העצמאים בחריש אינם שונים מחבריהם בעמותת 'אני שולמן' לזכויות העצמאים בישראל, אולם הם נדרשים להתמודד גם עם בעיות ייחודיות השמורות לעיר החדשה כמו בניית חוג לקוחות חדש, ביסוס מוניטין ומחסור משמעותי בחללי משרדים להשכרה בעיר. תמונת מצב
תחושת הקיפוח ואי השיוויון שחשים פרילנסרים ועצמאים בישראל עלתה לכותרות בחודשיים האחרונים עם הצטרפותם של כ-150 אלף עצמאים לקבוצת הפייסבוק 'אני שולמן'. לפני שלושה ימים בלבד נולדה עמותת 'אני שולמן' שחותרת לקדם את מעמדם וזכויותיהם של העצמאים הקטנים והבינוניים בישראל במקום בו כשלו התארגנויות שונות בעבר. מחאת העצמאיים מציפה בעיות של היעדר זכויות סוציאליות, בירוקרטיה מתישה, אכיפה דרקונית ומיסוי גבוה.
ומה בחריש? על פי הערכות, מספר העצמאים בחריש גבוה מהממוצע הארצי והם נדרשים להתמודד, מעבר לבעיות של כלל עצמאי ישראל, עם בעיות ייחודיות כמו בניית חוג לקוחות חדש עם המעבר לעיר, ביסוס מוניטין, כח קנייה מקומי מצומצם, ריחוק מהמרכז, תחרות עזה בסגמנטים מסוימים כדוגמת לק ג'ל ומחסור חמור בחללי משרדים להשכרה במחירים נוחים.
צ' , תושב העיר הוא פרילנסר בתחום הפקות הסרטים. עם המעבר לחריש חיפש צ' בנרות משרד בו יוכל לפעול ולצערו לא מצא. האפשרות לשכור חנות נבדקה גם היא אך נפסלה בשל עלויות גבוהות מדי. כיום שוכר צ' חדר בדירה עם מספר עצמאיים נוספים, איש איש בחדרו. "מחירי השכירות בחנויות בשדרת דרך ארץ מופקעים וחסרי פרופורציה. מציין צ' ומוסיף: "במצב שכזה העצמאים בוחרים באופציה השפויה יותר וזה לשכור חדר בדירה".
החנויות ריקות, המשרדים בבתים פורחים
עצמאים רבים פועלים בחריש בדירות שכורות. בישיבה שקיימה' וועדת תכנון ובנייה – חריש' בתאריך 21.11 ציין יצחק קשת, ראש העיר: "יש פה כמויות אדירות של אנשים שפותחים משרדים בדירות". קשת אף ציין שהוא שקל להעלות את הארנונה העסקית בדירות כדי לעודד יציאת בעלי עסקים לחנויות אולם בסופו של דבר החליט שלא לעשות זאת.
גם נועם ברוכים שחלם לפתוח חנות מחשבים בעיר, שכר דירה ברחוב ברקת המשמשת עבורו תחליף לחנות. "בדקתי היטב את האפשרויות שעמדו בפני כשהחלטתי לפתוח עסק. חיפשתי מקום קטן של 30 מטר. ההצעה הנמוכה ביותר שמצאתי הייתה 84 ש"ח למ"ר, בכל שאר המקומות דרשו מחיר מינימלי של 100 ש"ח למ"ר".
יוסי גולדמן חבר המועצה האמון על תחום העסקים ברשות משיב: "בוועידת העסקים הראשונה שהתקיימה בחריש ציינו שהוצאנו חיובי ארנונה רטרואקטיביים ליזמים. בעקבות מהלך זה חלה ירידה במחירי השכירות של החנויות שנעים כעת סביב 60 שקלים למ"ר. אני אמשיך ואפעל בכל דרך כדי שהמחירים ירדו אף ל- 40 שקלים למ"ר ולא אעצור עד שזה יגיע לרף הזה שתואם יותר את המצב הנוכחי בחריש", מדגיש גולדמן ומוסיף: "אנחנו מעודדים יזמים להשכיר חללים גם למשרדים וניתן לראות זאת בשטח. בעלי מקצועות חופשיים כמו רואי חשבון ועורכי דין פותחים משרדים לאורך השדרה למרות שהם בכלל לא מחויבים לצאת מהבתים, אלא עושים זאת מבחירה".
המודל: מנהלת עסקים רעננה
ניסיון יצירתי לפתור את מצוקת המחסור במשרדים בעיר יזמה תושבת העיר יעל יגר, מעצבת פנים במקצועה, שהציעה למועצה להפוך את מתחם הקראוונים בו היא פעלה לפני המעבר לבנין הקבע, למתחם עבודה לעצמאים. "הרעיון היה לבנות גוף כלכלי במועצה שיעודד עסקים קטנים על ידי הקצאת מבנים בשכירות מסובסדת לעצמאים בעלי מקצועות חופשיים של עד 1000 ש"ח בחודש ודמי ניהול סמליים. הכוונה היא ליצור מרכז תוסס בעל חזית מושכת לתושבים בחריש ומחוצה לה. המודל שלי מתבסס על מנהלת העסקים של רעננה, גוף מוצלח, רווחי וצומח שמעניק תמיכה מדהימה לעסקים בעיר. בהתחלה התלהבו מאוד מהרעיון הזה אך מאז הוא נקבר. כעת במתחם הקרוואנים כבר פועל בית ספר".
את חושבת שהצעתך היתה גורמת לבעלי עסקים להחליף את הדירות השכורות או הדירות המחולקות במתחם העבודה הזה?
"אין ספק. אינטראקציה עם אנשים והווי משרדי הם חשובים ומפרים. כאשר מעצבת פנים פועלת במתחם בו פועלים בסמיכות אדריכלית או עורך דין בתחום הנדל"ן יכולים להיווצר קשרי עבודה והפרייה הדדית. כיום, אני עובדת בבתי קפה ולא בבית, כדי לקבל השראה מהסביבה".
מה בכל זאת ניתן לעשות לדעתך?
"התכנית שהצעתי עדיין רלוונטית. יש בעיר די והותר שטחים ציבוריים ריקים וניתן להקים באחד מהם מתחם קרוואנים בעלות לא גבוהה. על פי תחשיב שערכתי זו הוצאה שתחזיר את עצמה תוך שנתיים. ניתן להקים מתחם מכולות המוסבות למשרדים כפי שמתקיים בלוד ובפרדס חנה. מבחינה עיצובית אפשר לעשות מזה משהו מדהים".
גולדמן משיב: "אני מכיר את ההצעה לפיה המועצה תקדם בעצמה הקמה והשכרת שטחים בסבסוד, הנושא בבדיקה ואף הוצע בעבר לשני יזמים אך ניכר שזה לא פרויקט שתהיה לו התקדמות ממשית בטווח זמן הקרוב".
עבור מי שמחפש הפריה הדדית והשראה, הושק בחריש לפני מספר חודשים מתחם 'האב קליקה' – מתחם עבודה משותף שנבנה מתקציב המשרד לפיתוח הפריפריה הנגב והגליל. המתחם כולל 25 עמדות עבודה פרטניות, מתוכן 10 הושכרו לעצמאים בחריש לטווח של שנה ויותר. אולם נראה כי האב קליקה מעניק לעצמאים בחריש פיתרון חלקי בלבד, ואינו מצליח לספק מענה לאלו שזקוקים למשרד משלהם או שלא יכולים, בשל אילוצי המקצוע, לתפקד בחלל פתוח.
לדברי גולדמן, התקדמות ממשית תחול בקרוב בקידום בנייה של משרדים בעיר: "יש תנועה בשטח גם בנושא זה. מרכז עמית בונים קומה נוספת שתשמש למשרדים. להערכתי, הבנייה תסתיים בעוד כחצי שנה ותיתן מענה נוסף לדרישה. גם היזם של מרכזון המסחר 'מעיין 2000' מבקש לקדם הכשרת הקומה השנייה לשימוש משרדי".
משרדים נוספים נבנים בימים אלה במרכז האלה ועתידים להיבנות משרדים נוספים בקניונים שבונה קבוצת מור במרכז השדרה.
בין נטוורקינג ללק ג'ל
דרך ידועה אחרת לקדם שיתופי פעולה ורכישת לקוחות חדשים היא באמצעות נטוורקינג עסקי. לפני כחודש השיקה המועצה מפגש נטוורקינג לעצמאים בעיר במסגרת פרויקט 'קהילה מעודדת עסקים'.
מפגשי נטוורקינג אינם דבר חדש בעיר. קבוצה דומה בהנהגתה של אפרת הדר, תושבת העיר, פעלה בחריש קרוב לשנתיים וקישרה בין כמאה עצמאיים מקומיים. "יש כאן בעלי עסקים מדהימים", מסבירה הדר שביצעה את העבודה בהתנדבות. "מפגשי הנטוורקינג עשו טוב וממש חיברו בין אנשים ועסקים בקהילה".
הדר ביקשה להמשיך ולקיים את המפגשים בהאב קליקה אך נענתה בשלילה. לאחר מכן התברר לה שהמועצה החליטה לקחת את קידום הנטוורקינג בחריש לידיה. "זה כמובן צבט לי בלב אבל מה שהכי חשוב לי שמפגשי עסקים ימשיכו להתקיים בחריש, איתי או בלעדי".
הדר מריצה שני עסקים במקביל: קוסמטיקה ולק ג'ל לצד קואצ'ינג ותהליכי אימון אישי והיא מסבירה מדוע לדעתה זכתה חריש במוניטין של מעצמת לק ג'ל: "אין ספק שהיחס בין ההיצע לביקוש בתחום זה הוא לא פרופורציונלי. זה לא סוד שיש כאן מצוקה של תעסוקה, לכן רבים מחפשים דרכים יצירתיות להרוויח כסף ופונים לעבודות מזדמנות מהבית".
התובנות שלה עוסקות גם במבט רחב יותר על העיר: "העסקים הם פני העיר. מה עם הנחה בארנונה? מה עם להילחם עבור העצמאים? למה לא מגיעים קברניטי העיר לממשלה וצועקים עבורנו: "חבר'ה יש פה עיר חדשה, אנשים מגיעים לכאן מקצוות הארץ, מאילת ומקריית שמונה, מעתיקים את העסקים שלהם מהמקום שבו הם טיפחו אותו אל חריש ומתחילים מאפס. למה אין תמיכה או מענקים? זוהי שאלה שנשאלת כל הזמן ועדיין אין לה מענה".
גולדמן שנדרש לסוגיה זו משיב: "ראשית חשוב לציין, אין חובתה של המועצה להתערב בתנאי השוק החופשי. כן יש כאן רצון לעודד, לסייע, ולפעול. חד משמעית. יחד עם זאת, ברור לי שלא לכל עסק יהיה מקום בדרך ארץ. גם לא ריאלי לתת מענה לכל פרילנסר בעיר.
"לבעלי העסקים שעובדים מהבית אנו פועלים ברמת ההאב לייצר סדרת מפגשי נטוורקינג והרצאות מקצועיות כדי לתת כלים מקצועיים לבעלי העסקים הקטנים בחריש".
מה עוד ניתן לעשות בכל זאת? תלוי את מי שואלים.
צ' מפרט: "מפגש הנטוורקינג שקיימה העירייה לאחרונה היה נחמד ויפה ויכול לעזור ברמה מסוימת אך הוא לא מגשר על הסוגיה המשמעותית ביותר שהיא עלות כדאית להשכרת משרד/חנות. אם היתה מגמה של שיתוף פעולה בין היזמים לעירייה, אני מאמין שבעלי עסקים רבים היו עוברים מדירות שכורות לחנות או משרד נוח ונגיש יותר, שעשוי להגדיל להם את מעגל הלקוחות".
לברוכים יש הצעה אחרת: "בחריש, בשונה מחדרה או נתניה, נלחמים על כל לקוח לכן המועצה צריכה לתת אקסטרא, להקים אינדקס עסקים באתר המועצה שמרכז את כל בעלי העסקים בעיר ומעניק להם חשיפה. הגשתי את ההצעה לחברי המליאה ואני מקווה שמישהו ירים את הכפפה".
תגובת המועצה: "ראש העיר, יצחק קשת, הוביל מהלך בשנת 2017 להוזלת תעריפי הארנונה לכלל תושבי העיר כולל בעלי העסקים. לא קיימים מענקים ממשלתיים לעזרה לעצמאים בעיר חדשה. כרגע אין ממשלה ודרג נבחר, ברגע שתקום ממשלה נמשיך לפעול בכל הכוח כדי לייצר סל הטבות ממשלתי מקיף לחריש". עוד נמסר מהדוברות כי ראש העיר לא מתכנן להטיל ארנונה עסקית על משרדים הנפתחים בדירות. "הנושא ייבחן בהמשך, כאשר יהיו מספיק שטחים למשרדים ברחבי העיר".
