בניגוד להבטחת הליברלים לפעול לסגירת מוסדות חינוך המסווגים 'מוכר שאינו רשמי' בחריש, בית הספר 'חזון שמעון' מ'רשת מעיין החינוך התורני' יפעל בשנת הלימודים הקרובה במתחם הקרוואנים שפינתה מועצת חריש. המועצה: "'חזון שמעון' תשכור את מתחם הקראוונים מהעירייה בעלות שנקבעה על פי הערכת שמאי ומול הסכם חתום"
החל מ-1/9 בית הספר תלמוד תורה (ת"ת) 'חזון שמעון' יפעל במתחם הקרוואנים ששירת את עובדי המועצה. חזון שמעון הוא 'מוסד מוכר שאינו רשמי' וכולל 140 תלמידים. בשנה החולפת פעל חזון שמעון במתחם בית הספר 'כנפי רוח' וכעת הוא יעבור לראשונה למשכנו החדש.
מה זה בכלל מוסד מוכר שאינו רשמי? ובכן, במערכת החינוך פועלים מוסדות חינוך בשלוש קטגוריות עיקריות:
- חינוך רשמי – ממלכתי, ממלכתי-דתי, ממלכתי-חרדי;
- חינוך מוכר שאינו רשמי – מוסדות חינוך בבעלות גופים ציבוריים או פרטיים הנהנים מאוטונומיה חלקית בתכנית הלימודים, אך משרד החינוך מפקח על פעילותם ומממן אותם באופן חלקי או מלא;
- מוסדות פטור – אינם מוכרים על ידי משרד החינוך;
מנהל המוסד החינוכי 'חזן שמעון', הרב דוד פרטוש מעדכן כי לפי שעה, רשומים לבית הספר 140 תלמידים בכיתות א'-ז', שיתחלקו לשתי קבוצות: תלמידי ת"ת 'חזון שמעון' בניהולו של פרטוש ותלמידי ת"ת 'הגרעין התורני', בניהולו של הרב אלישע קרוטהמר.
בעיריית חריש אישרו את המידע: "חזון שמעון הינו מוסד חרדי בעל רישיון בית ספר מוכר שאינו רשמי תחת הרשת הארצית 'מעין החינוך התורני', המוכרת במשרד החינוך. 'חזון שמעון' תשכור את מתחם הקראוונים מהעירייה בעלות שנקבעה על פי הערכת שמאי ומול הסכם חתום, בהתאם לתנאים הבטיחותיים, הכלכליים והפדגוגיים שהרשות הציבה בהנחיית היועץ המשפטי שלה".
הליברלים מתנגדים ל'מוכר שאינו רשמי'
השכרת מתחם הקראוונים למוסד החינוכי מעוררת תרעומת בקרב רבים מתושבי חריש שתכננו להשתמש במתחם לצרכים אחרים, אולם עיקר הביקורת מופנית לעצם ההכשר שניתן, לקיום מוסדות לימוד שאינם שייכים לזרם החינוך הממלכתי.
כזכור, בחריש מזה תקופה, שורר מתח רב בכל הנוגע לאישור הפעלת מוסדות חינוך לא רשמיים. מקרה בולט הוא ה'חלום ושברו' של ניסיון הקמת בית ספר דמוקרטי בעיר. ב-11/4/19 המועד בו נודע כי בית הספר הממלכתי החדש ינוהל כמוסד חינוכי 'קלאסי' שאינו מתאפיין בשיטות לימוד דמוקרטיות או אנתרופוסופיות, פרסמו חברי סיעת הליברלים פוסט בו ציינו את עמדתם לגבי הפעלת בתי ספר 'מוכרים שאינם רשמיים', חילוניים וחרדיים כאחד: "'מוכר שאינו רשמי', ככה קוראים למסלול שאליו משוייכים בתי הספר האלו. המשמעות היא הפרטה של מערכת החינוך, הן פדגוגית והן כספית. יש לכך השלכות חברתיות, גם ברמת חוסן החברה וגם בפגיעה בשוויון הזדמנויות בחינוך.
כשנכנסנו למועצה גילינו שעלינו על הדרך המסוכנת של "המוכר שאינו רשמי". ניתן אישור כבר בשנה שעברה, טרם בחירתנו, לשני מוסדות לימודים מהמגזר הדתי לפתוח בתי ספר כאלו בעיר. אנחנו בסיעה מתנגדים לקיומם של בתי ספר מוכרים שאינם רשמיים בחריש.
עוד כתבו הליברלים באותו פוסט: "בסוף שנה זו בתי הספר המוכרים שאינם רשמיים יחדלו מפעילותם, יבוטלו סמלי המוסד שלהם וכמובן שהמבנה עצמו יעבור בצורה תקינה לבית הספר המארח. בכל מקרה הובהר שאנחנו לא נצביע לטובת הקצאה כלשהי של קרקע ציבורית לגופים הללו ומשנה הבאה לא נסכים לארחם במבנים ציבוריים. יש כאן מוסדות חינוך ממלכתיים לזרם התורני והחרדי. שימצאו את הדרך להתכנס תחתם".
להיות חרדים 'כמו שצריך'
בניגוד להבטחת הליברלים, 'חזון שמעון' לא השתלב בזרם החינוך הממלכתי-חרדי אלא ממשיך להתפתח עצמאית.
עיון באתר משרד החינוך מגלה כי בחוק פיקוח על בתי ספר, תשכ"ט-1969 ובתקנותיו הוסדרו דרכי הפעלתם של מוסדות החינוך המוכר שאינו רשמי, וחובת משרד החינוך לפקח עליהם. מהחוק עולה כי פתיחת מוסד חינוכי מותנית בקבלת רישוי והכרה. גוף המעוניין לפתוח בית ספר או גן חדש נדרש לקבל רישיון מאגף רישוי והכרה וכן הכרה שמשמעה אישור שר החינוך שהמוסד עומד בדרישות חוק לימוד חובה, תשי"ט-1949, וחוק חינוך ממלכתי, תשי"ג-1953, ובתקנות חינוך ממלכתי (מוסדות מוכרים), תשי"ד-1953. הרב פרטוש, מנהל בית הספר, מבהיר כי 'חזון שמעון', למרות היותו 'מוכר שאינו רשמי' איננו שונה משמעותית מכל בית ספר ממלכתי אחר: "חזון שמעון הינו מוסד תחת משרד החינוך במאה אחוז, רק שהוא שייך לרשת 'מעיין החינוך התורני' שהיא זרוע של משרד החינוך. הווי בית הספר הוא תורני חרדי ע"פ הדרך שהנחיל לנו הרה"ג עובדיה יוסף, המורים שלנו משוייכים לפורטל ההוראה. מפקח המשרד המאשר את תכנית הלימודים וסגל ההוראה הוא אותו מפקח של בית הספר הממלכתי-חרדי בעיר".
אז מה ההבדל בין בי"ס תורת חיים הממלכתי-חרדי שכבר פועל בחריש לבין חזון שמעון?
"לנו יש תקנון מסוים ולבית הספר 'תורת חיים' תקנון אחר משלהם. מעבר ללימודי הליבה חשוב לנו להקפיד על הכללים והערכים שחשוב לנו להנחיל. אנו רוצים להיות חרדים 'כמו שצריך' וההורים הנרשמים צריכים להכיר את התקנון ולהקפיד על שמירתו כמו שימוש חובה בטלפון כשר. הבדל נוסף הוא העשרת התכנים עד השעה 16:00 ולא עד 14:00 כפי שמגדיר משרד החינוך".
האם שמעת על התנגדות חברי המועצה הליברלים להקמת 'מוסדות מוכרים שאינם רשמיים' ועל הניסיון להקים בית ספר דמוקרטי בחריש?
"קראתי על זה. כשביקשו לאשר הקמת בית ספר דמוקרטי הצפי היה של עד 7 ילדים בכיתה. אתה לא יכול לפתוח בית ספר עם 30 תלמידים. אצלנו יש כמעט 150 תלמידים, 20 ילדים בכיתה".
מה אם כן, גרם לנסיגה מההבטחה הפומבית לחדול ממתן תוקף להפעלת מוסדות חינוך מוכרים שאינו רשמיים בעיר? נכון לכתיבת שורות אלו טרם התקבלה תגובתם של חברי סיעת הליברלים.
נתקלתם באירוע יוצא דופן? גיליתם משהו שפשוט חייב להתפרסם בחריש 24? כתבו לנו למייל האדום!
