אוכלוסיית חריש מתקרבת לרף הנדרש להגדרתה כעיר בישראל. על אף השימוש הנפוץ במונחים ״עיר״ ו״עירייה״, חריש בפועל עדיין מוגדרת כמועצה מקומית. במה כרוך השינוי והאם ריאלי לצפות שיתבצע בקרוב?
הכינוי 'עיר' הוא כיום חלק בלתי נפרד מחריש, סמליה ומוסדותיה. אולם האם חריש היא אכן עיר רשמית בישראל? אחד התנאים לקבלת מעמד מוניציפאלי של עיר הוא גודל האוכלוסיה. על פי משרד הפנים נדרש מספר תושבים של 20 אלף ומעלה. בחריש מתגוררים כיום, כך על פי פרסומים רשמיים, כ-18 אלף תושבים. האם צפויה בקרוב הכרזה רשמית על חריש כעיר, כעת כשהיא מתקרבת לסף הנדרש מבחינת כמות התושבים?
ובכן, על אף שחריש מוצגת כ'עיר החדשה של ישראל', מעמדה הרשמי הוא של מועצה מקומית ואירוע לשינוי מעמדה מיישוב לעיר טרם התקיים.
"חריש היא מועצה מקומית", מבהיר משרד הפנים. "שינוי מעמד מוניציפאלי נעשה באמצעות הוועדות הגאוגרפיות" (ועדות האחראיות על שינוי גבולות, חלוקת הכנסות, שינוי מעמד מוניציפאלי ואיחודי רשויות מקומיות, ל.ש). עוד נמסר ממשרד הפנים כי "המשרד לא מכיר בבקשה כלשהי לשינוי המעמד המוניציפאלי של חריש".
גם משרד הבינוי והשיכון מבהיר כי אירוע הכרזה של חריש כעיר אינו מופיע בלוחות הזמנים של המשרד בטווח הזמן הקרוב. אז מדוע כבר כיום מוזכרת חריש, מעל כל במה, כעיר ולא כמועצה מקומית? ממועצת/עיריית חריש נמסר בתשובה לשאלה זו: "ממשלת ישראל החליטה להקים את חריש כעיר. מאז החלטת הממשלה, כל מה שמוקם בחריש מוקם בהתאמה לצרכיה של עיר ובסטנדרטים של עיר. חריש היא העיר החדשה של ישראל ובקרוב גם תחצה את רף ה-20 אלף תושבים".
דרושה ועדת חקירה
האם גודל האוכלוסיה הוא בהכרח תנאי סף לשינוי מעמדו של יישוב בישראל? מסתבר שלא. בגן יבנה לדוגמה, מתגוררים כיום, לפי נתוני הביטוח הלאומי, והאתר הרשמי של המועצה המקומית כ-24,000 תושבים. על אף האמור ולמרות שבקשות לשינוי מעמדה המוניציפאלי לעיר נשלחו על ידי ראש מועצת גן יבנה החל משנת 2014, טרם שונה מעמדה לעיר. לעומתה, אור עקיבא קיבלה ממשרד הפנים מעמד של עיר כבר בשנת 2001, עת התגוררו בה כ-15 אלף תושבים בלבד.
מתי, אם כן, הופכת מועצה מקומית לעיר? על פי סעיף 3 לפקודת העיריות, בהינתן מצב בו מבקשת רשות מקומית לשנות מעמדה לעיר, רשאי שר הפנים לצוות על עריכת חקירה בדבר אותו אזור ולאחר שעיין בתסקיר של ועדת חקירה, רשאי, לפי שיקול דעתו, להכריז על שינוי מעמד מוניציפאלי. הקריטריונים הנבחנים בשינוי ממועצה מקומית לעירייה הם:
- גודל אוכלוסייה של 20 אלף תושבים ומעלה;
- תהליכי עיור לעומת אופי חקלאי;
- ניהול תקין של המועצה לאורך שנים במספר מישורים: רמת גביית מיסים נאותה, עמידה בהחזר חובות, תקציב מאוזן;
ועדת החקירה מתייחסת גם לאבני בוחן נוספות כמו: האם מדובר בעיר שינה או בעיר תעסוקה, האם היישוב משרת אוכלוסייה נוספת מחוץ לתחום שיפוטו, בנושאי מסחר, שירותים ומוסדות חינוך, והאם קיימות ביישוב לשכות של מוסדות ממלכתיים?
השפעה על התנהלות הרשות
השינוי המוניציפאלי אינו מסתכם בתואר בלבד. לשינוי המעמד ישנן גם השלכות. כך לדוגמה, במעבר ממועצה מקומית לעיר, השכר לעובדי הרשות עולה בכ-6% בשנה. גם בתחום הביקורת חל שינוי: מועצה מקומית רשאית להעסיק מבקר פנים במשרה חלקית, בניגוד לעירייה, עליה חלה חובה של העסקת מבקר במשרה מלאה.
תחום נוסף בו חל שינוי, יחד עם המעמד המוניציפלי, הוא הוועדות. במועצה מקומית, בניגוד לעירייה, ועדת כספים, ועדת ביטחון בדרכים, והוועדה לקידום מעמד הילד אינן מוגדרות כוועדות חובה.
האם הפיכתה של חריש לעיר עלולה לפגוע בהיקף הסיוע הממשלתי? על פי הגדרות משרד הפנים התשובה היא לא. מעמדו של היישוב, בין אם מדובר במועצה מקומית או עירייה, אינו משפיע על היקפם של מענקי איזון ותקציבי פיתוח.
מתי אם כן, תחל מועצת / עיריית חריש בהליכים להפיכת חריש לעיר ואם רשמית בישראל? מדוברות העירייה לא נמסרה תגובה בנושא.
