כשלושים ושלושה מנייני תפילה פועלים בחריש אך רק שניים עשר מבני בתי כנסת נבנו בעיר. קהילות רבות מתפללות בכיתות גן ובתי ספר. בשכונות הפרחים ומעו"ף המצב קשה יותר. התחרות בין המניינים על שכירת מבני ציבור חדשים נמצאת בעיצומה וגם ההערכות להליך הקצאת קרקעות, שיאפשר לקהילות לבנות בתי תפילה. תמונת מצב
בספטמבר 2017 נחנך מבנה בית הכנסת הראשון בעיר ברחוב ספיר. בתי כנסת נוספים בשכונות החורש ואבני חן נבנו על ידי משרד הבינוי והשיכון והוקצו לקהילות בתום מכרז שקיימה המועצה ובתמורה לדמי שכירות חודשיים.
בשונה מהשכונות הוותיקות בעיר, בשכונות הפרחים ומעו"ף לא נבנו בתי כנסת. משרד הבינוי והשיכון שתקצב ובנה בתי תפילה בעיר בתחילת הדרך, לא פעל כך בשכונות החדשות. כיום, האחראית לתכנון והקמה של מוסדות ציבור בעיר היא העירייה והבינוי מתבצע בכפוף להחלטת ראש העיר והמועצה. משרד הבינוי והשיכון מתקצב את הרשות לפי הכללים להקמת מוסדות ציבור. בפועל, לקהילות הדתיות בשכונות החדשות אין מקום מוסדר לתפילות והן נאלצות להסתפק בפתרונות זמניים.
גם בשכונות הוותיקות בהן נבנו בתי תפילות עולה הביקוש לבתי כנסת על ההיצע. עמותות מוסדרות, קהילות והתארגנויות תושבים עושות שימוש במבנים מוסבים, כיתות גן, רחבת מעון או שוכרות מבנים כדי לקיים בהם שגרת תפילה.
על פי נתונים המפורסמים באתר עיריית חריש, פועלים כיום 12 בתי כנסת בעיר ואילו מנייני התפילה מסתכמים ב-33. אלה מעידים על פער גדול בין הצורך להיצע הקיים.
שכונת הפרחים: חמישה מנייני תפילה שונים
בשכונת הפרחים אין אף מבנה בית כנסת ופועלים בה כיום חמישה מנייני תפילה שונים. כך לדוגמה, קהילת 'משכן שמואל' (נוסח ספרדי) מתפללת בבית הספר הממלכתי בשכונה. קהילת 'צעירי הפרחים' (דתית-לאומית) מתפללת בתיכון אתגרי העתיד בסופי שבוע בלבד ובבית הספר מתקיים גם מנין תימני בשבתות. עוד פועלים בשכונה מנין מרוקאי ומנין חרדי.
"יש דרישה גדולה לבתי כנסת בשכונה. אנו ממתינים להקצאות מהעירייה. ברגע שהליך הקצאות הקרקע ייצא לדרך נגיש את מועמדותנו" מסביר דביר כרבי, יו"ר עמותת 'משכן שמואל'.
כרבי מתייחס בדבריו לקול קורא שפרסמה עיריית חריש במאי 2019 להליך הקצאת קרקעות לעמותות. במסגרת הליך זה יוקצו מגרשים 'חומים', ריקים או פנויים, לכלל העמותות שפועלות בעיר וביניהן גם קהילות דתיות אשר אין בבעלותן בית תפילה.
"בית כנסת בשכונה הוא מצרך בסיסי שמשמש גם את הציבור הכללי", מסביר כרבי ומוסיף: "אנו לא מבקשים כסף או עזרה, אלא אך ורק שטח שנוכל לבנות בו בית תפילה עבור הקהילה שלנו שמונה 80 בתי אב". לדבריו, המצב הנוכחי בו הקהילה מקיימת את תפילותיה בבית הספר הממלכתי בשכונה אינו קל: "זה מייצר חוסר נוחות עבור ההורים בבית הספר עם כל הרגישות המגזרית הנלווית לכך. אנו מחכים לפתרון הולם לכולם, אנו זקוקים למבנה בו נוכל לקיים מעבר לתפילות גם חגיגות בר מצווה או אזכרות".
שכונת מעו"ף: שלושה מנייני תפילה שונים
מצוקה דומה ניתן למצוא בשכונת מעו"ף בה פועלים שלושה מנייני תפילה שונים. 'לוית חן' החרדית-ספרדית, קהילת הציונות הדתית, חובשי הכיפות הסרוגות המתפללים בנוסח אשכנזי וקהילת 'אור ישראל' המגוונת, המשלבת בין מגוון נוסחי תפילה.
חברי 'אור ישראל' מתפללים באוהל שהקימו בשצ"פ בעוד ששתי הקהילות האחרות מתפללות באויר הפתוח וברחבות מקורות בחזית קומות המסחר של הבנינים, נתונים שמקשים הן על המתפללים והן על השכנים בבניינים הסמוכים.
מעל מבנה הגנים בשכונת מעו"ף הושלמה לאחרונה בנייתה של קומה שניה, שתחולק לארבעה מרחבים, שניים מהם מיועדים לשמש כבתי כנסת במתווה של שכירות חודשית.
הפתרון המיוחל מייצר קונפליקט חדש. במעו"ף פועלות כאמור שלוש קהילות ורק שתיים מהן יוכלו לקבל מרחב לתפילה. הקהילות מנהלות בחודשים האחרונים פעילות נמרצת לאיסוף חתימות בניסיון לשכנע את מקבלי ההחלטות במועצה להעניק להן את זכות השימוש במקום.
"היות והמועצה הציבה לנו מצב נתון שמאפשר מקום רק לשתי קהילות לקבל מקום לתפילה, אנחנו עושים את ההשתדלות שלנו לקבל את המבנה. חבל שאין מקום לכולם. הפוליטיקה סביב הסוגיה הזו לא תורמת לאחווה בין הקהילות ורק מייצרת חיכוכים". מציינים מנהלי הקהילה 'אור ישראל' יהודה נקטלוב ומוטי קינן.
יוחאי פרג'י חבר המליאה וסגן ראש המועצה מציין כי החלטה בדבר שיוך בתי התפילה במעו"ף לקהילות צפויה להתקבל בשבועות הקרובים. "יהיה מכרז מסודר, תיבחן כל עמותה ופרטיה וכן החתימות שנאספו, ובהתאם לכך תתקבל החלטה, זאת על פי נוהל 'הסכם בר-רשות' לשכירות של מבנה ציבור".
מעל הגנים: אפשרויות מוגבלות
גם בשכונת הפרחים מבנים משולבים של גני ילדים עם בתי כנסת יספקו פתרון עבור המתפללים. שני מתחמי גנים, שבנייתם צפויה לצאת לדרך בשבועות הקרובים, יכללו קומה שניה שתוקצה גם עבור בית תפילה, אלו צפויים להיות מוכנים בשלהי שנת 2021.
עם זאת, הפיתרון של מתחמי גנים נתפש בעיני רבים כפיתרון זמני בלבד. אלון הומינר מ'צעירי הפרחים' מסביר: "אנחנו מסתכלים קדימה ומבינים שקהילה כמו שלנו לא יכולה להמשיך ולפעול במבנה ציבור מושכר שגורלו תלוי במועצה. בכל שנה עלולים להפסיק איתנו את הסכם השכירות".
גם לקינן ברור כי בית תפילה מעל גני ילדים מתאים אך ורק לטווח הקצר. "הקהילה צפויה לגדול והמרחב הקיים לא יוכל להכיל את כולם. יש להקצות שטח עבור מספר קהילות שיבנו יחד מבנה וכל אחד יקבל קומה משלו. זהו הפתרון הנכון בעיני", מסכם קינן.
אוהל תפילה בשטח הציבורי
הפתרונות הרחוקים והמצוקה המיידית מובילים חלק מהמתפללים למצוא פתרונות דחק. קהילת אור ישראל במעו"ף וקהילת יערות הדבש, קהילה חרדית בשכונת הפרחים, הקימו אוהל בשטח ציבורי ללא אישורים מוסדרים.
נועם ברוכים מנהל קהילת יערות הדבש מסביר: "הקמנו את האוהל בשטח שאינו צמוד לאזור מאוכלס ונבחר במיוחד בין שתי חומות כדי לא להפריע. הפתרון של תפילה באוהל נולד מחוסר ברירה". עוד הוא מציין כי "הוצעה לנו חלופה של תפילה בכיתת בית ספר אך היא מרוחקת ממרבית חברי הקהילה ובדרך לא מישורית עם עליה. זה בלתי נתפש שאין בית כנסת אחד בשכונות הפרחים והמעו“ף".
גם נקטלוב מקהילת אור ישראל מתייחס לנושא האוהל: "אנו מחכים כבר שנה לקבלת בית כנסת בשכונת מעו"ף. אנחנו משלמים ארנונה מלאה ולא מקבלים זכויות מינימליות: לא פארקים, לא מקווה ולא בית כנסת. איננו ששים לקחת את החוק לידיים, כולנו אנשים שומרי חוק אך מעבר לסוגיה החוקית או לא חוקית אנו זקוקים לפתרונות. הקמנו את האוהל מכורח הנסיבות, המועצה ראש המועצה מודעים לאוהל שהוקם ולמצוקה הקיימת".
למרות המצוקה, תושב שכונת הפרחים פנה למשטרה ודיווח על מה שנראה לדבריו כהשתלטות על שטח ציבורי ללא אישור. "נעשתה פנייה למשטרה. אך המשטרה לא יכולה לטפל בנושא בלי תלונה רשמית של עיריית חריש", מסביר התושב הזועם ומוסיף: "אנו חיים במדינת חוק. השאלה היא האם עיריית חריש מבינה זאת? אחרת גם לי מותר לתפוס שטח ולהציב בו אוהל. מעבר לעניין החוקי קיימות גם סכנות בטיחותיות. האוהל לא עומד בשום תקנות, הוא אינו בטיחותי ויכול לעוף ולפגוע בתושבים".
"אין לנו עניין להישאר באוהל יש לנו רצון לקבל מקום נורמלי", משיב ברוכים לטענות ומודה שאף גורם רשמי לא דרש מהקהילה לפרק את האוהל. "במועצה ניסו לעזור אך אין עדיין פתרון". עוד הוא מציין כי כי הם עומדים בקשר עם הוועדה לתכנון ובנייה כדי להסדיר את הנושא, להקים את האוהל במגרש מאושר ובהתאם לאישורים אדריכליים שמעידים על תקינות האוהל ובטיחותו.
נערכים להקצאת הקרקעות
בטווח הארוך הפיתרון, כך מאמינים כולם, יגיע באמצעות הליך הקצאת קרקעות לבינוי בתי כנסת. במתווה זה העמותות שיעמדו בתנאים המוקדמים יזכו בפטור ממכרז במגרשים ועליהם הן יבנו מכספם את בתי הכנסת. בכל תא שטח שיוקצה ייבנה מבנה אחד עבור שתיים-שלוש עמותות. כלומר, מספר בתי כנסת יפעלו בכל מבנה, כל קומה תוקצה לקהילה אחרת.
"תהליך ההקצאות תלוי בכינון ממשלה לאחר הבחירות היות והוא מותנה באישור משרד פנים ואני מאוד מקווה שיצא לדרך בהמשך השנה", מסביר פרג'י.
הומינר וכרבי אינם יודעים מתי יצא הליך ההקצאות לדרך אך משתפים שכבר כעת כל העמותות שפועלות בשכונת הפרחים החלו בגיוס כספים. העלות לבניית בית כנסת דורשת מכל משפחה בקהילה תשלום של עשרות אלפי שקלים.
ומהי עמדת העירייה בנושא? "אין בחריש מחסור בבתי כנסת. יש מחסור נקודתי בשכונת הפרחים ומעו"ף, שהוחמר עם הגבלות הקורונה על התקהלות, ואנו פועלים כדי למצוא פתרונות", מסרה עיריית חריש בתשובה. עוד נמסר מטעם העירייה כי בנושא האוהלים שהוקמו ללא אישור יש לפנות לוועדה המיוחדת לתכנון ובנייה – חריש.
תשובת הוועדה המיוחדת לתו"ב בנושא האוהלים: "הנושא יוסדר על ידי המועצה המקומית".
לקריאה נוספת: המודל החדש: העירייה תקצה קרקע והמתפללים יבנו את בית הכנסת
עוברים לדירה חדשה בחריש!
