מעיין גלעד יזמה רכישה קבוצתית של דגלי גאווה לשם הזדהות ותמיכה בקהילה הלהט"בית בעיר. היא דוחה נסיונות להפוך את היוזמה לכלי ניגוח בין דתיים וחילונים בעיר ומדגישה: "מדובר במהלך שנעשה מאהבה בלבד, וכך זה גם צריך להישאר"
חודש יוני מוכר בעולם כולו כחודש הגאווה. בערים רבות בעולם וגם בישראל עורכת הקהילה הלהט"בית מצעדי גאווה. בימים הקרובים יתלו במרפסות חריש עשרות דגלים צבעוניים המזוהים עם הקהילה הגאה, שנקנו ברכישה מרוכזת. הדגלים הם ביטוי של מחווה ותמיכה בקהילה הלהט"בית בחריש. הרעיון והביצוע שייכים למעיין גלעד, תושבת חריש. גלעד, עבדה בעשור האחרון ברחוב דיזנגוף בתל אביב, בלב ההתרחשות של הקהילה הלהט"בית. היא התרגלה לפעילות הפומבית ולתכונה סביב אירועי הגאווה מדי שנה בחודשי יוני-יולי . עם המעבר לחריש התיידדה גלעד עם שכניה הלהט"בים בבניין: "לפני כשנה וחצי, זכור לי שיח מתלהם ולא מכבד בקבוצת הוואטספ של הבניין, כלפי זוגות להט"בים הגרים במחיצתנו", היא נזכרת. "הדברים שנאמרו חרו לי מאוד ונחרטו בזכרוני".
גלעד, שמדווחת שמאז השתרר שלום בית בבנין, החליטה להביא לחריש טעימה מן ההווי אליו התרגלה וחיפשה דרך להביע תמיכה בקהילה הלהט"בית המקומית. היא מציעה לתומכים בקהילה לרכוש את דגל הגאווה בעלות של 20 שקלים בלבד ולתלות אותו במרפסת.
בין המפרגנים למבקרים
גלעד זכתה לחיזוקים חיובים רבים אולם היו גם שניסו לרכוב על הפרויקט ולקדם באמצעותו מהליכים מתריסים כלפי מגזרים אחרים בעיר. גלעד אינה משתפת פעולה: "אני מזהה ניסיונות לקחת את היוזמה הזו למקום אחר ולהכניס 'אצבע בעין' לציבור הדתי. אני מגנה לחלוטין את הניסיון הזה. זו אינה המטרה של היוזמה. הצעד כל כולו הוא הבעת תמיכה בקהילה. מדובר במהלך שנעשה מאהבה בלבד, וכך זה גם צריך להישאר", היא מסבירה.
למבקרי היוזמה מסבירה גלעד כי כוונותיה טהורות. היא בטוחה שהביקורת נובעת מחוסר הבנה והחמצה של המטרה המרכזית: "היו שחשבו כי בעיר כמו חריש, אקט שכזה עלול להפריע למגזר הדתי-חרדי. אני מבינה את הביקורת היות וזה לא הולך בד בבד עם האמונה הדתית. אני גם לא מצפה מהציבור הזה לתלות דגלים. מאידך, אני מצפה לאפשר לנו להביא לידי ביטוי את התמיכה בקהילה הגאה. כולנו רוצים שיכילו אותנו בעיר הזו ויתנו לנו את המקום שלנו כבני אדם".
אי-סובלנות מגדרית בחריש
הקריאה הפומבית של גלעד הצליחה באופן מיידי לגעת ולשמח תושבים מן הקהילה: "מיד עם פרסום הפוסט הקורא לרכישה של דגלים, קיבלתי פניה מטרנסג'נדר מקסים המתגורר בחריש", משתפת גלעד. "הוא סיפר על התחושה הטובה שעורר בו המהלך ועל השמחה שיש מי שרואה אותו. הבנתי שהוא חווה בחריש מספר מקרים של אי -סובלנות מגדרית".
גלעד מוסיפה ומציינת: "במילותיו שלו הוא אמר שהוא חש ש"יש כאן קרן אור", ושנינו כמעט בכינו מהתרגשות. השיחה איתו חיזקה בי את ההבנה בחשיבות ונחיצות המהלך. אני בטוחה שחוץ ממנו, ישנם חברי קהילה נוספים שלא משמיעים את קולם".
שיפור תחושת הקהילה הגאה בעיר
עד כה נרכשו כ-50 דגלים ובימים הקרובים תינעל המכירה. עבור גלעד ההצלחה אינה נמדדת במספר הדגלים אלא בהשפעה שהמהלך ייצור: "אם נגיע למאה משפחות שירכשו ויתלו את הדגלים, אהיה מרוצה, אך ההצלחה האמתית היא שיפור תחושת הקהילה הגאה בעיר. אם נצליח לחזק את תחושת השייכות לעיר אצל אדם אחד בלבד – זו כבר הצלחה".
תליית הדגלים היא הפרויקט הראשון אך בקנה כבר מתוכננת יוזמה נוספת. "יפתח שטיין, תושב העיר ואני התחברנו סביב הרעיון לארגן פיקניק משפחות לחברי הקהילה הגאה בחריש. הפיקניק נושא את השם: "עיר חדשה, התחלה חדשה, משפחה חדשה". המטרה שלנו היא לפרסם את האירוע במעגלים רחבים יותר, גם מחוץ לחריש", מפרטת גלעד והיא מוסיפה: "בשורה התחתונה, חריש היא עיר חדשה, עיר של משפחות צעירות, שרוצה למשוך אליה אנשים איכותיים, בין אם הם להט"בים ובין אם לא – זה המקום שלהם".
גלעד מנצלת את הבמה וקוראת לעיריית חריש לקחת חלק בארגון הפיקניק: "אני קוראת לעיריית חריש להביע עמדת תמיכה פומבית בקהילה הלהט"בית ולהראות לחברי הקהילה הזו שגם הם רצויים כאן. אני מקווה שימצא מי שירים את הכפפה, כי כולנו נצא נשכרים מכך".
לכתבות נוספות בנושא: גאים בעירם: ארבעה זוגות מהקהילה הלהט”בית מספרים על חווית הקליטה בחריש
