כ-50% מאוכלוסיית חריש הם ילדים ורובן המוחלט של המשפחות בעיר הן משפחות צעירות. חוסר האיזון הדמוגרפי בעיר משפיע על חיי היום-יום ועלול להשפיע לרעה על רווחת תושבי העיר גם בטווח הארוך. האם הנהגת העיר צריכה לחפש פתרונות לשינוי המצב או 'לתת לזמן לעשות את שלו'? ואם בוחרים בגישה האקטיבית, אילו מהלכים יסייעו במציאת האיזון הנדרש?
"מספר הילדים בחריש משתווה לעיר עם 30-40 אלף תושבים. אנחנו נמצאים במקום השני בארץ במספר הילדים עבור בית אב", כך התבטא ראש העיר יצחק קשת מספר פעמים ומיקם את חריש בצמרת רשימת הרשויות מבחינת שיעור הילדים המתגוררים בעיר. "אנחנו שניים רק לביתר עילית", הוסיף. "אצלם זה מייצור עצמי ואצלנו מהגירה".
על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בסוף שנת 2018, עת התגוררו בחריש כ- 7,600 תושבים בלבד מנתה שכבת הגיל 0-17, 47.2% מאוכלוסיית העיר. כמעט חצי.
כמה ילדים יש היום בחריש? הלשכה לסטטיסטיקה לא פרסמה נתונים עדכניים אולם שקלול נתוני מערכת החינוך בשנת תשפ"א מראה כי גם כיום, בעיר שמאכלסת כ-20 אלף תושבים, אחוז הילדים בה מתקרב לכ-50% מכלל האוכלוסייה. (6,000 תלמידים בני 3-16, המצטרפים לתינוקות ופעוטות בני 0-3 ולתלמידי על יסודי רבים ואחרים, שעדיין אינם לומדים במערכת החינוך העירונית).
אספקת שירותים בסיסיים
על פי נתונים שפרסמה עיריית חריש 50% מהתקציב העירוני השנתי מופנה לחינוך בעיר ו-80% מכלל עובדי הרשות הם עובדי אגף החינוך. במופע הצמיחה האדיר, שחוזר על עצמו מדי שנה, לעיריית חריש לא נותרים משאבים רבים כדי לטפל בתחומים חשובים אחרים.
בחמש השנים האחרונות חריש כיוונה למשוך לעיר משפחות צעירות והשקיעה בכך משאבים גדולים. גם ההשקעה הניכרת בחינוך היא חלק מאותה תפישה. ואין ספק, המאמצים נשאו פרי. זוגות צעירים עם ילדים מהווים את הרוב המוחלט של תושבי העיר.
לעומתם, רווקים, צעירים לאחר צבא, משפחות בוגרות ובני הדור השלישי, קיימים בחריש במספרים זניחים בלבד. מהו המחיר המיידי וארוך הטווח לחוסר האיזון הדמוגרפי הקיים בחריש?
"בחריש יש מבנה גילאי שונה מישוב קלאסי ישראלי. כשיש יותר מדי ילדים או מבוגרים מעל גיל 70 ביחס לאוכלוסייה העובדת, אז הדרישה לשירותי חינוך או שירותי סיעוד ובריאות עלולה לגבות מחיר 'כבד' מדי מהחברה. נדרש איזון בין הגילים", מסביר פרופ' אלכס וינרב, מנהל מחלקת המחקר ב'מכון טאוב' לאסטרטגיה חברתית.
לדבריו, משפחות צעירות עם ילדים הן צרכניות השירותים הגדולות ביותר. הן רוצות באופן מיידי שירותי חינוך ושעות פנאי. כתוצאה, אחד המחירים המיידים שמשלמים תושבי העיר חריש הוא זמינות פחותה של שירותים בתחומים שאינם נוגעים במישרין לילדים. תחומי תרבות, איכות סביבה ואחרים נדחקים אל מול צורך השעה להשלים את הנדרש במבני חינוך, תקציבי חינוך וגני שעשועים.
"לחזק את המסחר ולקדם תעסוקה בעיר"
רונן רוזנטל, כלכלן אורבני ושמאי מקרקעין מודה שמדובר בנושא מורכב: "חריש מצויה בין הפטיש לסדן בנושא זה. מחד, יש עליה מכבש לחצים אדיר ממשרדי הממשלה לשווק יחידות דיור, שהרי היא הוקמה כעיר שמטרתה המוצהרת היא להוריד את מחירי הדיור. ומאידך, ההיצע גדול והמחירים נמוכים קורצים בעיקר לאלו שבאמת זקוקים לחיסכון ולקורת הגג, קרי, למשפחות הצעירות".
רוזנטל מאמין שהדרך היחידה כרגע לאזן את ההרכב הדמוגרפי בעיר היא להוריד את הרגל מדוושת הגז של שיווק הקרקעות למגורים. "צריך לתת לחריש לחזק את המסחר ולקדם תעסוקה בעיר, אחרת הגירעון ישתולל והנהגת העיר לא תצליח לספק גם את הדרישות הבסיסיות של המשפחות הצעירות. צריך לזכור, הצעירים הם גם דעתניים. אם לא יהיה להם טוב, הם פשוט ידלגו למקום הבא שכן יציע להם חיים טובים".
גם פרופ' וינרב מאמין בכוחה של התעסוקה במניעת בעיות עתידיות: "אחת הדרכים החשובות ביותר להימנע מעוני בעיר עם אחוז ילדים גבוה מאוד, היא לספק תעסוקה להורים. התושבים החדשים מגיעים לחריש בגלל דיור מוזל, אבל לא יוכלו להישאר בה אם לא ימצאו מקורות תעסוקה. אם הרשויות לא יספקו תעסוקה, אני לא אופתע אם בעתיד הקרוב נראה בחריש שיעורי עוני גבוהים. הזדמנות תעסוקה לשני ההורים הוא גורם עיקרי ומשמעותי לרווחת החיים של משק הבית, ולא משנה אם מדובר בבית חרדי, ערבי או יהודי", פוסק פרופ' וינרב.
עוד הוא מוסיף: "בשנות החמישים והשישים המדינה מיקמה אנשים בפריפריה ולא סיפקה להם הזדמנויות תעסוקה. כך צמחו עיירות הפיתוח. זו טעות שאין לחזור עליה. חריש שונה מבחינת המיקום שלה, היא מרכזית יותר, אבל היא חייבת לטפל בנושא התעסוקה ולמצוא דרכים למשוך אליה אוכלוסיות שחסרות לה כרגע בהרכב הקיים".
איזון טבעי או משיכה אקטיבית?
אז איך עושים את זה, איך מאזנים אוכלוסייה? האם נותנים לזמן "לעשות את שלו" ולהניח שבעוד 20 שנה, אוכלוסיית העיר תתאזן בצורה טבעית? ומה יקרה עד אז?
עובדה אחת היא ברורה: אם חריש תמשיך לכוון לקהל יעד של משפחות צעירות בלבד, היא צפויה להגדיל משמעותית את הגירעון העירוני. על פי נתונים שמסר יצחק קשת, "חריש משלמת עבור כל משפחה בעיר כ-5,000 שקלים לחודש עבור שירותים בסיסיים. בחמש השנים האחרונות, תקציב זה מתבסס על תשלומי ממשלת ישראל ולא מסתמך על גביית ארנונה. במצב הקיים, כל משפחה שמתווספת לעיר, מגדילה את הגירעון".
בתרחיש "הטבעי" הנהגת העיר תיאלץ להמשיך ולהסתמך בטווח הקצר על תקציבים ממשלתיים, ולנהל כמיטב יכולתה עיר לא מאוזנת עם הוצאה עצומה על חינוך וגרעונות תופחים.
יש גם דרך אחרת. ניתן לנסות ולאזן כבר עתה את ההרכב הדמוגרפי בעיר ולמשוך לחריש אוכלוסיית שמצויות כעת בהרכב חסר בחריש.
חריש צריכה לחשוב כיצד למשוך אליה אוכלוסיית צעירים וסטודנטים ואוכלוסייה של בני 55 שעוזבים ערים מבוססות לטובת חיים חדשים
תמריצים למשיכת אוכלוסיות חסרות
"בספרד ואיטליה בהן היה תת ייצוג לפלח אוכלוסייה מסוים הממשלה נתנה תמריצים כדי למשוך אנשים אליהן, לדוגמה, תמריצי מס. חריש צריכה לחשוב כיצד למשוך אליה אוכלוסיית צעירים וסטודנטים ואוכלוסייה של בני 55 שעוזבים ערים מבוססות לטובת חיים חדשים", מציע פרופ' וינרב. הוא גם מאמין שהתופעה הנפוצה בחו"ל של מגורי סטודנטים ב-OFF OFF CAMPUS כלומר, מגורים בערים מרוחקות מהאוניברסיטה, תוכל להתאים גם לחריש ולאוכלוסיית הסטודנטים באוניברסיטאות חיפה והמכללות באזור. "זה יכול לעבוד במיוחד בתקופת הקורונה בה רוב הזמן הלימודים מתבצעים בזום, ובהתייחס למחירי השכירות הזולים בעיר".
רוזנטל מוסיף כי משיכת סטודנטים לעיר צריכה להתקיים בד בבד עם פיתוח פתרונות תחבורה ציבורית שיספקו לסטודנטים נגישות קלה לקמפוסים בסביבה.
פרופ' וינרב מסמן גם קהל יעד נוסף עבור חריש: "הקורונה שינתה את שוק התעסוקה ואילצה חברות לשלוח את השכירים לעבוד מהבית, זו הזדמנות נהדרת לחריש למשוך אליה עובדי צווארון לבן מערים מבוססות, שפיתחו מיומנויות לעבודה מהבית".
פתרון נוסף ברמת התכנון האורבני, הוא תכנון של דירות קטנות, שיש מחסור גדול שלהן בחריש
פתרונות דיור מותאמים
המשימה של משיכת אוכלוסיות נוספות לחריש ברורה גם לרוזנטל: "עיר טובה היא עיר הטרוגנית שעונה לצרכים של כל הגילים", הוא פוסק ומוסיף: "זוג צעיר שהוריו מזדקנים וזקוקים לטיפול צמוד, יאלץ לעזוב את העיר אם לא יינתנו להורים פתרונות מותאמים. גם צעירים רווקים שעוד לא הקימו משפחה צריכים למצוא בחריש פתרונות בתחום הדיור, התעסוקה והבילויים". רוזנטל מציע להתחיל ולתכנן בחריש פתרונות דיור מותאמים לאוכלוסיית אחרות, פתרונות שעדיין לא קיימים בחריש.
"יש ניסיון של משרד הבינוי והשיכון לקדם הקמת מתחם דיור מוגן בחריש. אני חושב שזה כיוון נכון שראוי להמשיך אותו. פתרון נוסף ברמת התכנון האורבני, הוא תכנון של דירות קטנות, שיש מחסור גדול שלהן בחריש. דירות קטנות נותנות מענה למשפחות קטנות וגם לרווקים, שלרוב מופלים בתחום התכנון והבנייה". רוזנטל מציין כי דירות קטנות יתנו גם מענה חשוב בעתיד לאוכלוסייה הקיימת: "דירות אלה יאפשרו בעתיד למשפחות המתבגרות, לשנות את הסדר המגורים שלהן למגורים מותאמים מבלי לעזוב את העיר. משפחה שמחזיקה כעת בדירת חמישה חדרים, לא תזדקק לדירה גדולה כזו בעוד 15 שנים, כשהילדים יעזבו את הבית. אם תהיה בנייה של דירות קטנות, תתקיים בתוך חריש תנועת הגירה טבעית ובריאה".
