מועצת חריש החליטה לגבות מעסקים שפועלים בדירות ארנונה על פי סיווג עסקי. ההחלטה שמייקרת את התעריף ביותר מפי שניים, תיכנס לתוקף בשבועות הקרובים. חבר המועצה: "אני קורא לכל העסקים הפועלים מהבתים להצהיר על העסק ולשלם ארנונה עסקית"
בישיבת המליאה האחרונה שנערכה בשבוע שעבר אישרו חברי המועצה גביית תעריף ארנונה עסקית, מעסקים שפועלים בבתי מגורים. על פי הערכה, בחריש פועלים מאות עסקים ביתיים, במגוון רחב של תחומים החל מקוסמטיקה, עסקי מזון, פעוטונים, מספרות וחנויות לממכר ציוד והמשך בשירותים שמעניקים עצמאים כמו עורכי דין, אדריכלים, רואי חשבון, מעצבים, צלמים ועוד.
התעריפים שיידרשו בעלי העסקים לשלם יהיו בהתאם לצו הארנונה העירוני המתייחס ל'משרדים, שירותים ומסחר לרבות חנויות'. תעריף הארנונה לסיווג זה לשנת 2020 עומד על 109.45 ש"ח למ"ר לשנה – למעלה מפי 2 מתעריף הארנונה למגורים (48.16 ש"ח למ"ר לשנה).
"הם חלוצים וחשוב לנו לתמוך בהם“
יוסי גולדמן, חבר המועצה ואחראי על העסקים ברשות, קרא בישיבת המועצה לכל בעלי העסקים בבתים לשתף פעולה: "אני קורא לכל העסקים הפועלים מהבתים לפנות למרכז השירות לתושב, לדווח על כך, להסדיר את נושא התשלום ולשלם ארנונה עסקית", אמר גולדמן והסביר כי הסיבה למהלך היא הרצון לתמוך בבעלי עסקים שפועלים בחנויות ובמרכזים המסחריים. "בעלי עסקים במרכזים המסחריים משקיעים את הונם, מרצם וזמנם ושוכרים שטח מסחרי כדי לייצר סביבה שיש בה שירותים לתושבים. לא ייתכן שחנות שמוכרת מוצר מסוים במרכז מסחרי תאלץ להתחרות במחיר מול בעל עסק, שהחליט לפתוח עסק מביתו ללא הוצאות אחזקה ופרמטרים נוספים", הוסיף גולדמן וסיכם: "הם חלוצים וחשוב לנו לתמוך בהם".
"לייצר הזדמנות שווה בין העסקים בעיר“
יצחק קשת, ראש העיר חיזק את דברי גולדמן והוסיף: "תפקיד הרשות הוא לתת שירותים לעיר, לייצר איזון ולמנוע עיוותים מבניים. אחד מהם הוא עסקים המשלמים שכירות וארנונה עסקית המתמודדים עם מתחרים הפועלים באופן לא שיוויוני לעיתים, באופן לא חוקי. המטרה שלנו היא לא לפגוע בעסקים הפועלים בבתים אלא לייצר הזדמנות שווה בין העסקים בעיר". הסביר קשת והוסיף: "אנחנו עושים הכל כדי לתת איכות חיים גבוהה ונאותה לתושבים וחלק מהעניין הוא גביית ארנונה". עוד ציין קשת כי אין מדובר בתקנה חדשה או שינוי כלשהו במצב הנתון: "אנו מאשררים את מדיניות האכיפה הקיימת, על פי חוק".
כמו-כן, הסביר קשת כי הארנונה העסקית לא חלה על כל הדירה: "הדרישה היא להצהיר על החלק בדירה המופעל לטובת העסק. חשוב שבעלי העסקים יסדירו את הנושא לבל יחויבו בארנונה עסקית על כלל הדירה".
רישוי והסדרה חוקית של עסקים
פן נוסף שיבוא לידי ביטוי בהליך הגבייה החדש הוא הסדרה ורישוי של עסקים שפעלו בבתים בחריש ללא תקן מחייב. גולדמן ציין כי "עסקים טעוני רישוי נדרשים לערוך בירור מקדים האם הם כלל רשאים לפעול מבתים פרטיים בהתאם לחוקי מדינת ישראל".
חברת המועצה, עידית ינטוב ציינה שהסדרת הרישוי תסייע מאוד לבעלי עסקים ביתיים: "צעד זה יאפשר לרשות לנפק לאותם עסקים ביתיים את 'התו הסגול' ולאפשר להם לקבל יותר לקוחות".
גיל פישר, חבר המועצה הוסיף שעל פי הידוע לו, שני מעונות פרטיים בלבד הצהירו על פעילותם לעירייה לעומת רבים אחרים שלא עשו כן: "אני קורא לכל העסקים הפועלים מהבית, ובתוכם גם מעונות הפועלים מבתים פרטיים, לבוא ולהצהיר על כך", סיכם פישר.
האם כל עצמאי יידרש לשלם?
מי כלול תחת אותה הגדרה ומי צריך לשלם על פי תעריף הארנונה החדש? סעיף 7 בצו הארנונה מתייחס ל'משרדים, שירותים ומסחר לרבות חנויות'. על פניו, נשמע שכמעט כולם.
בשיחה עם 'חריש 24' ניסה גולדמן לעשות סדר: "מדובר בכל עסק המצהיר כי הוא מעניק שירותים מהבית. כל מי שמגדיר את כתובת הבית שלו ככתובתו העסקית, יידרש לשלם ארנונה עסקית על החלק היחסי בביתו המוקצה לעבודה. אם לדוגמא, מעצב גרפי עושה שימוש בביתו כמשרד, שמיועד גם לפגישות עם לקוחות ומפרסם את הכתובת הביתית שלו ככתובת העסק, אז הוא בהחלט נכלל בהגדרה הזאת. אם מישהו מוכר מוצרים מהבית ועושה משלוחים הוא יחוייב, גם אם הלקוחות לא מגיעים אליו הביתה בפועל. אם לעומת זאת, עצמאיעובד מהבית אך מקיים פגישות בבתי קפה ולא מפרסם בשום צורה את כתובת הבית שלו ולא עושה בביתו שימוש כמשרד, אז לא תיגבה ממנו ארנונה עסקית“.
גולדמן גם משיב לגבי האכיפה בנושא: "בקרוב ייצא קמפיין הקורא לעסקים הביתיים להגיע למרכז השירות לתושב ולהצהיר על השטח מתוך דירת המגורים שלהם המיועד לעסק. אכיפה בנושא מתוכננת להתבצע בשני מודלים, הראשון: פקחי רשות שיגיעו לבדוק את השטח. השני: במידה ויעלה רושם שישנו פער גדול בין ההצהרה לסבירות יישלח מודד מטעם העירייה לבדוק הנושא“.
גולדמן מוסיף ומסביר כי הבחירה לבצע את המהלך כעת, בתקופת הקורונה, היא מחויבת מבחינה מוסרית וחוקית גם יחד: "מבחינה חוקית שתי ועדות ביקורת קבעו כי על הרשות להחיל אכיפה בנושא. גם גזבר הרשות הבטיח בפני המבקר כי הנושא יתוקן ויטופל , כך שזוהי חובתנו".
ואכן, כבר בדוח מבקר הרשות לשנת 2018 ציין המבקר כי "נמצא שאין במועצה מנגנון פיקוח על עסקים טעוני רישוי אשר נפתחים ופועלים בחלקן מדירות פרטיות , כמובן העסקים הנ"ל לא מקבלים רישוי ובנוסף לא משלמים ארנונה לעסקים". סביר להניח שביקורת דומה נכתבה גם בדו"ח המבקר לשנת 2019, שטרם נחשף לציבור.
"ברמה המוסרית ולשם כינון תחרות הוגנת חייבים לטפל בכשלי השוק ולאזן בין אלו שיצאו אל הפרונט ומשלמים ארנונה עסקית לאלו שעובדים מביתם, אחרת זה לא אתי והוגן". סיכם גולדמן.
צפויה התנגדות למהלך
ומה חושבים בעלי העסקים הביתיים? מספר בעלי עסקים ביתיים אליהם פנינו, העדיפו שלא להתראיין בנושא. היו שהופתעו למשמע כוונותיה של המועצה, אחרים העדיפו לא ’לפתוח חזית' מול הרשות, אך רובם ככולם השמיעו טענות דומות בדבר מחירי השכירות והארנונה הגבוהים בעיר המרחיקים אותם מעשית מהאפשרות לצאת מבתיהם ולשכור משרד או חנות. אחדים מבעלי העסקים לא הבינו כיצד יחושב החלק המשמש לעסק בתוך הדירה: "בעסקי המזון לדוגמא, ברגע שהמטבח הוא לא חלק נפרד מהבית אלא המטבח שמשמש ביום יום – אין לזה הצדקה. צריכה להיות התייחסות גם להיקף העבודה של בעל העסק ואם למשל מדובר בעוסק פטור או מורשה", הסבירה בעלת עסק ביתי.
בעלת עסק אחרת ניסתה לעכל את המידע הטרי שהגיע אל אזניה וסיכמה: "יש המון עסקים מהבית בחריש וברגע שזה יוודע, אני מניחה שתהיה התאגדות והתנגדות גדולה לנושא".
