גל האומיקרון בפתח: שיעור החיסון בקרב ילדים בחריש נמוך מהממוצע הארצי

על פי נתוני מטה ההסברה למאבק במגפת הקורונה שיעור המחוסנים בקרב ילדים בחריש נמוך מהממוצע הארצי. כ-8.5% בלבד מהילדים בקבוצת הגיל 11-5 קיבלו חיסון ראשון

התפשטות זן האומיקרון בישראל והחשש מגל תחלואה חמישי העלו מחדש לדיון הציבורי את נושא המוגנות החיסונית של הציבור כנגד נגיף הקורונה בדגש על חיסוני הילדים, אותם הגדיר השבוע ראש הממשלה נפתלי בנט כמטרה לאומית. "בשבועיים הקרובים המשימה העיקרית של ממשלת ישראל היא לחסן ולהגן על ילדי ישראל לפני הגעת עיקר הגל הנוכחי", ציין בנט והזכיר גם את האפשרות כי ילדים לא מחוסנים בערים אדומות וכתומות ילמדו מהבית. על פי נתוני משרד הבריאות כ-60% מתושבי ישראל הם בעלי הפרופיל החיסוני הנדרש כדי לספק מוגנות מנגיף הקורונה ובפרט מוגנות מתחלואה קשה. 9% הם מחוסנים ללא תוקף וכ-31% אינם מחוסנים.

עם זאת, בקרב ילדים, שהחלו להתחסן לאחרונה, הנתונים נמוכים משמעותית. על פי נתוני משרד הבריאות בקבוצת הגיל 11-5 כ-12% מהילדים בישראל חוסנו במנה ראשונה. בקבוצת הגיל 12-15 שיעור המחוסנים הארצי מאמיר לכ-59%.

בחריש: שיעור הילדים שהתחסנו נמוך

ומה בחריש? ממידע עדכני ל-20 בדצמבר, שמסר מטה ההסברה למאבק בנגיף הקורונה עולה כי 8.35% מבני 11-5 בחריש מחוסנים במנה אחת (בהשוואה ל-12% בממוצע הארצי). בקבוצת בני ה-15-12 אחוז המחוסנים בחריש עולה לכ-40% מכלל בני הנוער, אולם הוא עדיין נמוך מהממוצע הארצי שעומד כאמור על 58.6%.

בקרב בני 18-16 אחוז המחוסנים בחריש עולה לכ-70% מכלל בני אותה שכבה. עוד עולה מהנתונים כי מבני 19 ומעלה בחריש 81% מחוסנים במנה אחת, 76% במנה שנייה ו- 56% במנה השלישית (בוסטר).

בעד החיסון: "ישנם מקרים של ילדים החולים במצב קשה"

בניו של נתן בן יוסף, הם שניים מהקבוצה הקטנה של בני 11-5 בעיר שכבר נטלה מנת חיסון ראשונה. האב נתן מסביר כי הוא בוטח במדע ובטכנולוגיה של שנת 2021, סומך על החיסון ובמכלול השיקולים מעדיף את השפעותיו האפשריות על פני ההתמודדות עם הסיכון במחלת ילדיו.

נתן בן יוסף חיסונים — משפחת בן יוסף: סומכים על החיסון

"אנו נמצאים כיום ב"שטח לא מוכר" ונאלצים להתאים עצמנו לסיטואציה שלא היינו בה מעולם", מסביר בן יוסף שבחר לחסן את אלון בן ה-7 ואורי בן ה-10. "להבדיל, במקצועי כרפתן למדתי גם אימונולוגיה, תורת החיסונים, ובמסגרת תפקידי אני דואג, בין היתר, לחסן את הבקר. אני יודע טוב מאוד מה קורה אם לא מחסנים את הפרות והעגלים". בן יוסף מוסיף ואומר: "על אף התפישה כי ילדים חולים באופן קשה פחות ממבוגרים עדיין ישנם מקרים של ילדים החולים במצב קשה. כהורה, אני לא מוכן לחיות במצב בו חלילה אצטער על כך, שיכולתי לספק לילדים טיפול מונע ולא עשיתי זאת".

נגד החיסון: "סיכון שנלקח בחשבון"

מנגד, יהודה נקטלוב, אב לארבעה ילדים, שתיים מתוכם, אלישבע בת ה-8 ויוכבד לאה בת ה-6 זכאיות להתחסן אולם אביהם מתנגד נחרצות לחיסון. "כפי שאני מכיר ויודע, הרוב המוחלט של הילדים שנדבק, חווה זאת באופן קל בלבד. בתי אלישבע שכבר נדבקה בעבר בקורונה, חוותה כאבי בטן ליממה אחת ותו לא", הוא משתף ומסביר את הבסיס להחלטה שקיבל: "החיסון לא הרמטי. עובדה אשתי שחוסנה פעמיים נדבקה בקורונה. בנוסף, ידוע לכל שלחיסון יש תוקף מסוים ואז נדרש להתחסן שוב. ההשלכות של תסמיני פוסט קורונה או בשמם לונג-קוביד הן בהחלט סיכון שנלקח בחשבון אך גם ההשפעות העתידיות האפשריות של החיסון הן סיכון בפני עצמו", הוא מסכם.