הקורונה טרפה את הקלפים עבור עצמאים רבים, אולם הביאה עימה גם הזדמנויות חדשות. בעידן החדש, הנחיית קבוצות הפכה למקצוע המשרת נאמנה את העצמאים החדשים ומאפשר להם פרנסה חדשה, מיומנויות חדשות ואופקים חדשים לעתיד. סמדר גולן, מנחת קורס הנחית קבוצות במכללת כרכור, בטור אישי
המציאות החדשה בה אנו חיים מחייבת אותנו לחשוב מחוץ לקופסה, להמציא את עצמנו מחדש, לצאת מאזור הנוחות ולגלות עולמות חדשים ומתגמלים – העולם של העצמאים החדשים – אנשי הגם וגם. אלו שמעזים לשחק במספר מגרשים במקביל, אלו שיודעים לנוע בעולם חדש בחופשיות עם תודעה וצורת חשיבה חדשה.
אחד הכלים הבולטים ביותר שהתגלו בשנה האחרונה ככאלו שמשרתים נאמנה את העצמאים החדשים הוא – הנחיית קבוצות. כלי שיכול להתאים למגוון גדול מאד של אנשים ושל מקצועות. למידת הנחיית קבוצות פותחת צוהר לעולם שבו יש לי מקום לבטא את עצמי ולהעניק מהידע שלי לאנשים אחרים.
מעבר לפוטנציאל הגדלת הפרנסה בצורה משמעותית, והעובדה שהנחיית קבוצות מתאימה במיוחד לעת הזו שכן זה פורמט שלגמרי יכול לעבוד גם דרך האינטרנט במפגשים מקוונים – היכולת להעביר את הידע שרכשתי לאורך השנים, בין אם הוא ידע מקצועי או ידע אישי מבוסס ניסיון סיפור החיים שלי – היא יכולת מעצימה, מרגשת, מתגמלת ובעיקר עושה טוב לכל הצדדים. WIN WIN WIN.
בין אם מדובר בסוכן ביטוח שמעוניין לתת ללקוחות פוטנציאלים מפגש מלמד המקנה להם מידע בסיסי על עולם הביטוחים, בין אם מדובר על נטורופתית שמעוניינת להעניק לחולי לב כלים לאורח חיים בריא, בין אם מדובר על פנסיונרית שרוצה להעניק השראה לנשים אחרות מסיפור חייה – כל אחד יכול למצוא את עצמו בתוך מסגרת שבה הוא מוביל קבוצה אל עבר יעד מסוים שהוא הציב.
הנחיית קבוצות: "זה משהו אחר"
הנחיית קבוצות היא בעיני מקצוע של העולם החדש, מקצוע שנותן מענה מלא ללמידה אפקטיבית, חווייתית שעוסקת בהקניית מיומנויות. כיום הדרישה של צרכן ומקבל שירות היא בעלת מודעות גבוהה יותר והציפיה לקבל ערך מוסף בעבור הזמן שלי ובעבור הכסף שלי העלתה את רף הסטנדרטים לגבהים חדשים. היום קונים חוויה, קונים תדמית, קונים סיפור. המוצר עצמו הוא רק חלק מתמהיל הסיבות שבגללן נהיה מוכנים להקדיש מהזמן שלנו או לפתוח את הארנק שלנו. לכן גם שיטת ההנחיה עצמה שינתה פניה.
לפני מספר שנים כשעוד הייתי מנהלת מחלקת שירות טכני בחברת הייטק, קיבלתי מייל ממנהלת משאבי אנוש עם הזמנה ל'סדנת משוב' – איך להעביר משוב אפקטיבי לעובדים? ישבתי עם עצמי לבד במשרד ואמרתי – נו….באמת…. עוד פעם?! כבר עשיתי 10 סדנאות כאלו בעבר וזה היה ממשששש משעמם, עברו איתנו סעיף סעיף בטופס וכל מעבר על סעיף ייאש אותי יותר, ביקשתי פטור ממנהלת משאבי אנוש, אבל היא אמרה שזה הולך להיות ממש מעניין ושכדאי לי לנסות – "זה משהו אחר".
בלמידה משמעותית שזורה "חוויה"
הגעתי למפגש הראשון סקפטית, אך מעט סקרנית. בערך 30 דקות מתחילת המפגש, הבנתי שזה מה שאני רוצה לעשות – להעביר מפגשים כאלו בעצמי. חודש לאחר מכן נרשמתי ללימודי הנחיית קבוצות – זו הייתה נקודת המפנה שהובילה אותי למצוא את הייעוד שלי.
מה היה שם שגרם לזה להיות כל כך משמעותי עבורי? הבנתי שהיה משהו בדרך העברת הידע שריתקה אותי – זה לא היה שיעור רגיל, עם תוכן והעברה מתודית של נושאים – זה היה משהו אחר. העברתי את היום הזה שוב בראש ונזכרתי שלפני כל נושא, שיחקנו משחק או עשינו פעילות. לפני כל כלי חדש שלמדנו, ניהלנו שיח, דיאלוג שנשען על החכמה והידע של הקבוצה והמשתתפים. ולפני סיום נושא, תרגלנו את הכלי שלמדנו על אחרים וניהלנו שיח מסכם על הלמידה. התובנה שלי הייתה – במבט לאחור כמעט בכל למידה משמעותית שלמדתי בעבר, הייתה שזורה חוויה.
הלמידה, ההבנה וההטמעה נשענו על זיכרון חוויתי, בהמשך בדקתי גם המון מחקרים וגיליתי שאכן דברים "זכירים" יותר כשהם נצרבים דרך חוויה.
למידה משמעותית
כשאנחנו רוצים להעביר ידע שיוביל לתובנה ויוטמע כלמידה חדשה חשוב שנחזק מספר מיומנויות:
הקשבה והובלה – להקשיב לשיתוף של ידע של חברי הקבוצה, לאסוף ולהוביל את הידע לכדי למידה;
יצירתיות – בניית פעילות חווייתית – תרגום ידע לחוויה מלמדת;
מתודולוגיה – בניית תהליכי למידה הדרגתיים שיובילו להטמעה ויישום של הידע החדש;
בתקופה בה אנחנו חיים, ידע הוא נגיש וזמין לכל, כדי שתוכלו להיות ייחודיים – תלמדו דרך חוויה, כמובן כשהיא נשענת על מטרה ברורה ופרקטיקה שמאפשרת ללומדים ליישם את הידע החדש במציאות חייהם. פעם, האדם היודע, היה בעל הכוח – כי ידע לא היה נגיש לכל אחד. היום כולנו יודעים, מידע וידע הם נגישים מאוד, בחיפוש פשוט ביותר אפשר למצוא איך לקלף שום בקלות ואיך לבנות רובוט – לגמרי בעצמנו. הקהילה האנושית חולקת את הידע באופן שמאפשר לכל אדם למידה עצמאית. העידן הזה, הוא הזדמנות, אנחנו פנויים יותר ללמידה מסוג אחר – פיתוח מיומנויות אישיות ומקצועיות. באותה מידה שהוא הזדמנות, אנחנו נדרשים "לרגש" יותר, מרצה שעומד מול קבוצה ומספק מידע שעיקרו תיאוריה – משיג רמת קשב נמוכה מאוד ולמידה חלקית.
אז מה עושים?
יש שלושה דברים משמעותיים שיעזרו לכם להביא ללמידה משמעותית והטמעה של ידע ותהליכים:
עניין – ודאו שהמשתתפים בקורס / סדנה / מעגל שיח שלכם, הם קהל היעד הרלוונטי – תעשו תיאום ציפיות עם מה הם ייצאו מהקורס ומה בדיוק יילמד בו – משתתפים שהנושא מעניין אותם, הם מעורבים יותר, מקשיבים יותר ותורמים לשיח הרבה יותר. תיצרו סקרנות ועניין גם במהלך הלמידה, בקצב המהיר של התקופה – רמת הקשב נמוכה והמטרה שלנו כמנחים היא – לשמור על קשב גבוה.
חוויה – למידה שמתרחשת מתוך חוויה, היא זכירה יותר, אנחנו נוצרים חוויות כי הן משלבות ידע ורגש והמוח "צורב" אותן ב-2 מקומות נפרדים, אך מחוברים. חוויה גם מפחיתה התנגדויות ומעודדת הבנה כי היא מאפשרת מגוון רחב יותר של דרכים ללמוד בהן.
למידה משותפת – שיתוף הקבוצה בתהליך הלמידה, שאילת שאלות, ייצרו רמת מחויבות גבוהה יותר ללמידה וגם יתרמו לתחושה של שוויון ערך – אדם שמרגיש משמעותי בקבוצה, יהיה פתוח יותר להקשבה ומעורב בתהליכי הלמידה.
כוחה של קבוצה
הזכות הזו, לחלוק ידע, תהליך וחוויות עם קבוצה של אנשים, מרגשת אותי – עבורי זה כמו יצירה של ממש – לקחת ידע, תאוריה או מודל ולהפוך אותם לתהליך של למידה חווייתית שתתאים לקבוצה שבה כל אדם הוא אחר – חושב, מפרש ורואה דברים על פי דרכו.
כוחה של קבוצה הוא במהות הבסיסית שלנו, אנחנו בעל חיים חברתי השואף לתחושת שייכות, להיות חלק מקהילה, מקבוצה. בקבוצה המהווה מרחב אמון ומקום בטוח ניתן לתרגל מיומנויות חדשות בסביבה מאפשרת.
ניתן לחלוק בה קשיים ולקבל הקלה על הכאב. הקבוצה היא מקום ללמידה בין אישית. ולבסוף היא מאפשרת לנו לגלות את העוצמות שלנו ולצמוח. הפרט צומח ובולט בקבוצה כשמתאפשרת הקשבה, כשיש מרחב בטוח ומוגן.
התפקיד של המנחה כחלק מהקבוצה הוא ליצור את הסביבה הזו, להקשיב לצרכים, להבין אותם, לתת מענה להפגת החששות, לשאול שאלות, ליצור חיבורים בין האנשים, להבחין באלו שמתקשים ולמצוא דרכים יצירתיות לחבר אותם, לצייר גבולות, לבנות מטרה משותפת ולהוביל את הקבוצה מתוך שותפות, הדדיות ומשמעות אל המטרות האישיות והמשותפות.
כשמתקיימים התנאים האלו והפרט מוצא את מקומו בקבוצה, הוא מוצא את הערך שלו ומרגיש שייך. הכוח של הקבוצה נובע מהפרטים שבה ומזין אותם חזרה, המיומנות של המנחה לדעת לראות את האנשים כיחידים וכקבוצה ולמנף את זה.