מה העסיק את הנוסעים במהלך הנסיעה ההיסטורית הראשונה של קו האוטובוס מחריש לתל אביב והאם הם מתכננים להמשיך ולהשתמש בו? חן רזניק-מורן, כתבת 'חריש 24' הצטרפה לנסיעה, תיעדה את זמני ההגעה, האווירה ורשמי הנוסעים והיא חולקת איתנו את יומן המסע שלה
יום ראשון ה-28 באפריל היה יום היסטורי בחריש, ולא רק משום שהסתיימה חופשת הפסח הארוכה והילדים חזרו למסגרות. ביום זה נחנך האוטובוס הישיר הראשון בין חריש לתל אביב, מהלך שרבים מתושבי העיר שעובדים בתל אביב רבתי ציפו לו בכיליון עיניים.
שעה: 6:15 מיקום: חריש
הצטרפתי לנסיעה הראשונה של קו 632 שיצא ביום ראשון בשעה 6:15 בבוקר והגיע לתחנה ברחוב גפן/דפנה בשעה 6:25. כל נוסע ישב בספסל משלו ושקע בענייניו. האווירה הייתה שלווה, וברקע מוסיקה ודיבורים מתחנות הרדיו השונות הנעימו את זמננו. חלק מהנוסעים קראו עיתון, אחרים הקשיבו למוסיקה או פודקאסטים באוזניות, אחדים צפו בנוף הנשקף מהחלון והיו גם כמה שניצלו את זמן הנסיעה להשלמת שעות שינה.
שעה: 6:50 מיקום: בית ינאי
האוטובוס חולף על פני בית ינאי, ובינתיים לילך אברהם (35), רווקה המתגוררת בחריש בשנה האחרונה, מתכתבת נמרצות בטלפון. אברהם עובדת בחברת ביטוח במרחק הליכה מאחת התחנות בתל אביב. גם היא התרגלה לנסוע באוטובוס עד לתחנת בנימינה ומשם ברכבת עד לתל אביב, אך לדבריה זו הייתה דרך פחות נוחה. אברהם 'מבסוטה' מהקו החדש ומאמינה שהיא תמשיך לנסוע בו, כמובן בהנחה שהנסיעה תמשיך בנוחות ותתאים לצרכיה, " אני מתכננת לבדוק את הקו במשך שבוע, לבחון את הזמנים, לבדוק מתי אני מגיעה לעבודה ולהגיע למסקנה אם זה מסתדר לי", היא משתפת. אברהם ממליצה שיוסיפו עוד שעות לקווי האוטובוסים בחריש ובפרט לאוטובוס זה, אבל היא לא חושבת שתוותר על הנוחות של אחזקת רכב פרטי גם אם התחבורה הציבורית בחריש תתייעל. "מאוד קשה להתנהל רגלית בחריש עם העליות והירידות," אומרת אברהם, "אי אפשר להסתדר בלי רכב."
עברי גל (33), נשוי ואב מתגורר בחריש בשנה האחרונה, עובד כשמאי מקרקעין ברמת גן, במרחק הליכה או אוטובוס מהתחנה. כמו קודמיו גם הוא היה רגיל לנסוע לעבודה באוטובוס עד לרכבת. הוא נוהג בדרך כלל לשמוע מוזיקה או לעבוד בזמן הנסיעה, ולדבריו ימשיך לנסוע באוטובוס באופן קבוע אם הנסיעה תימשך פחות משעה וחצי.
"בינתיים חווית הנסיעה באוטובוס מעולה," אומר גל, "אין יותר מדי עומסים, לא יורדים הרבה בתחנות ביניים אז זה טוב. נראה שזורם חלק". גל ישמח אם יגבירו את תדירות הנסיעה של הקו כמו גם את תדירות הנסיעה של אוטובוסים לתחנת הרכבת בפרדס חנה. הוא גם ממתין להשקתו של קו ייעודי לנסיעה בחריש. "אם יגבירו את תדירות נסיעת האוטובוס לתל אביב אני אמכור את אחד משני הרכבים שיש לנו ואעבור לנסיעה בתחבורה ציבורית בלבד בימות השבוע", הוא מסכם.
שעה 7:30 מיקום: הרצליה
ליאורה אריה (53), נשואה ואם לחמישה ילדים, מתגוררת בחריש כמעט שנה, היא מנהלת חשבונות במשרד סמוך לבנייני עזריאלי והאוטובוס החדש מביא אותה עד לפתח הדלת. "עד היום נסעתי לעבודה עם רכב," מספרת אריה, "אני שמחה להיות כאן למרות שבינתיים לא אוכל להסתמך על האוטובוס באופן קבוע כי השעות לא כל כך מתאימות לי. אני עובדת עד השעה 15:00 והאוטובוס יוצא מתל אביב ב-14:00 וב-16:30".
אריה מאמינה שהגברת תדירות הקווים תהפוך את התחבורה הציבורית מחריש למרכז קלה יותר ונגישה יותר ותעודד את תושבי חריש להשאיר את הרכב בבית. "זה ידרבן אנשים לנסוע באוטובוסים", היא מסכמת.
גלעד גולדשטיין (36), נשוי ואב לשלושה המתגורר בחריש מזה שמונה חודשים, רגיל לנסוע בתחבורה ציבורית. לתל אביב הוא נסע עד עתה בעזרת רכבת ישראל. הרכב הפרטי עומד לרשות אשתו. הוא עובד כחשב עצמאי וכמדריך שכר בבית התוכנה של מכפל במרחק הליכה מאחת מתחנות הרכבת בתל אביב. גולדשטיין החליט לבדוק את האוטובוס החדש אבל גם הוא לא בטוח שימשיך לנסוע בו. "אני צריך להגיע לעבודה עד השעה שמונה אז זה בעייתי. גם בחזור היה עוזר לי אם האוטובוס היה יוצא בשעות אחרות, למשל 16:00 ולא 16:30."
אבל גולדשטיין גם לא מהסס להתאים עצמו לאוטובוס החדש והישיר, ומצהיר כי ייתכן שיחפש מקום עבודה קרוב יותר הממוקם על מסלול הנסיעה של האוטובוס. הוא גם מציע הצעת ייעול לגבי תחנות האוטובוס בחריש: "עדיף שפחות יסתובב בתוך חריש, שיעצור ב-2-3 תחנות על דרך ארץ, זה יהיה יותר נוח ומהיר לכולם".
שעה: 8:10 מיקום: תחנה מרכזית תל אביב
הגענו לתל אביב. הנסיעה זרמה למדי, כמעט ללא עצירות, אך כנראה שאין מנוס מנסיעה ארוכה כשהמסלול עובר דרך כביש החוף בשעות העומס של בוקר יום ראשון. אני ממהרת להגיע לעבודתי בחברת שיווק דיגיטלי בתל אביב וחושבת לעצמי שחווית הנסיעה היתה נוחה למדי. אמנם אין כאן בשורה של נסיעה מקוצרת לתל אביב, אך תחושת הקלה ברורה בזכות העובדה, שאני יכולה לעלות על אוטובוס ליד הבית בחריש ולרדת בתל אביב, פחות טרטור ופחות כאב ראש מאשר נסיעה באמצעות הרכבת. אין לי ספק שקיים פה פוטנציאל אמתי שיכול להקל על תושבי חריש ולחבר אותם למרכז בקלות ובנוחות. האם רבים מתושבי חריש יקפצו על העגלה (על האוטובוס) ויוותרו גם על רכב פרטי לטובת נסיעה בתחבורה ציבורית בלבד? ימים יגידו.
