הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה העלתה את דירוגה החברתי-כלכלי של חריש בשתי דרגות מאשכול 3 לאשכול 5. לצד השינוי החיובי, הדירוג הגבוה עלול להשפיע ישירות על תקציב המועצה ועל כיסן של משפחות רבות. ראש העיר: "חריש צועדת בכיוון הנכון"
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה אתמול (ג') את דו"ח המדד חברתי-כלכלי של אוכלוסיות ישובים ורשויות מקומיות המבוסס על הנתונים העדכניים לשנת 2017. על פי המדד החדש, חריש עלתה בשני שלבים בדירוג הארצי מאשכול 3 לאשכול 5 והיא הרשות היחידה מכלל הרשויות בארץ שקפצה שני שלבים בבת אחת.
מדד הדירוג החברתי-כלכלי של ישראל מרכז את הישובים בארץ לפי אשכולות החל מ-1 האשכול הנמוך ביותר, ועד ל-10 המייצג את הישובים האיכותיים והחזקים ביותר. דירוג האשכולות מושפע, בין היתר, מערך הנכסים והדירות, רמת החינוך וההשכלה וגודל המשפחות בכל ישוב.
החלוקה לאשכולות כוללת משמעות מעשית עבור הרשויות היות והחלטות ממשלה רבות מיושמות בישובים בהתאם לאשכול שאליו הם משתייכים. כך לדוגמה, שיעור סבסוד הצהרונים בבתי ספר הוא גבוה יותר באשכולות הנמוכים.
הרצון בקבלת תקציבים ממשלתיים מוביל לעיתים ראשי ערים להעדיף ירידה בדירוג. בעברה שויכה חריש-קציר לאשכול 7 במדד והירידה מאשכול 7 לאשכול 3 נולדה לאחר מאבק שניהל יצחק קשת, ראש העיר. מטרתו היתה להביא לעיר יותר משאבים ותקציבים, לשדרג את איכות החיים בעיר ואת המוכנות שלה לקליטת התושבים החדשים.
במכתב שנשלח בשנת 2016 ממשרד הפנים למועצת חריש נכתב כי החלטה זו (שיוך לאשכול 3) תהיה בתוקף עד לפרסום מדד חברתי-כלכלי של חריש כרשות עצמאית על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
כיצד משפיעה העליה בדירוג החברתי-כלכלי על הרשות המקומית?
- שיעור הסבסוד הממשלתי לצהרונים יורד;
- שיעור השתתפות משרד החינוך במימון מסגרות קיץ לילדים, במפעלי הזנת ילדים ובמימון הסעות לילדים יורד;
- שיעור ההשתתפות של משרד החינוך במימון סייעות בגנים יורד;
- סכומי מענקי איזון ממשרד הפנים (החיוניים לתקציב העיר) יורדים בשיעור משמעותי
- זכאות להשתתפות בפרויקטים לפיתוח שירותים לקהילה נבחנת מחדש;
- זכאות להשתתפות בפרויקטים של נוער בסיכון נבחנת מחדש;
מדד שאינו רלוונטי לתקופה הנוכחית
פרסום המדד החדש והשתיכות חריש לאשכול גבוה יותר מייצרת בקרב הנהגת העיר רגשות מעורבים. מחד, מיקום גבוה בסולם המדד עשוי לקרוץ לאוכלוסיות חדשות שמתעניינות בעיר ומאפשר לחריש להתנער מהמיצוב השלילי שטומן בחובו דירוג נמוך. מנגד, דירוג נמוך מאפשר תמיכה ממשלתית רחבה יותר.
כאמור, מאז 2016 משתייכת חריש לאשכול 3 במדד החברתי-כלכלי מה שאיפשר לה ליהנות מהשתתפות ממשלתית רחבת היקף בכל הקשור להפעלת מסגרות חינוכיות ואיפשר לתושביה, רובם משפחות צעירות, הקלה משמעותית בנטל ההוצאות החודשי.
עם זאת, השתייכותה של חריש לשליש התחתון בדירוג הלאומי, פעלה לרעתה בעיקר בנושאי מיתוג וטיפוח תדמיתה בקרב מתעניינים מחוץ ושחקנים מהעולם העסקי.
חשוב לציין, כי המדד העדכני שפורסם אתמול ומקפיץ כאמור את חריש בשתי דרגות, מבוסס על נתוני שנת 2017 עת מנתה אוכלוסיית העיר 3,582 תושבים בלבד. מאז גדלה חריש באופן חסר תקדים לכ-24,000 תושבים, מה שמעמיד בספק רב את התאמתן של אבני הבוחן שלוקטו לשנת 2020. למרות זאת, הדירוג המעודכן הוא זה שישפיע על היקף המימון הממשלתי לו תזכה העיר ותושביה.
ראשי ערים רבים הביעו תרעומת על פרסום המדד החדש, שאינו משקף את הנעשה בערים בעקבות מגפת הקורונה. באשכול 5 בה ממוקמת חריש כעת, ניתן למצוא, בין היתר, גם את המועצות האזוריות גלבוע וחבל יבנה ואת הערים עפולה, קריית שמונה, אור עקיבא, בת ים ובאר שבע.
ראש העיר: חריש צועדת בכיוון הנכון
יצחק קשת, ראש העיר, מסר בתגובה לפרסום המדד החברתי-כלכלי: "חריש צועדת בכיוון הנכון. חריש היא העיר היחידה בארץ שעלתה 2 מדרגות בדירוג של הלמ"ס, וזו הוכחה נוספת לכך שחריש מתפתחת היטב. המדד הסוציו-אקונומי הוא דירוג עצמאי לחלוטין שמשקף את תכונותיה של האוכלוסייה במספר תחומים כמו רמת חיים, תעסוקה, השכלה, חינוך ועוד. קפיצת המדרגה שעשתה חריש לאשכול 5 מעידה כאלף עדים על הכיוונים שאליה צומחת העיר שלנו, שמשכה אליה אוכלוסייה חזקה ואיכותית יותר.
"עם זאת, לדירוג החדש יש השלכות שנוגעות לכיס של שלנו. המשמעות המעשית של עיר שעלתה במדד החברתי-כלכלי היא שנזכה לפחות תקציבים ממשלתיים. הרציונל שעומד מאחורי המדיניות הממשלתית הזו ברור: אוכלוסייה חזקה יותר צריכה תמיכה ציבורית קטנה יותר. זה אומר, למשל, שנקבל פחות כסף לפעילויות תרבות, וזה אומר שבשנת הלימודים הבאה סבסוד צהרונים וקייטנות מטעם משרד החינוך יהיה נמוך יותר, ושמחיר ההשתתפות בהם יהיה גבוה יותר.
"זו ההזדמנות לספר שאני פועל כל העת לקידום החלטת ממשלה חדשה לחריש, שתזרים לכאן תקציבים ותסייע לנו להמשיך להזניק את העיר קדימה. חוסר היציבות השלטונית ומערכות הבחירות התכופות הופכים את המשימה הזו, המאתגרת כשלעצמה, למאתגרת עוד יותר. אנחנו לא מרפים מקידום החלטת ממשלה חדשה וגם מקידום פיתוח אזורי תעסוקה לחריש והגדרת העיר כאזור עדיפות לאומית".
