושבים כאן. אני מאוד שמחה לראות שוב את המקום מלא כמו בעבר", שיתפה מיכל.

האם זה גם ימשך במפגשים הבאים? נתנאל שטרית, מקווה שכן. "הקסם ב'דוק' הוא האפשרות לקיים קהילה על כך המשתמע מכך". הוא מסביר ומוסיף: "ל'דוק' לא מגיעים עם בן זוג או ידיד כדי לתפוס פינה ולהתבודד בה. ב'דוק' יושבים יחד, הרבה אנשים והאווירה שנוצרת היא מיוחדת וייחודית. עבור תושבים חדשים הדוק משמש כשער כניסה והיכרות עם האוכלוסיה הקיימת. לבוגרים רבים מבחר האפשרויות ליצירת קשרי חברות חדשים הוא מצומצם. הדוק מעניק הזדמנות לכל אחד לשבת לבירה עם מישהו שטרם הכרת. דתיים עם חילונים, נשים וגברים, צעירים ומבוגרים. אני בהחלט יכול לומר שנרקמו כאן חברויות של ממש", מציין נתנאל ומסכם: "אני מאמין ש'הדוק' רלוונטי עדיין לחריש. טרם נפתח פאב ואנשים מגיעים לכאן למרות שיש להם אפשרויות בילוי בישובים קרובים. הם בוחרים לבלות כאן בזכות האופי יוצא הדופן של המקום והאווירה הפשוטה והמשוחררת".

האם ימשיך להיות 'הדוק' מקום מפגש לתושבי חריש החדשים יותר והחדשים פחות? האם הנוכחות במפגשים תעלה או תרד? ימים יגידו – אבל זכרו שזה תלוי רק בנו, בכם, בכולנו.