יצחק קשת דורש שחריש תיהנה מהכנסות הארנונה של מחצבת ורד. מועצה איזורית מנשה מתנגדת למהלך ומשרד הפנים נדרש להכריע. האם חריש תזכה בנתח מהכנסות המחצבה, בכמה כסף מדובר ומהן התכניות ארוכות הטווח לשטחי המחצבה, שיעצבו את עתיד העיר?
בסוף יוני 2020 חידשו הוועדות הגאוגרפיות (הממונות על ידי משרד הפנים) את פעילותן. הוועדות הגאוגרפיות התכנסו לראשונה לאחר שנה וחצי של השבתה מאולצת בשל סבבי הבחירות הארציות.
הוועדות הגאוגרפיות הן המכריעות בקביעת גבולות מוניציפאליים חדשים בין רשויות שכנות ובחלוקה מחדש של הכנסות בין הרשויות, במקרה שרשות עם הכנסות מעטות דורשת חלק מההכנסות של רשות שכנה עשירה יותר, בעיקר משטחי מסחר ותעסוקה.
ב-28/6 החלה לפעול גם ועדת הגבולות הגאוגרפית של מחוז חיפה אליה שייכת העיר חריש. באותם ימים ממש הכריז יצחק קשת, ראש העיר, כי מעתה לא יאשר הקמת יחידות דיור חדשות בחריש, עד שהממשלה תעביר תקציבים, וזאת בשל המצב הכלכלי של חריש. קשת הסביר, שחריש אינה יכולה להסתמך על הכנסות הארנונה של התושבים בלבד וזקוקה להכנסות משטחי מסחר ותעסוקה.
בין הפתרונות האפשריים שהעלה קשת, הוא ציין גם את נושא החלוקה מחדש של ההכנסות בין הרשויות: "אני נאבק מול משרד הפנים כדי לקבל חלוקת הכנסות שוויונית יותר בינינו לבין הרשויות המקומיות באזור. כך, למשל, אני דורש שחריש תיהנה מהכנסות הארנונה של מחצבת ורד. אני מאמין שיהיו בשורות על כך בקרוב".
בטווח הקרוב: בקשה לחלוקת הכנסות
חריש אינה היחידה שלוטשת עיניים להכנסות מחצבת ורד. גם הרשויות הערביות הקרובות, כפר קרע ובסמ"ה (איחוד הישובים ברטעה, עין א-סהלה ומועאוויה) מציגות דרישה דומה. אלה מציינות גם את סבלן מהקרבה הגאוגרפית למחצבה ואת המחיר הבריאותי שמשלמים תושבי הכפרים, בשל הצטברות אדי אבק כתוצאה מפעולות הכרייה, לצד מפגעי רעש של קולות הנפצים, הפיצוצים ותנועת המשאיות היומיומית הכבדה.
בדצמבר 2017 קיימה ועדת הכנסת לצדק חלוקתי ולשוויון חלוקתי דיון בנושא. חבר הכנסת יוסף ג'בארין, יוזם הדיון, אמר כי אי אפשר למצוא נושא שמשתלב טוב יותר עם שם הוועדה והנושאים שבאחריותה. "יש חוסר בצדק חלוקתי בהכנסות של אזורי תעשייה, מחצבות ואזורים שיש להם רווחים רבים בארנונה שהעסקים משלמים לרשויות חזקות. השאלה עד כמה החלוקה כיום היא הוגנת? מה קורה במקומות שיש אוכלוסיות חזקות אל מול אוכלוסיות מוחלשות".
חה"כ ג'בארין הוסיף וציין את פעילות מחצבת ורד: "זאת דוגמה למחצבה שבפעילותה יש חוסר צדק משווע. המחצבה הזאת גורמת לנזק סביבתי והיישובים הערבים הסמוכים שתושביהם נפגעים לא זוכים לרווחים".
ההכנסה: כארבעה מיליון שקלים בשנה
מועצה אזורית מנשה, היא הנהנית הישירה והבלעדית מהכנסות הארנונה של המחצבה. המועצה בחרה שלא להגיב לפניית מערכת 'חריש 24' בנושא הדרישה שהציג קשת, אולם ניתן למצוא עדויות להתנגדותה לחלוקת ההכנסות.
בשנת 2017 פרסמה מ.א מנשה כי ההכנסות השנתיות ממחצבת ורד, המוחכרת לחברת הבנייה 'שפיר תעשיות' עומדות על ארבעה מיליון שקלים בקירוב. באותה עת פרסמה המועצה גם את עמדתה העקרונית לעניין ההצעה לקבוע את מחצבת ורד כאזור לחלוקת ארנונה: "המועצה תומכת בפיתוח האזור ופעלה להגיע להסכמים עם שכנותיה להעברת קרקעות משטח שיפוטה על מנת לאפשר התפתחותן. עם זאת, ההכנסה ממחצבת ורד היא פחות מארבעה מיליון שקלים. חלוקתה למספר רשויות מקומיות לא תועיל להן ולא תשנה מצבן ולעומת זאת תגרום לנזק מאוד משמעותי למ.א מנשה".
עדות נוספת להתנגדותה של מ.א מנשה לחלוקת ההכנסות ניתן למצוא במצגת מדיוני התקציב 2019 של המועצה, שמציגה את אובדן ההכנסות ממחצבת ורד כאחד האיומים הגדולים העומדים לפתחה: "וועדות גאוגרפיות – ובשמן המורחב "חלוקת הכנסות" הן איום שרובץ לפתחנו מצד מספר רשויות מסביבנו בעיקר כפר קרע – מוסך, תחנת דלק ומכון רישוי, תחמ"ש עירון, חריש וערערה ועוד בגין מחצבת ורד. הערכת פגיעה ב-2020".
מהו אם כן הסיכוי שהכנסות מחצבת ורד יחולקו בין מ.א מנשה והרשויות הסמוכות לה ובאיזה נתח עשויה לזכות חריש? יש לזכור כי אם אכן תאושר חלוקת הכנסות בין חריש למ.א מנשה ובין רשויות נוספות, ההכנסה השנתית של חריש ממחצבת ורד לא תעלה על 1-2 מיליון שקלים לכל היותר, סכום קטן מאוד בהשוואה לגירעון השנתי שאיתו צפויה להתמודד חריש, גירעון שעשוי להסתכם בכ-25 מיליון שקלים בשנת 2020 לבדה, כך לדברי קשת.
ממשרד הפנים נמסר במענה ל'חריש 24' כי: "מחצבת ורד נמצאת בדיונים של הוועדה הגאוגרפית חיפה. הוועדה בוחנת חלוקת הכנסות בין חריש, מנשה, כפר קרע ובסמ"ה. הוועדה עוד לא סיימה את עבודתה. כשתגיש את המלצותיה הם יוגשו למנכ"ל ובהמשך יובאו להכרעת השר".
בטווח הרחוק: שינוי שטח השיפוט
ההכנסה המיידית שיכולה לייצר מחצבת ורד לעיריית חריש אכן חשובה. עם זאת, עתודות הקרקע של מחצבת ורד נתונות גם הן לדיון עתידי, שבמרכזו התכנית להרחבת גבולות חריש.
מחצבת ורד הממוקמת מצפון לחריש, מתפרסת על פני כ-1,000 דונם והינה אחת מחמש המחצבות הגדולות בישראל. נכון להיום, חוזה החכירה של חברת 'שפיר תעשיות', החוכרת את המחצבה מרשות מקרקעי ישראל, מתוכנן להסתיים בשנת 2033. בימים אלה מגבש משרד הבינוי והשיכון תכנית להעביר את שטח המחצבה ממ.א מנשה לחריש, וזאת בהתאם להצעה קודמת של יואב גלנט, שר הבינוי והשיכון לשעבר.
בבסיסה של הצעת גלנט, שפורסמה בשנת 2018, הקמת שכונת מגורים או אזור תעשייה במקום מחצבת ורד, שתאפשר לחריש להתרחב צפונה ולגלוש עד כביש 65. תוספת שטחי המחצבה לחריש תאפשר לממש את חזון הפיכתה של חריש לעיר בת 100 אלף תושבים.
ממשרד הבינוי והשיכון נמסר במענה ל'חריש 24': "מחצבת ורד הסמוכה לעיר חריש מהווה עתודת קרקע לפיתוח העיר בעתיד הרחוק, אחרי שהחציבה תסתיים. המשרד עובד בימים אלו על הכנת התכנית, בעוד כשנה כאשר המשרד יגיש את התכנית למוסדות התכנון – לוועדה המחוזית – הנושא יקודם בהליכים הסטטוטוריים".
למידע נוסף בנושא: הכתובת היתה על הקיר: "נשארנו די לבד. עם הוצאות גבוהות ובלי הכנסות מאזור תעסוקה"
