מאחורי הסטטיסטיקה: כשכל המשפחה חולה בקורונה

משפחת אשכנזי חלתה בקורונה ובנם הצעיר נאלץ להסתדר לבד במשך כמה ימים. רחל קוזחי גילתה שהיא וארבעת ילדיה, הצעיר בהם בן שנה, חולים מאומתים. שתי המשפחות משתפות בהתמודדות הקשה, בתמיכה הקהילתית שעזרה להן לנצח את המחלה ובחלומות הפשוטים שנולדו בעקבות ההתנסות: "חיבוק משפחתי", ו"פיקניק ביער, כולנו ביחד". מיוחד ליום המשפחה

חריש היא עיר אדומה. אמש, פרסמה עיריית חריש נתונים לפיהם 52% מחולי הקורונה הפעילים בעיר הם ילדים ובני נוער. מאחורי נתוני התחלואה הגבוהים מסתתר קושי עצום איתו מתמודדות המשפחות שחלו. שתי משפחות מעניקות לנו הצצה לרגעים הקשים, משתפות אותנו בתחושות שהן חוו ומספרות על התובנות החדשות שילוו אותן במיוחד מחר, ביום המשפחה.

"הובכתי, אף פעם לא נזקקתי לעזרה בעבר"

עינת אשכנזי (41) מתגוררת שלוש שנים בחריש יחד עם אמיר בעלה (47) ושלושת ילדיהם: שחר (18.5) נויה (15.5) ועילאי (9.5). לפני שנה עינת ביצעה תפנית חדה בקריירה ועזבה את עבודתה כמנהלת יחסי הציבור של חברת פלאפון, ובדיוק בזמן. השינוי עזר אפשר למשפחת אשכנזי להתרגל לקורונה ממקום נוח יותר: "זו היתה נחיתה רכה הייתי זמינה לילדים שלי בתקופה בה הם נזקקו לי יותר, הייתי שם עבורם וזו מתנה גדולה".

בסגר האחרון נחשפה עינת לחולה מאומת בעיר. "אני הכי קפדנית בעולם, עוטה מסיכות, שומרת מרחק, מקפידה על שטיפות ידיים ולכן ההפתעה היתה גדולה", היא נזכרת.

"אמיר ואני נכנסנו יחד לבידוד וזה היה חורבן קטן –נפרדנו לראשונה ובחטף מהילדים שלנו שנותרו לבדם. הקושי המרכזי היה לעזור להם להתמודד עם הקושי הנפשי ועם הצרכים החומריים של אוכל וכביסה. הבת האמצעית טיפלה בבן הצעיר אבל כבר ביום השני הבנתי שאנחנו לא יכולים להסתדר לבד. פניתי לורדה רמות ופרח קוזחי בעקבות פרסום שראיתי בפייסבוק ובלי הכרות מוקדמת איתן. הן מפעילות מיזם שנקרא "נותנים לקהילה". אנחנו דתיים וארוחת שבת חשובה לנו מאוד ולכן ביקשתי סיוע בהכנת ארוחה כשרה. ורדה חזרה אלי תוך זמן קצר ואמרה לי שהיא תלווה אותנו בכל מה שצריך ותדאג לנו לארוחות כשרות לכל השבוע. כל כך הובכתי. אף פעם לא נזקקתי לעזרה בעבר".

"האהבה שעטפה אותנו מרוממת את הנפש"

למרות המבוכה, עינת ואמיר לא יכלו להתנגד. "בשלב הזה היינו בריסוק מוחלט, הגוף מתחיל להתפרק, הראש כואב, לא יכולנו להריח כלום ולא הצלחנו להרים את הראש מהכרית".

משלוחי המזון המשיכו להגיע בקביעות: "כל יום קיבלנו חבילה של אוכל חם מאנשים שאני לא מכירה. הופתעתי לגלות כמה אנשים לקחו בזה חלק, אנשים שטרחו, בישלו ואפו עבורנו. עסקים מקומיים ששלחו לנו פינוקים בנדיבות. הובכתי כל יום מחדש ולצד זאת הרגשתי מלאת הודיה. זה עזר לנו להחלים מהר יותר. האהבה שעטפה אותנו מרוממת את הנפש".

"הקורונה הרחיקה אותי מהילדים שלי"

שמונה ימים הסתדרו שני הילדים הצעירים לבדם בבית אולם אז חשה נויה ברע. בדיקה שהוזמנה הביתה הראתה כי היא חיובית לקורונה והיא הצטרפה להוריה לבידוד. "במשך ארבעה ימים עילאי הסתדר לבד בבית והמשיך את שגרת יומו. כשעילאי חלה, אמיר ואני כבר סיימנו את תקופת הבידוד שלנו. היחידה שלא נדבקה היא שחר, הבת הגדולה שמתנדבת בבית החולים איכילוב וחוסנה. היא לא חזרה הביתה במשך שלושה שבועות עד שכולנו החלמנו וזו היתה הפעם הראשונה שנפרדתי ממנה למשך זמן ארוך כל כך", משתפת עינת.

"הבנתי עד כמה הקורונה הרחיקה אותי מהילדים שלי. עד כמה חשוב הזמן המשותף שלנו", היא מציינת ומוסיפה: "יום המשפחה יקבל מחר ערך הרבה יותר גדול. נחגוג עם חיבוק משפחתי אחד חזק ונגיד הודיה על כל הטוב שקיבלנו מאנשים ואיך גם בעזרתם, ניצחנו את הקורונה".

היא גם לא שוכחת להודות לכל מי שעזר ותמך בהם ברגעים הקשים. עינת שהחלה לעבוד כסייעת בגן ילדים נרקיס ברחוב ברקת, קיבלה חיבוק עוטף גם מילדי הגן, הוריהם והצוות המקצועי בגן. היא מודה גם לשכנים ולכל מי שלקח חלק בתהליך ההחלמה שלהם: "אנחנו גרים ברחוב אורן ויש כאן שכנים נהדרים, תחושה של קהילה קטנה. בעלי משחק כדורגל עם מקבץ של אנשים נפלאים שלעולם לא היה מתחבר איתם אילולא חריש. חריש עוזרת לנו להתחבר לסגנונות חיים שונים. בתל אביב ממנה הגענו, אתה חי את החיים שלך, אין יותר מדי קהילתיות והחברים התל אביביים שלנו נדהמים בכל פעם מחדש מחוזקה של הקהילה בחריש. יש לנו קהילה נהדרת".

לגדל ארבעה ילדים לבד

רחל קוזחי (35) מתגוררת למעלה משנה בחריש. היא גרושה ואם לארבעה ילדים. שירה (7) אוריאל (5) אביגיל (3) ויאיר-יוסף בן שנה. קוזחי, חשבת שכר במקצועה יצאה לחל"ת עם פרוץ המגיפה. באותה תקופה קשה היא גם התגרשה מבעלה ואבי ילדיה. מאז ועד היום היא מתמודדת עם גידול ארבעה ילדים צעירים לבד.

הקורונה והגירושים הכריחו את קוזחי להסתגל למצב לא פשוט. היא תמרנה בין עבודות מזדמנות, בין סגרים ובין אינסוף מטלות הנדרשות לטיפול בארבעה ילדים רכים.

"מצאתי את עצמי לבד עם הילדים בבית, תופסת את הראש ולא מבינה איפה מתחילים ומה עושים", היא משתפת. "בייביסיטר הוא עסק יקר, ונאלצתי רוב הזמן להסתדר ולתמרן לבד עם ארבעה ילדים. לשלוח אותם לגנים, לחבר את הילדה לזום, להעסיק אותם בבית בסגר הראשון והשני. היו מקרים רבים בהם שלושה מהם בוכים וצריכים אותי. הייתי חייבת ללמוד לנשום עמוק, לא להתרגז, להבין שזה צורך אמתי ולתת מענה לכולם".

כל הקהילה התגייסה

בסגר השלישי נוספה על העומס גם מחלת הקורונה. "הילדים היו מאושפזים בבית החולים לניאדו עם דלקת מעיים. כשהם השתחררו הבנתי שחליתי. לא הרגשתי טוב ובבדיקה שערכתי יצאתי חיובית. שבוע אחרי גם הילדים נבדקו וארבעתם הפכו לחולים מאומתים".

קוזחי מספרת כי "התחיל מרתון מטורף. ניסיתי להבין איך להתנהל איתם בבידוד, כשאני לא מרגישה טוב ולא מתפקדת טוב. היה לי הרבה מזל לקבל תמיכה ענקית מהקהילה כולה". השכנות במתחם הבניינים בו היא מתגוררת ברחוב אורן נחלצו לעזרתה. "השכנות שלי מדהימות. הן עוזרות לי עם ארוחות ועם משחקים לילדים. לכולם אכפת מאיתנו ומחמם לי את הלב לראות את תשומת הלב והאכפתיות שאני זוכה לה, הערבות ההדדית כאן מדהימה".

קוזחי מבקשת גם היא להודות לפרח קוזחי וורדה רמות שדואגות למשפחות חולות בעיר. "ורדה ופרח דאגו לנו לפיצות, ששימחו את הילדים. אודי הרפז מעמותת ידידים עזר לנו לארגן ארוחות צהריים וסיפק לנו ערכות יצירה לילדים וארוחות שבת. אני חייבת להם תודה ענקית".

"אמא זה מקצוע לכל דבר"

היום מסיימת רחל את תקופת הבידוד שלה. ביום ראשון הקרוב גם ילדיה יסיימו את תקופת הבידוד. חווית הקורונה עברה על הילדים בלי תסמינים אך הותירה חותם על הקשר: "אני לומדת יותר להיות קשובה לילדים, להבין את הצרכים שלהם, להיות אמא טובה יותר. הבנתי שאמא זה מקצוע לכל דבר ואני גאה בעצמי על התקופה הזו שעברנו ביחד. תקופת הבידוד עזרה לי להכיר בעצמי צדדים שלא הכרתי ולא טיפחתי. למדתי דברים חשובים גם על הילדים שלי ועל המשפחה שלי".

רחל בוחרת להסתכל על מחלת הקורונה כעל מבחן אותו עברה בהצלחה. "אני בוחרת להסתכל תמיד על חצי הכוס המלאה. קיבלתי תובנות חשובות והפנמתי שהילדים שלי הם המשפחה שלי, הם ילוו אותי לכל אורך הדרך גם אם בן הזוג והאבא של הילדים שלי הלך מאיתנו. אין דבר שמשמח אותי יותר מלחבק ולנשק אותם ולומר להם שאני אוהבת אותם".

רחל מתכננת עם היציאה מהבידוד לחגוג את יום המשפחה יחד. "אצא איתם ליער, שהוא כל כך קרוב אלינו, במרחק נגיעה ונעשה פיקניק אמתי כמו שהם אוהבים. נראה יחד את הפריחה היפה שיש עכשיו בתקופה הזו וניהנה מה'יחד' שלנו. לא משנה כמה זה מאתגר וקשה אם המשפחה שלך עוטפת אותך והיא לצידך אפשר לעבור את הכל".