שירלי שוורץ, תושבת חדשה בחריש מקימה ספריה בביתה הפרטי לטובת תושבי העיר: "זה ערוץ נהדר להיכרות עם התושבים בחריש ולחיבור עם הקהילה בעיר"
שירלי שוורץ, אם חד הורית לילדה בת 11 עברה לחריש בחודש דצמבר האחרון ומיד זיהתה צורך בהקמת ספרייה ביישוב. מבירורים שערכה עלה כי התכניות להקמת ספריה רשמית עדיין בתהליכי אישור ולא יתרחשו בעתיד הקרוב, אך שוורץ לא התייאשה והחליטה ליזום הקמת ספריה בביתה הפרטי, ברחוב שוהם. "ספרייה ביישוב היא מאסט מבחינתי", היא מסבירה.
בחודשים האחרונים אספה שירלי ספרים ממוסדות ומאנשים פרטים מרחבי הארץ. כ-300 ספרים במגוון נושאים הגיעו לידיה. לאחרונה, פרסמה שוורץ את רעיון הקמת הספריה ברשת החברתית של חריש וזכתה לחיזוקים ומחמאות רבות מהתושבים.
"רבים פנו אליי והציעו עזרה בקידום הרעיון, כרגע אני צריכה עזרה בעיקר במיון וניקוי הספרים וגם בהתגייסות של השגת או בניית המידוף לספרים", מציינת שוורץ ומוסיפה: "אני עובדת כרגע על המאגר המקוון שבו יופיעו תמונות הספרים ואשמח לעזרה בצילום הכריכות של הספרים.
"בנוסף אני מזהה צורך בספרי ילדים ואשמח לקבל אספקה גם בז'אנר הזה".
ספרי על ההחלטה לפתוח את הספריה בביתך ולחשוף את המקום הפרטי שלך לזרים ולתנועת אנשים
"אני מודה שהיתה לי התלבטות קשה בנושא אך אני רואה בזה ערוץ נהדר להיכרות עם התושבים בחריש. הבת שלי וגם אני עדיין לא מרגישות חלק מהקהילה בחריש ואני רואה בכך הזדמנות טובה להתחבר אליה".
על ספרים, בדידות ומה שביניהם
הרצון של שוורץ ביצירת חיבורים ומפגשים מגיע גם בעקבות תהליך ריפוי עצמי שעברה. סיפור חייה מורכב, נוגע ללב ומלווה בטלטלות רבות.
שוורץ בילתה חלק משמעותי מחייה ביישוב חומש שפונה ונהרס במסגרת תכנית ההתנתקות בשנת 2005. זה לא היה המקרה הראשון בו חוותה גירוש וניתוק. בגיל 17 נותרה שירלי ללא חסות ויד מכוונת כאשר הוריה התגרשו וסירבו להמשיך ולהחזיק בה.
"החיים שלי הפכו מאוד קודרים. לא היה לי על מי להישען והבנתי שאני חייבת לקחת אחריות על החיים שלי. הספרים, השירים והכתיבה הם מה שהחזיקו אותי שפויה, בלעדיהם לא היה לי כלום".
בהשפעת סיפור חייה פועלת שירלי כדי לייצר פורום פעיל לשיח בנושא הבדידות אותה היא מגדירה כ"המחלה הנוראית ביותר של ימינו".
באמצעות אתר האינטרנט שהקימה היא מקווה להגיע ולעזור לכל אלו החווים קשיי בדידות בחייהם ולסייע להם. "הבדידות לוקחת אותנו למקומות מאוד קשים, הן פיזיים והן רגשיים, והבושה לדבר על הבדידות מאוד גדולה".
"אני מאמינה שקריאת ספרים עוזרת משמעותית לאנשים להתמודד עם חייהם, ממלאת עבורם זמן פנוי וריק ויוצרת ראייה רחבה ואופטימית יותר של העולם בעזרת הזדהות עם סיפורים של אחרים".
עוד היא מתכננת לקיים במסגרת פעילות הספריה 'שעת סיפור', שתפגיש בין ילדים וקשישים. "פעם אחת נבחר מבוגר להקריא סיפור לילדים ובפעם האחרת, אחד הילדים יקריא למבוגרים", היא מסבירה ומפרטת: "הדור הצעיר של ימינו לא קורא מספיק ובוודאי לא כותב מספיק. חשוב לי לטפח את חדוות הקריאה בקרב הילדים והנוער ולעודד אותם להתנתק מעת לעת מהמסכים ולהתחבר למילה הכתובה ולסיפורים".
מתי את מעריכה שהספריה תחל לפעול?
"אני מקווה שבקרוב מאוד. תושבי חריש מוזמנים להתעדכן בדף שפתחתי עבור זה".
נתקלתם באירוע יוצא דופן? גיליתם משהו שפשוט חייב להתפרסם בחריש 24? ספרו לנו!
