לקהילת הגמלאים שמתגוררת בבניין משותף ברחוב נרקיס תצטרף בעוד כחודש קהילת גמלאים חדשה ברחוב כלנית. גם חברי הקבוצה הזו מתכננים לחיות בערבות הדדית וחברות טובה: "את הקפה של הבוקר כבר לא חייבים לשתות לבד"
בעוד חודש יעברו להתגורר בבניין מגורים ברחוב כלנית, הדיירים הראשונים של קהילת הגמלאים החדשה. קהילת הגמלאים של רחוב כלנית 26-28 תתגורר בסמיכות יחסית לחברי קהילת הגמלאים ברחוב נרקיס בה מתגוררים החל מהקיץ האחרון, 13 בני הגיל השלישי ב-12 דירות שונות.
חברי הקהילה הקימו מודל מגורים ייחודי שמספק מגורים משותפים בעירבון מוגבל (בדירות פרטיות) עם ערך מוסף וברור של חיי קהילה עשירים, חברותא וערבות הדדית. ההצלחה של חברי קהילת "נרקיס" עודדה והעניקה השראה לקבוצה החדשה שעושה בימים אלה את צעדיה הראשונים.
די השתעממנו בחריש. הסתובבנו ברחובות ולא ראינו אנשים מבוגרים. ראינו רק כלבים, ילדים בעגלות וזוגות צעירים
"הסתובבנו ברחובות ולא ראינו אנשים מבוגרים"
גילה ורפאל פניגשטיין (בני 68, 69 בהתאמה) הם הזוג הראשון שיעבור להתגורר בבניין ברחוב כלנית בעוד חודש. בני הזוג עברו לחריש לפני שנתיים בעקבות בתם.
רפאל, פנסיונר שעסק בעברו בשוק ההון ואימון עסקי, מודה שרעיון הקמת הקהילה לאנשים בני גילם מלהיב אותו. "די השתעממנו בחריש", הוא מספר בגילוי לב. "הסתובבנו ברחובות ולא ראינו אנשים מבוגרים. ראינו רק כלבים, ילדים בעגלות וזוגות צעירים".
כעת מגויסים השניים לרעיון של הקמת קהילה תומכת לבני הגיל השלישי. הקהילה שמתגבשת מתכננת לבנות לעצמה חיים שייטיבו עם בני הגיל השלישי.
"זה מאוד מעניין אותנו. אנחנו לא רוצים לחיות לבד ועם כל הכבוד לילדים ולנכדים, יש לנו חיים משלנו עם תחומי ענין ופעילויות שמתאימות לנו", מסביר רפאל.
בפוסט שפרסם רפאל הוא קורא לבני הגיל השלישי להצטרף ליוזמה החדשה: "שלום לכולם! במהלך יולי, אוגוסט 2020, 13 חברים וחברות עברו לגור ב- 12 דירות שכורות ברחוב נרקיס בחריש. צעד אחרי צעד הם מגששים את דרכם בין קהילתיות ופרטיות, אוכלים יחד בערב שבת, מתנסים בעזרה הדדית ואת הקפה של הבוקר כבר לא חייבים לשתות לבד! הם מתחילים חיים חדשים וקהילתיים – מתכון להארכת עת התבונה ודחיית הזקנה. גם אנחנו רוצים!".
"ערבות הדדית, עזרה וחברות טובה"
תשע דירות בבניין ברחוב כלנית בשכונת הפרחים שוריינו לחברי הקהילה החדשה, ארבע מתוכן כבר נתפסו. הדירות מושכרות לחברי הקהילה בשכירות ארוכת טווח ובמחיר קבוע למספר שנים.
מי שמקדמת את הרעיון ומגייסת את חברי הקהילה החדשה היא פולה זמיר (64). היא מתגוררת בגפה בדירה ברחוב שוהם ועובדת כמדריכת הורים במחלקת הרווחה של עיריית חריש.
"לפני שנה וחצי עברתי לחריש מהערבה. הגעתי הנה עבור בנותי שמתגוררות בחריש, כרכור ונתניה", היא מספרת. "אני מרוצה מהמקום, אוהבת את חריש. יש לי הרבה חברות שהכרתי בעיר, חלקן בגילי, אחרות צעירות יותר, אני מאוד נהנית בחריש והאמת, לא האמנתי שכך זה יקרה".
פולה היתה אמורה לקחת חלק בקהילת הגמלאים הראשונה ברחוב נרקיס אולם ויתרה על המעבר בשל קשיי נגישות: "הייתי אמורה להצטרף אליהם אבל בגלל ששכונת הפרחים לא היתה מחוברת לתחב"צ לא יכולתי לעשות זאת. אני משתמשת בתחבורה ציבורית במסגרת העבודה שלי", היא מסבירה.
חיבור שכונת הפרחים לתחבורה ציבורית הסיר את המכשול והיא פועלת כעת לקדם את הקמת הקהילה השנייה במלוא המרץ. "יש מתעניינים רבים בקהילה. אני מקווה שתהיה לנו בקרוב פגישה ממשית כי בזום קשה להניע תהליכים וליצור הכרויות", היא משתפת ומוסיפה: "הציפיה האישית שלי היא שקודם כל תהיה חבורה של אנשים בגילאים שלנו שייצרו מסגרת פעולה משותפת ויחיו תחת העיקרון של ערבות הדדית, עזרה וחברות טובה. זה בגדול".
"בית ספר למערכות יחסים"
חיה ליסקובסקי (71) שעברה להתגורר בקיץ האחרון בקהילת הגמלאים בנרקיס מעודדת את היוזמה הצעירה להקמת קהילה נוספת ופוסקת חד משמעית: "זה אחד הצעדים הכי חכמים שעשיתי בחיים שלי".
"אנו מתחילים את ימי ראשון בשבוע בישיבה משותפת על כוס קפה, יש לנו שעה קצובה וכל אחד מגיע עם הקפה שלו ועם רעיונות שהוא רוצה לקדם כמו בתי קפה לבני שישים פלוס או תמיכה בחיילים. בימי שישי יש לנו ארוחות משותפות ובסגר קיימנו את הפגישות שלנו במגרש החניה".
לדבריה, חברי הקהילה המתגבשת החדשה יצאו נשכרים מהמהלך שהם יוזמים: "הם הולכים לעשות משהו ממש טוב עבור עצמם. צריך הרבה תשומת לב והקשבה, כי הקהילה היא בית ספר למערכות יחסים אבל עם רווח אישי עצום". היא מוסיפה ומציינת כי הערבות ההדדית בקרב חברי הקהילה בהחלט באה לידי ביטוי ביומיום שלהם: "כשמישהו חולה – תמיד יבדקו אם הוא צריך קניות, אוכל מבושל או כוס תה. אם יש צורך בהסעות לטיפולים, תמיד יש מישהו שמוכן להסיע. יש לנו קבוצת בוקר כדי לוודא שכולנו בטוב, אנחנו צופים יחד בסרטים, משחקים רמיקוב ומבלים בספונטניות ביחד. זו חוויה מעצימה לחיים".