שרית חן, אם לתלמיד בכיתת שילוב בבית הספר 'תלמי רון' בחרה שלא להחזיר את בנה לספסל הלימודים והיא גם מסבירה מדוע. "אני בטוחה שהורים רבים ש'מטפסים על הקירות' רואים במתווה הזה פתח של אוויר לנשימה ובשורה גדולה, אך לא לטעמי"
הבוקר (ד'), החלה החזרה המדורגת של תלמידי החינוך המיוחד בכיתות השילוב, אל ספסל הלימודים. על פי נתוני משרד החינוך נרשמה היום ברחבי הארץ נוכחות גבוהה מאוד של תלמידי החינוך המיוחד במוסדות הלימוד, 97% מכלל התלמידים ביקרו בבתי הספר.
תכנית הלימוד, שמתקיימת במתכונת חירום, מאפשרת למידה בקבוצות של שלושה תלמידים לכל היותר, עם שני אנשי צוות ועד שלושה מפגשים בשבוע שיארכו שלוש שעות בלבד בלמידה בבתי הספר.
כדי להוריד למינימום את האפשרות להדבקה ולטובת הגברת הבקרה, הוגדר כי לכל קבוצת למידה יוקצו כיתה משלה, מרחב להפסקות משלה ואף תאי שירותים מוגדרים שישמשו רק את חברי אותה קבוצה.
עבור הורים רבים, הבשורה על פתיחתם המחודשת של כיתות הלימוד מעודדת, אך יחד עם זאת, היקף הלמידה המצומצם מציב את ההורים בפני פתרון חלקי בלבד ותהייה אם כלל כדאי להחזירם למסגרת החינוכית.
תכנית למידה של שלוש שעות בלבד לא יכולה לספק להורים אפשרות לחזור לעבודה, בייחוד כאשר מערך ההסעות לבית הספר אינו פועל
"זה מרגיש לי יותר עונש מאשר עזרה", מספרת שרית חן, תושבת העיר שבנה בן ה- 12 , תלמיד כיתה ו' , לומד בכיתת שילוב בבית הספר 'תלמי רון'. חן שייכת למיעוט שבחר בשלב זה לא להחזיר את הילדים לספסל הלימודים: "עושה רושם שנושא ההתמגנות והעיסוק סביב שמירה על היגיינה, לא ישאיר מקום של ממש ללמידה והקניית תוכן. התנאים לא נראים לי ככאלו המאפשרים למידה".
עוד מזכירה חן כי תכנית למידה של שלוש שעות בלבד לא יכולה לספק להורים אפשרות לחזור לעבודה, בייחוד כאשר מערך ההסעות לבית הספר אינו פועל וחובת ההסעה אל בית הספר ובחזרה הביתה מוטלת על ההורים. המצב בעייתי אף יותר עבור הורים שאינם מחזיקים ברכב פרטי.
המצב שבו מחזירים את כיתות השילוב ולא את כלל הכיתות עלולה להנציח עבור התלמידים את השונות והחריגות
גם על תכנית הלמידה מרחוק מעבירה חן ביקורת ומציינת כי לבנה, המאובחן בהפרעות קשב וריכוז, היה קשה להתחבר לשיעורי הלמידה המקוונת. "השתדלתי להקנות לו ידע דרך פעולות חווייתיות, עבודות יצירה, נגרות או אפיה. אני מודה שזה גם עושה לו הרבה יותר טוב מהמסגרת ה'רגילה'".
סוגיה נוספת שמעלה חן לדיון היא עניין הנצחת החריגות: "המצב שבו מחזירים את כיתות השילוב ולא את כלל הכיתות עלולה להנציח עבור התלמידים את השונות והחריגות מן הכלל, מסגרת המבליטה אותם לרעה. הילדים עלולים לתהות 'למה אותי מחזירים ואת הילד בכיתה המקבילה לא? במה אני שונה? מה לא בסדר בי?"'
"אני בטוחה שהורים רבים ש'מטפסים על הקירות' רואים במתווה הזה פתח של אוויר לנשימה ובשורה גדולה. אך לא לטעמי. הכוונה טובה אבל התכנית אינה מספקת פתרון אמתי. היה עדיף אם היו ממתינים עוד שבוע או שבועיים ומתכננים מערך לימודים רחב יותר ומשקיעים בו יותר מחשבה", היא מסכמת.
