תושביה הנוכחים והעתידיים של שכונות הפרחים ומעו"ף מתנגדים להקמת האנטנה הסלולרית העתידה לקום בפארק חריש, בסמוך למקום מגוריהם. מועצת חריש: "הוחלט על מיקום אופטימלי, שגם נותן מענה לקליטה וגם עומד בתקני הבטיחות"
241 מתושבי חריש חתמו על עצומה נגד ההתקנה הצפויה של אנטנה סלולרית בסמוך לכיכר הזיתים, ובשטח המתוכנן של פארק חריש.
דיירים הגרים בפרוייקטים בסמוך למיקום העתידי של האנטנה, "ספיר בחריש", "חנן מור חריש", "פנטזיה בפארק", "אחים אוזן" ו"אפיקי חריש", התאגדו לקבוצה הקוראת לעצירת הקמת אנטנה סלולרית בלב אזור המגורים. המתנגדים כתבו בעצומה כי הם מבקשים למצוא חלופות טובות יותר למיקום האנטנה בשל חשש בריאותי וסביבתי העלול להיגרם מנזקי הקרינה.
עידן שמעוני, תושב חריש, שרכש דירה בפרויקט "ספיר בחריש" הבין שהאנטנה מסוג תורן קרקעי צפויה להתמקם בסמוך לדירתו והחליט לפעול מהר כדי לבלום את הקמתה.
שמעוני הכין מסמך המרכז את חששות התושבים העתידיים ומבוסס על נתונים שאסף ממקורות מידע שונים. "אין עוררין שהמחסור כרגע בנקודות שידור בסביבת חריש מגבירה את הקרינה שהמכשירים הסלולריים שלנו פולטים כשהם מתקשים למצוא חיבור", מסביר שמעוני ומוסיף: "עם זאת, עושה רושם שבחריש נלקחות החלטות נמהרות על מנת לכפר על בעיית המחסור בקליטה. החשש הוא שההחלטות הן פזיזות ולא שקולות דיין. לאחר הקמת האנטנה כבר לא יהיה מה לעשות, ילדינו יגדלו עם קרינה כל היום!"
שמעוני מוסיף ומפרט את חששות המתנגדים: "תורן זה לא אנטנה אחת, אלא עמוד אשר מכיל מספר אנטנות של חברות שונות. המשמעות היא שלכל עמוד כזה ישנם מספר אנטנות וכל אנטנה מפיצה קרינה מעצמה. במצב בו מותקן תורן במרכז העיר ועליו ישנם 3-4 אנטנות שונות רמות פליטת הקרינה מוכפלות".
"חנויות ודירות רבות בעיר כמו גם חצי מהפארק העתידי של חריש נמצאים בטווח המסוכן של קרינה קבועה", פוסק שמעוני ותוהה: "חצי מהפארק יהפוך לשטח מת. מי רוצה לטייל בפארק, גם אם זה רק לשעה-שעתיים, ולחטוף קרינה מסוכנת ישר לגוף?"
"מיקום האנטנה שנבחר נותן מענה מיטבי"
ההתנגדות הנוכחית של תושבי חריש להקמת אנטנה מגיע לאחר מאבק שונה בתכלית שניהלו תושבים בחריש. אלה פעלו מול מפעילי חברות הסלולר כדי לשפר את שירותי הקליטה ביישוב ודרשו הצבת אנטנות נוספות לרווחת התושבים. מקס גלר, ממובילי אותה יוזמה מסביר: "בעיית הקליטה בחריש היא בעיה ידועה. פעלנו על מנת לפתור אותה. במהלך אותה פעילות הייתי בקשר עם משרד התקשורת וכל חברות הסלולר ואף לקחתי חלק בדיונים בנושא שנערכו במועצה", נזכר גלר ומצהיר: "הפריסה שנבחרה לבסוף היא הנכונה ביותר בהתאם לטופוגרפיה של חריש. בעבר נבחנו מיקומים שונים בעיר כאופציונליים להצבת אנטנות סלולריות. אחד מהם היה ברחוב אלון, בסמוך לבית הספר הממלכתי החדש, מיקום שנפסל על הסף. עיינתי בסקיצות ואני סבור שהמיקום שנבחר, בסמוך לכיכר הזיתים נותן את המענה המיטבי לתושבי העיר".
התקן הישראלי מחמיר
עמדתו של גלר מוצאת סימוכין גם בקרב המומחים. אבי מלכי הוא פיזיקאי, יועץ קרינה ובודק מוסמך של אנטנות סלולריות ושדות מגנטיים. מלכי הוא תושב עתידי של שכונת מעוף, ודירתו ממוקמת בסמיכות למיקום המתוכנן של האנטנה.
אבי, המיקום שנבחר להצבת האנטנה נמצא בשטח בו מיועד לקום בעתיד הפארק העירוני של חריש. האם לא מדובר בסיכון למבקרי הפארק?
"להבדיל מבתי מגורים, בתי ספר וגני ילדים, פארק עירוני הוא מקום שהייה לא קבוע, ולכן ניתן להציב בו אנטנות".
ומה לגבי מתחמי המגורים הסמוכים?
"קרינה בתדר גבוה המוכרת גם בשם קרינת RF ונפלטת ממכשירי הסלולר, נמדדת ביחידות של מיקרו וואט לסנטימטר רבוע. חשוב לדעת כי התקן הישראלי מחמיר בהרבה מתקן ארגון הבריאות העולמי", מסביר מלכי ומפרט: "התקן של ארגון הבריאות העולמי לטווח תדרים של 800-2100 מגה הרץ, טווח התדרים של מפעילות הסלולר בישראל, הוא עד 400 מיקרו וואט לסנטימטר רבוע. בישראל, התקן המקסימלי המותר הוא 40 מיקרו וואט לסנטימטר רבוע, כלומר הוא מחמיר פי עשרה. בבתי מגורים לרוב לא נמדדת קרינה של יותר מ 0.1-0.2 מיקרו וואט".
כלומר?
"אם אנטנה ממוקמת קרוב מאוד לבניין מגורים, במרחק של 50-100 מטרים ייתכן ותימדד בדירות קרינה של 1 מיקרו וואט לסנטימטר בריבוע אך עדיין מדובר בערכים נמוכים מאוד. בעבר, במקרים בהם נמדדה באנטנות ברחבי הארץ קרינה של 15 מיקרו וואט לסנטימטר רבוע התערב בנושא המשרד הגנת הסביבה והפחית את עוצמות השידור, כך שקשה מאוד לעקוף את התקן. כדי להגיע לקרינה גבוהה כזו, צריך להיות בדיוק בקו האלומה והאנטנה צריכה לשדר חזק. לא כך המקרה שלנו בכיכר הזיתים".
פריסה רחבה של אנטנות זעירות
למרות צפירות ההרגעה שמחלקים המומחים בתחום, דורשת התארגנות התושבים מהמועצה לשקול מחדש את מיקום וסוג האנטנה שנבחרה. שמעוני מציע שתי חלופות: האחת – למקם אנטנות תורן בפאתי העיר במרחק מינימלי של 500 מטר מאזורים מיושבים (בדומה לזו המוצבת סמוך לכביש 6).
והאחרת – פריסה של אנטנות זעירות על עמודי חשמל ברחבי העיר הפולטות קרינה מינימלית. תכנית זאת תעלה יקר יותר אך תהיה בטוחה יותר לתושבים ותיתן קליטה טובה יותר ברחבי העיר", מציין שמעוני.
מלכי מסכים אך מסייג: "כמובן שעדיף להתקין אנטנות זעירות על עמודי חשמל עם פיזור רחב ככל שניתן אולם, בסופו של דבר, יש להתחשב גם בנושאים של תקציב ותשתיות".
עיריית חריש: המיקום אופטימלי
מועצת חריש, שניהלה את תהליך הקמת האנטנה מתייחסת לנושא ומוסרת: "הגוף המוסמך לאשר או לפסול הקמת אתרים סלולריים הוא הוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה – חריש. במסגרת ההסכם של העירייה מול המפעילים הסלולריים הם מחויבים לעמוד בכל תקני הבטיחות והבריאות על פי כל כללי המשרדים הרלוונטיים (הגנת הסביבה וכו'). נוסף על כך, האתרים מחויבים לערוך ניטור רציף ובדיקות תקופתיות על ידי חברות בדיקה שאינן תלויות".
האם נבחנו חלופות מבחינת סוג האנטנה ומיקומה? האם זהו הפתרון האופטימלי?
"נערך תהליך בחינה של כמה חלופות שבסופו הוחלט על מיקום אופטימלי, שגם נותן מענה לקליטה וגם עומד בתקני הבטיחות. יש לציין שחברות הסלולר, אשר משקיעות מכספן בהקמת האתר, פסלו כמה מיקומים שהוצעו על ידי העירייה".
התושבים טוענים לקרבה יתרה לבתי מגורים, תוכלו להפיג את החששות הללו?
"חששות התושבים טבעיים אך אנו יכולים להרגיעם; לא ניתן כלל לקבל היתר בנייה לאתר סלולרי מבלי שיעמוד בכל התקנים. המרחק מבתי התושבים נשמר וכן גובה האנטנה נשמר ונקבע על פי תקני הבטיחות".
את קבוצת התושבים שהתארגנה להילחם בהקמת האנטנה ההסברים הללו לא משכנעים. בימים אלו ממתינים החברים, למוצא פיה של המועצה והגורמים המקצועיים ומייחלים לפתרון חלופי שישפר את שירותי הקליטה הסלולרית בעיר ובד בבד יסיר את חששותיהם מסכנות הקרינה הסלולרית. במידה ולא ישקלו מחדש את בקשתם הודיעו חברי הקבוצה כי הם מתכוונים למנות עורך דין מטעמם לטובת המשך המאבק. בינתיים, משתדלים חברי הקבוצה להעלות את הנושא לסדר היום באופן תדיר ברשתות החברתיות:
"אוטוטו נתאכלס אבל ללא אנטנות שיפגעו בבריאותנו! לא מוכנים! דורשים העברת מיקום האנטנות לאלתר"! כתבה אחת מחברות הקבוצה בפייסבוק השבוע.
