ברוריה קורמן, תושבת חריש ופעילה במאבק נגד המפעלים 'ורידיס' ו'גלעם' מתריעה: "יש לנו מתחת לאף מפעל מזהם שכולם בחריש מתעלמים ממנו". המשרד להגנת הסביבה: "תוצאות דיגום מצביעות על חריגות בפליטות לאוויר. המשרד מתכוון לנקוט בצעדי אכיפה נוספים כנגד המפעל"
אחת למספר שבועות מופיע פוסט במדיה החברתית של חריש שתוהה על ריחות הנישאים באוויר. בדרך כלל, התשובות המתקבלות משייכות את הריחות החריפים לשריפות גזם ארעיות באזור או למפחמות מעבר לקו הירוק, שמדי פעם מצליחות לחדש את פעילותן עד לסגירתן על ידי הצבא.
ברוריה קורמן, תושבת חריש מזה שנה, החלה לחשוד לפני מספר חודשים שהמקור לריחות הנישאים באוויר, אינו תוצר של מפחמות או שריפות גזם אקראיות. "אני מכירה היטב את ריח המפחמות, גרתי באיזור מודיעין בקרבת מפחמות. הריח שקיים כאן הוא ריח אחר, ריח כימי חזק". החשד של ברוריה התחזק לאחר טיולי הערב עם המשפחה והכלבים. "חשנו בריחות חריגים באוויר. יום לאחר הטיול שערכנו החלו אצלנו כאבי גרון וצריבות בעיניים למשך כמה ימים. נהיינו כולנו חולים".
"הפעילים ממענית היו בהלם מהעובדה שאנחנו בחריש לא מודעים כלל לתופעה"
קורמן החלה לבדוק את הנושא לעומק. "פרסמתי פוסטים בפייסבוק ואחת מפעילות המאבק של חברי קיבוץ מענית מול מפעל גלעם חזרה אלי וחשפה בפניי את המתרחש בקיבוץ ואת המאבק שהם מנהלים שם כבר תקופה.
"הבנתי שבעצם יש לנו מתחת לאף מפעל מזהם שכולם בחריש מתעלמים ממנו או לא מודעים אליו. הפעילים ממענית היו בהלם מהעובדה שאנחנו בחריש לא מודעים כלל לתופעה".
מפחמות אאוט – דיאוקסינים אין
מפעל גלעם פועל כבר 70 שנה. בינואר 2017, נרכשה קבוצת גלעם על ידי קרן ההשקעות פימי. המפעל ממוקם בשטח קיבוץ מענית ומייצר ממתיקים, עמילנים ותוספים לתעשיית המזון. מערך המכונות בגלעם מופעל ברובו על ידי מערכת קיטור, שהתבססה במשך שנים על שריפת מזוט.
לפני מספר שנים חתם המפעל על שיתוף פעולה עם חברת ורידיס המתמחה בשירותי איסוף פסולת מתקדמים ובהשבת אנרגיה מפסולת. חברת ורידיס נרכשה בשנת 2018 על ידי חברת דלק מערכות רכב בע"מ.
מטרת ההתקשרות בין שתי החברות היא להטמיע במפעל טכנולוגיה של ייצור קיטור תחליפי, על ידי שריפת גזם. כתחליף לשימוש במזוט. על פניו מדובר ב-Win-Win , מעבר לאנרגיה פחות מזהמת לצד הוזלת עלויות תפעול.
ב-18 החודשים האחרונים התבהר שהשינוי לא מריח טוב, תרתי משמע. שריפת הגזם שיחררה לאוויר ריחות רעים וחריפים שנישאו בעזרת הרוח המערבית ישירות אל בתי הקיבוץ. תושבי מענית החלו להתלונן על סחרחורות, בחילות וצריבה בעיניים.
באפריל 2018 נערכו בורידיס בדיקות על ידי משרד איכות הסביבה, בהן התגלו ממצאים של דיאוקסינים, חומרים רעילים ומסרטנים, בחריגה של מאות אחוזים מעל לתקן, הנפלטים דרך ארובות הקיטור במפעל.
"נפתח שימוע למפעל אך בפועל לא קרה מעבר לכך כלום. הסיפור כולו נקבר באופן מחשיד ותמוה והמפעל המשיך לפעול כרגיל. מספר לנו אבי כרמלי, תושב מענית ואחד ממובילי המחאה נגד וירידיס ומחדלי זיהום האוויר. כרמלי הוא גם עובד לשעבר של גלעם כך שהוא מכיר מקרוב את תהליכי היצור ואת ההיסטוריה של המפעל.
מהו מקור הזיהום? הרי שריפת גזם לא מזהמת ברמה כזו
כרמלי מסביר: "בסיורים שנערכו במפעל נמצא כי יחד עם הגזם לשריפה ישנם חומרי פלסטיק, חלודה וגזם לח שהוא מסוכן מאוד ומחמיר את הזיהום. צריך להבין את האבסורד, מומחים בתחום איכות הסביבה, הסבירו לנו באופן חד משמעי כי שריפה של דלק נקי (מזוט) עדיפה על שריפה של פסולת גזם לחה מעורבבת עם פלסטיק וניילון".
כרמלי מוסיף ושופך אור על הנעשה מאחורי הקלעים: "על פי התכניות אמור היה מפעל גלעם לעבור בשנת 2017 לשימוש בקו גז טבעי שיחליף את המזוט ואת גזם העץ לייצור קיטור. התהליך התעכב וההערכה היא כי קו הגז יחל לפעול במרץ 2020. ברגע שקו הגז יפעל, 'ורידיס' תסיים למעשה את שירותיה עבור גלעם, אך מכיוון שהגז מתאחר, ומכיוון שהזמן שנותר לורידיס קצוב ממילא, הם הפסיקו להשקיע בתחזוקה השוטפת.
"תהליך הפקת קיטור מזבל הוא מאוד אגרסיבי והוא שוחק מאוד את המערכות השונות שזקוקות לתחזוקה תכופה. חוסר ההקפדה על מיון הפסולת והזלזול המתמשך בשמירה על תקינות תהליך העבודה והתשתיות הנדרשות לה הם הגורמים להתגברות הזיהום הסביבתי".
אם כך, לא עדיף להמתין בסבלנות כדי שתוקף המטרד הסביבתי הזה יפקע מעצמו?
"לא, תוצאות הדיגום של המשרד להגנת הסביבה מעידים על מאות אחוזי חריגה מהמותר בחוק – זה בעייתי לחכות שנה. אסור לנו להוריד את הרגל מהדוושה. צריך להילחם בתופעה כדי שתיפסק מוקדם ככל שניתן".
חשוב לציין כי החומרים הנפלטים לאוויר, דיאוקסינים הן תרכובות רעילות מאוד העלולות לגרום לפגיעה בהתפתחות העובר ובמערכת הרבייה, במערכת החיסונית, הפרעה למערכת ההורמונלית ואף לסרטן, כך על פי אתר משרד הבריאות.
אז מה נעשה בשטח?
כאמור, מחאת תושבי מענית הלכה והתגברה וכללה הפגנות תכופות אל מול המפעל ולחץ מתמשך על הרשויות. המחאה החלה לשאת פרי לאחר כניסתם של בעלי תפקידים חדשים במשרד איכות הסביבה שהבטיחו לקדם את הנושא. החששות והפאניקה אף החמירו באפריל השנה, בשעה שביקורת פתע לדיגום ארובות הציגה ממצאים חמורים עוד יותר: חריגה של פחמן חד חמצני ברמה של כ- 700% מעל התקן וחריגה של דיאוקסינים ברמה של קרוב ל- 500% מעל התקן. בעקבות הממצאים, פנה המשרד לאיכות הסביבה בדרישה מיידית מהמפעל למפות את הפסולת אותה הוא שורף, להגיש תכנית פעולה לצמצום חריגות בפליטת מזהמים לאוויר, לעמוד בכללי רישיון העסק ובהנחיות להפעלת ניטור רציף. התשובה של מפעל גלעם ומפעל ורידיס ניתנה בזירה המשפטית.
דובר המשרד להגנת הסביבה מעדכן לגבי השתלשלות העניינים: "באזור קיבוץ מענית יש שני מפעלים: 'גלעם' ו'ורידיס', בעקבות תלונות התושבים וסיורי פיקוח שביצע המשרד להגנת הסביבה, נמצאו הפרות במפעל ורידיס. בעקבות זאת, החל המשרד בהליך אכיפה כנגד המפעל, אשר בסופו המשרד הוציא למפעל תנאים נוספים שנכנסו לתוקף באופן מיידי. אולם, החלטת המשרד נתקפה בעתירה לבית המשפט, אשר נתן צו במעמד צד אחד המקפיא את התנאים. המשרד הגיב לבקשה לבית המשפט וביקש שיתקיים דיון דחוף בנושא, אך טרם התקבלה החלטת בית המשפט על מועד הדיון".
אז אין מה לעשות בינתיים?
"המשרד להגנת הסביבה רואה בחומרה את הנושא ומטפל בו בנחישות, ואף נוקט בצעדי אכיפה שונים במטרה להביא להפסקת המפגעים. בימים האחרונים, התקבלו תוצאות דיגום נוספות המצביעות על חריגות בפליטות לאוויר. בעקבות זאת, המשרד מתכוון לנקוט בצעדי אכיפה נוספים כנגד המפעל".
"המשרד קשוב לטענות התושבים, ואף קיים איתם מספר פגישות, כולל בדרג בכיר. כמו-כן, המשרד שלח כוננים מטעמו לבדיקת תלונות התושבים מספר פעמים, והממצאים שנאספו בסיורי הפיקוח יילקחו בחשבון בבחינת צעדי האכיפה העתידיים".
קורמן מסכמת: "לדעתי ה'פיקים' של הריחות הרעילים שפוקדים את חריש לעיתים, הם רק מקרי הקיצון של זיהום מתמשך שנמצא באוויר שאנחנו נושמים באופן יומיומי. תושבי חריש חייבים להצטרף למאבק כדי להראות שהנושא הזה של אוויר נקי הוא בראש מעניינו ולהגביר את הלחץ המופעל על גורמי המשפט והאכיפה לטובת התערבות מיידית ועצירת התופעה. מובילי המאבק, תושבי מענית, כבר עשו את רוב העבודה גם עבורנו בעצם. בזמן שאנחנו התלוננו על מפחמות – הם עבדו".
תגובת ורידיס: משה ברגר, מנהל מפעלי הביומסה בורידיס, ומכותב בדוחות המשרד להגנת הסביבה, סירב לענות לשאלותינו ולהתייחס לנושא. ממפעל גלעם טרם התקבלה תגובה. גיל פישר, חבר מועצת חריש ואחראי על תחום איכות הסביבה: "אני לא מכיר את הנושא ולא נדרשתי למענה בנושא זה".
נתקלתם באירוע יוצא דופן? גיליתם משהו שפשוט חייב להתפרסם בחריש 24? כתבו לנו! המייל האדום
