אמש התקיים במרכז התרבות והפנאי, הטקס העירוני הרשמי לציון יום הזכרון לשואה ולגבורה. צביקה ייגר, דור שני לניצולי שואה: "אני פונה כאן לצעירים שבינינו, המשיכו את ימי הזיכרון לשואה והגבורה והעבירו זאת גם לדורות הבאים כדי שלעולם לא נשכח"
בערב יום השואה קיימה עיריית חריש טקס עירוני לציון יום הזיכרון לשואה ולגבורה. ראש העיר, יצחק קשת, פתח ואמר: "היום, יום הזיכרון לשואה ולגבורה, אנו מנציחים את הזוועה הנוראה ביותר בתולדות האנושות, את הקטסטרופה שאין שנייה לה בדברי הימים. שוב ושוב אנו עומדים נדהמים אל מול החורבן, אל מול האכזריות הבלתי נתפסת, אל מול הזוועה שאין די מילים כדי לתאר אותה. ומה שנשאר הוא הזיכרון, מה שנשאר הוא התודעה".
מיכאל גולדשטיין, שורד שואה מאושוויץ ובירקנאו הדליק נר זיכרון וסיפר את סיפור הצלתו. אסתר וייס, ילידת 1946, דור שני לניצולי שואה, נשאה אף היא דברים: "אני מהילדים הראשונים שנולדו אחרי המלחמה. הורי ואני עלינו ארצה בשנת 1949 אני מדליקה נר לזכר כל בני משפחתי שנספתה בשואה – 70 נפש היו. ישראל היתה תקומתנו. תהיה נשמתם צרורה בצרור החיים יחד עם כל נשמות קדושי השואה".
צביקה ייגר, בן לניצולת שואה, שיתף את סיפורה של אמו, מרגלית, שיחד עם מספר נשים נוספות, הצליחה לחמוק מעבודות במחנה הריכוז והסתתרה בבית נטוש, עד אשר איתרו אותן חיילים מהצבא הרוסי והעבירו אותן לארגון הג'וינט. שם לא תמו תלאותיה של מרגלית. בשנת 1945 היא ניסתה לעלות ארצה אך אוניית המעפילים 'רפיח' טבעה בלב ים והיא הגיעה בשחייה לאי היווני, סירנה. בהמשך, הצליחה מרגלית לעלות ארצה בסיוע הבריטים. "אני פונה כאן לצעירים שבינינו, המשיכו את ימי הזיכרון לשואה והגבורה והעבירו זאת גם לדורות הבאים כדי שלעולם לא נשכח", סיכם ייגר.
חנה שאולוב, התושבת הראשונה של חריש ועולה מיהדות קווקז, הדליקה נר זיכרון בשם תושבי חריש ולזכר הילדים, הגברים, הנשים והמבוגרים שנספו בשואה. "נולדתי בזמן מלחמת העולם השנייה, הטרגדיה המשפחתית וסיפורי יהודי קווקז מלווים אותי ואת משפחתי כל החיים, טרגדיה של קהילה שלמה מלאה בסיפורי גבורה שאסור לאף אחד מאיתנו לשכוח מהם", אמר אחיינה לאון, בשמה של דודתו.
