החברה להגנת הטבע פרסמה מסמך עמדה המביע התנגדות חריפה להרחבת העיר חריש על חשבון השטחים הירוקים והפתוחים הסובבים אותה. מעבר לציון החשיבות האקולוגית והסביבתית האסטרטגית של יער עירון מבקרת החברה את שאיפות ההרחבה של העיר שאינן מתחשבות ביישובי הסביבה ואינן נמצאות בהלימה עם כמות הדירות הריקות בעיר
בחודש שעבר פרסמה החברה להגנת הטבע מסמך עמדה המתנגד להרחבת העיר חריש על חשבון השטחים הירוקים והפתוחים. המסמך מסכם את מכלול הסיבות להתנגדות להמלצות הוועדה הגאוגרפית חיפה. המלצות הוועדה פורסמו לפני כחצי שנה ועיקרן, הגדלת שטח העיר חריש ב-50 אחוזים על חשבון השטחים הפתוחים הסובבים את העיר.
"חריש הינה עיר בתהליך התפתחות מואץ. ברקע קידומה ופיתוחה של העיר, עומדות החלטות ממשלה, האחרונה שבהן החלטה 870 משנת 2015, אשר בין היתר, הובילו את משרד הבינוי והשיכון להציע עבור העיר פיתוח מסיבי גם בשנים הבאות. אחד הכלים שהועמדו עבור תכנון ופיתוח זה, הינו הקמת ועדת תכנון מיוחדת המתכננת את העיר בראיה מקומית מוגבלת, היא מתעלמת מהיבטים רחבים (סביבתיים, תכנוניים וציבוריים) של כל מרחב ואדי ערה-חריש-מנשה בפרט ומחוז חיפה בכלל. כעת מבקש משרד השיכון להרחיב את גבולות העיר, באמצעות המלצה של ועדה גיאוגרפית מחוז חיפה שדנה בעניין", כתבה החברה להגנת הטבע בדברי הפתיחה למסמך שנשלח לגורמים הרשמיים האמונים על התכנון בישראל.
חשיבות סביבתית ואקולוגית אסטרטגית
"אזור חריש הינו אזור בעל חשיבות סביבתית ואקולוגית אסטרטגית לישראל. שטחי הפיתוח שמשרד השיכון מבקש להוסיף לעיר חריש, מצפון וממזרח לה, הם אזורי ליבה לאורכו של מסדרון אקולוגי בעל חשיבות ארצית, אשר קטיעתו וצמצומו יביאו לנתק דרמטי בין צפון הארץ למרכזה. השטחים הטבעיים, שסובבים את חריש ומחצבת ורד, מהווים ליבה אקולוגית משמעותית לאורכו של מסדרון זה, בהיותם רחבים, מגוונים ואיכותיים מבחינת ערכי הטבע שבהם. ככאלה הם משמשים בתי גידול של מיני בעלי חיים וצמחים רבים ובהם: נקודת מפגש גיאוגרפית ייחודית לשלושה סוגי אלונים (תולע, תבור ומצוי) ועוד צמחים רבים, בחלקם נדירים, מינים של יונקים כמו צבאים, שועלים, תנים ועוד, זוחלים כמו חרדון מצוי וזעמן המטבעות. במבט מעלה לשמיים נראה גם את הבזים והעקבים, המקננים באזור, משחרים למזון".
לכל תושבי האזור מגיע מרחב טבעי
לפני שבועיים קיימה החברה להגנת הטבע יום טיולים ביערות חריש-עירון שמטרתו לעודד הכרות עם המקום. כעת, עם פרסום מסמך העמדה הרשמי, שמביע לראשונה את ההתנגדות המפורשת להרחבה, מפרסמת החברה גם עצומה הקוראת לתושבים להתנגד להרחבת העיר ולשמור על הריאות הירוקות של האזור.
אולם לא רק שיקולים ירוקים מציינת החברה להגנת הטבע בהתנגדותה להרחבה. "לכל תושבי האזור מברטעה, ערערה, כפר קרע, מועצה אזורית מנשה ותושבי חריש הנוכחיים והעתידיים, מגיע מרחב טבעי, חקלאי ושטחים פתוחים על מנת לייצר זיקות הכרחיות של אדם – טבע. המרחב המדובר, הוא הריאה הירוקה של העיר המתפתחת וכלל יישובי ותושבי האזור, לרבות ואדי ערה, זהו האזור שילדי חריש יכירו את הטבע המיוחד שלו, זהו האזור המהווה ליבה למסדרון האקולוגי שבו ניתן יהיה לחנכם לאהבת הטבע והנוף ולערכים החשובים של שמירה על החי והצומח. בנוסף, שטחי היער והחקלאות המקיפים את מחצבת ורד הם הממתנים את מפגעי הרעש והאבק ליישובים הסמוכים. ישוב צעיר כמו חריש המתפתח במהירות עצומה, מאלפי תושבים לעשרות אלפים, זקוק לעצירה בהתפתחות, וייצוב המערכת האנושית / חברתית. רק לאחר שהישוב יתגבש ויגדיר את אופיו על ידי תושביו יגיע הזמן לדון בקווי ההתפתחות של הישוב. עכשיו, זו בוודאי אינה העת".
קצב האכלוס אינו עומד ביעד
אחד הנימוקים המרכזיים להתנגדות בוחן את אפיק הפיתוח של חריש ושל ישובי הסביבה הסמוכים. על פי נתוני החברה להגנת הטבע השטחים המיועדים להרחבת חריש מצויים בסמיכות גבוהה לשטחי פיתוח של ישובים סמוכים.
"יישובי ואדי ערה, עם תוכניות מעודכנות להכפלת האוכלוסייה ויותר. אום אל פחם, לדוגמה, מתוכננת להתרחב לכ- 80 אלף תושבים. העיר חדרה צפויה לגדול לכ- 200 אלף תושבים לפי תכנית המתאר שלה ויישובי גוש פרדס-חנה-כרכור גם הם מתרחבים.
כבר היום, מבחינה תכנונית, חריש יכולה להתרחב ל- 60 אלף תושבים ויותר. בעיר בנויות ומצויות בתהליך בניה, כ- 13 אלף יחידות דיור ומתגוררים בה למעלה מ-20 אלף תושבים. נכון להיום, אכלוס יחידות הדיור לא משיג את קצב הבנייה וחלק מהמבנים עומדים ריקים. למעשה, מאז ראשית 2018 השיווקים לא משיגים את מטרתם. מדוע, אם כך, להוסיף עוד שטחים לפיתוח?
"על כך נוסיף שהפיתוח המוצע צפונה ומזרחה יוביל לעיר שפרוסה למרחקים גדולים, באופן שיקשה מאד על מתן שירותים מוניציפאליים, ייקר אותם משמעותית ויפגע בתפקודה של חריש כעיר משגשגת. בנוסף, מבחינת עתודות הפיתוח בראיה אזורית, נראה שאין שום צורך בפיתוח נוסף של חריש לסביבותיה, שכן בנפת חדרה יש עתודות בניה אדירות שיכולות לספק ביקושים לעשרות שנים קדימה".
ראש העיר: “המלצות הוועדה הן ציון דרך חשוב לחריש”
בניגוד לדעת החברה להגנת הטבע, חריש רואה בהמלצות הוועדה הגאוגרפית מנוף חשוב לפיתוח העיר חריש. ראש העיר יצחק קשת ציין לפני חצי שנה בתגובה להמלצות ההרחבה: “המלצות הוועדה הגיאוגרפית הן ציון דרך חשוב לחריש. אם ההמלצות יתקבלו על ידי משרד הפנים, שטח השיפוט של חריש יגדל באופן משמעותי וזה יאפשר את המשך הפיתוח של העיר ובכלל זה פיתוח של אזורי תעסוקה והכנסת שטחים ירוקים נרחבים לשטחה של חריש".
שני גרינברג, סגנית ראש העיר התייחסה גם היא להמלצות ופירטה: “חריש צריכה את זה כמו אוויר לנשימה. השטחים האלה דרושים לחריש כדי שהיא תוכל להפוך לעיר מתפקדת שמספקת לתושביה את מכלול השירותים האפשריים. כך לדוגמה, אין לנו היום אצטדיון כדורגל או שטחים גדולים למענים נוספים נדרשים”.
החברה להגנת הטבע: למען הדורות הבאים
כאמור, בניגוד לעמדת חריש, החברה להגנת הטבע מתנגדת להמלצת הוועדה הגיאוגרפית – מחוז חיפה להעברת שטחים (ג', ה', ז' ו- 3א' כפי שמצויינים במפה מעלה) לצרכי פיתוח למגורים של העיר חריש. המלצה זו עומדת בסתירה מוחלטת לצורך המוצג במסמך זה לשמירת המרחב הטבעי והפתוח.
"חריש מקבלת מענה לצרכי הפיתוח שלה כבר במסגרת התכניות הקיימות ותכנית ההרחבה הנוספת דרומה שהופקדה לאחרונה. הואיל ומדובר בסוגייה ציבורית וסביבתית רחבת היקף, המשפיעה על מרחב גדול ובעלי עניין מרובים, לרבות השפעה מכרעת על רשויות מקומיות סמוכות ותושביהן, אנחנו סבורים כי טרם גיבוש העמדה הממשלתית ביחס להמלצות הועדה הגאוגרפית, יש להתייחס שוב לצרכים הסביבתיים באזור רגיש זה", ציינה החברה להגנת הטבע וסיכמה:
"החברה להגנת הטבע קוראת לכל הגופים האמונים על כך, ובראשם שרי הפנים והשיכון, לעצור את הפעילות התכנונית ושינוי הגבולות בנוגע להרחבת העיר החדשה חריש אל השטחים הפתוחים והטבעיים מסביבה. אנו קוראים לשרים ומקבלי ההחלטות לפעול במשותף בוועדות השונות, לשימור המרחב הפתוח והטבעי שמצפון, ממזרח ומדרום לשטח המתוכנן הנוכחי של חריש.
"כאמור, יש די מלאי תכנוני לעיר לשנים הבאות. זה הזמן לחשיבה מחודשת ולפעול ביחד לחיזוק העיר החדשה על אתגריה, כפי שהיא קיימת כבר היום, תוך שמירת השטחים הטבעיים והפתוחים שמצפון וממזרח לחריש לטובת תושבי חריש והסביבה, לטובת שימור הטבע ולמען הדורות הבאים".