הכותרת של הכתבה שהתפרסמה לאחרונה בגלובס נשמעה מבהילה: "משרד הפנים מזהיר: יבנה וחריש צומחות מהר מדי – והקריסה מעבר לפינה". האם אכן נמצאת חריש תחת סכנת קריסה?
בכתבה שפורסמה ב-4.8 בגלובס נחשפה רשימה של ערים בהן גידול האוכלוסייה הוא מואץ. הכתבה התבססה על מחקר שנערך עבור משרד הפנים ונטען בה כי הרשויות המדוברות חשופות לסיכונים פיננסיים ותפקודיים עד כדי חוסר יכולת להעניק שירותים מינימליים לעשרות אלפי תושביהן החדשים. חריש הוזכרה גם היא בכתבה, כעיר הנמצאת בצמיחה מואצת. אך האם דין חריש כדין ערים אחרות? האם אכן מרחפת סכנה של צמיחת יתר בחריש שעלולה להביא לקריסה? פנינו ליצחק קשת, ראש המועצה כדי לקבל תשובות.
יצחק קשת, האם חריש אכן צומחת בקצב מואץ?
"אנחנו במועצה, וללא ספק כך גם תושבי חריש, שמחים לעמוד בראש רשימת הערים הצומחות בישראל. יכולת צמיחה גבוהה של עיר אף פעם אינה דבר מובן מאליו, בייחוד כשההשוואה היא מול ערים מבוססות וותיקות. צמיחתה של חריש מוכיחה את מה שכולנו חשים יומיום: יש לנו עיר אטרקטיבית ונהדרת המהווה מקור משיכה לזוגות צעירים ומשפחות רבות".
אז מה משמעות המחקר של משרד הפנים?
"המחקר הזה לא מחדש לנו דבר. לפני כשלוש שנים ערכנו בעצמנו מחקר דומה באמצעות מכון 'גיאוקרטוגרפיה'. מתוצאות המחקר עלה הצורך הרב בהכנסות מניבות עבור הרשות, שיגיעו מאזורי תעשייה ותעסוקה. הנתונים הוצגו כבר לפני מספר שנים בפני ועדת הגבולות שדנה בבקשה להרחיב את גבולות העיר לטובת אזורי תעשייה ותעסוקה לתושבים. לגבי המחקר של משרד הפנים – אני שמח שמחקר זה נערך, ומברך על המגמה של המנכ"ל והשר במאבקם לטובת הרשויות אל מול משרד האוצר ומשרד הבינוי והשיכון".
לגופו של עניין, יש לנו סיבה לדאגה לגורל העיר?
"תנופת הפיתוח חסרת התקדים של העיר חריש מעידה כי מדובר בפרויקט לאומי בסדר גודל שלא היה במדינה בעבר. אין ספק שללא החלטה נוספת של הממשלה בענייננו, המחייבת השקעה ותמיכה של כל משרדי הממשלה והפיכתה של חריש לאזור עדיפות לאומית, יהיה לנו קשה להמשיך את מה שהתחלנו, והמצב הכספי לא יאפשר לרשות לתפקד. זו הסיבה שמזה מספר חודשים אנו עובדים קשה מאוד על קידום החלטת ממשלה נוספת (החלטת ממשלה קודמת מתאריך 20.12.2015 מסתיימת בסוף שנת 2019).
לצערי, הבחירות החוזרות וחוסר היציבות השלטונית יוצרים אי וודאות כלכלית ומעכבים החלטות הנוגעות לעירנו. עם זאת, אני לא מסתפק בישיבה על הגדר תוך ציפייה להתייצבות המערכת הפוליטית, ופועל ללא לאות לצד משרד הפנים, משרד הבינוי והשיכון ומשרד האוצר, בגיבויו האישי של ראש הממשלה, להעברת החלטה זו".
על אילו החלטות ממשלה מדובר?
"בנינו תכנית ייצוב המפרטת את צפי ההכנסות וההוצאות של חריש עד 2030, וזאת התכנית שאנו מעוניינים לאשר במסגרת החלטת הממשלה החדשה. בנוסף, ביקשנו להגדיר את חריש כאזור עדיפות לאומית בתחום התעסוקה והתעשייה על מנת להעניק תמריצים ליזמים שיגיעו לחריש, ייצרו הכנסות ויצמצמו את הצורך במענקים".
"כמובן, נושא הכבישים והתחבורה נכנס גם הוא להחלטות שאנו מקדמים. בינתיים אנו רואים התקדמות משמעותית ביחס של הגורמים המקצועיים במשרד התחבורה. כך או כך אני לא אאפשר מצב שהמשך פיתוח העיר יפגע בתושבים שקבעו בה את ביתם".
האם העירייה ערוכה להתמודד עם מצב של מצוקה כלכלית?
"ברור שאם וכאשר נקלע למצוקה כספית, יהיו קיצוצים, בראש ובראשונה במותרות כגון מופעי ואירועי תרבות גדולים שלא מכסים את עצמם. זמנים כאלה הם הזדמנות לבטא את הקהילתיות והיצירתיות של תושבי ועובדי חריש במתן פתרונות שעלותם אינה גבוהה. כבר היום אנו משתדלים לחשוב בראש הזה, מכיוון שבעיננו זו חשיבה נכונה, ללא קשר למצב הכלכלי הנוכחי".
על פי המחקר של משרד הפנים, כשמגיעים לעיר כלשהי תושבים חדשים, הם גורמים לנזק בשני היבטים: חוסר יכולתה של הרשות לספק מענה לתושבים שבהליכי קליטה, והיותם של התושבים החדשים גורמים גירעוניים עבור הרשות, במיוחד כשמדובר במשפחות צעירות מרובות ילדים הצורכות שירותי חינוך ופנאי, שלרשות אין יכולת לממן. מה המצב מבחינה זו בחריש?
"בדיוק כדי שלא נקלע למצב כזה, במסגרת החלטת הממשלה הקודמת ביקשנו להקים מרכז קליטה בו התושבים הנקלטים יקבלו מענה מקצה לקצה. כיום, לא רק שאנו יודעים כיצד לתת מענה מלא לקליטת התושבים, אלא שרשויות נוספות בהן יש הליך פיתוח מואץ מגיעות לכאן ללמוד מאיתנו איך קולטים מספרים גדלים והולכים של תושבים".
"לגבי הגרעון; במסגרת החלטת הממשלה הקודמת, בנינו בשיתוף משרד הפנים תכנית ייצוב המכסה את הגירעונות הנוצרים מקליטת התושבים החדשים. אנו עובדים בימים אלו על הארכת תכנית הייצוב עד לפיתוח אזורי התעסוקה שיניבו לרשות הכנסות מספיקות, תוך אכיפה מלאה של תשלומי ארנונה – הן מהתושבים והן מהעסקים בעיר".
לפי הנתונים, משנת 2017 עד 2019 גביית הארנונה הכוללת צמחה ב-400%, ועדיין היא מהווה רק 15% מהכנסות העיריה. האם חלק מהאיזון הנדרש יתבצע על ידי העלאת תעריפי הארנונה?
"על מנת שלא להקשות על משפחות שרוצות להגיע לחריש, נכון להיום אנו לא מעלים את הארנונה למגורים, למעט העליות הארציות המחויבות לפי כללי משרד הפנים. ההכנסה של הרשות מהארנונה אכן עלתה עם הגידול הדרמטי במספר התושבים וככל שהאוכלוסייה גדלה, הגרעון לתושב ירד. בסופו של דבר, הגרעון לתושב עדיין קיים, אך הוא נמוך יותר בהשוואה לתחילת הדרך".
ובינתיים? ממשיכים לבנות?
"אני נחוש שלא לאשר את המשך התפתחות יחידות המגורים בעיר, עד שנצליח לקבל ערובות מהממשלה באשר לעתידה הכלכלי של חריש. כיום זה רלוונטי רק לגבי שכונות עתידיות מאחר וכמעט כל יחידות הדיור בשכונות הקיימות כבר שווקו. באשר לעתיד, דאגתי, יחד עם משרד הבינוי והשיכון, לצמצם את מספר יחידות הדיור המתוכננות בשכונה הדרומית מ-3,500 לפחות מ- 1,500. כל השטח הנותר יוקצה לטובת אזור תעסוקה".
"כשמדובר ביחידות שכבר שווקו, הרי שזה מצב נתון. בחריש דרום נתקדם עם יחידות הדיור אך ורק במקביל ליצירת מקורות תעסוקה, והדבר נכון על אחת כמה וכמה לגבי שכונות נוספות שכרגע עוד אין לגביהן תכנון ברור".
המשמעות היא שהיחס בין מגורים לתעסוקה בעיר הולך להשתנות?
"ההנחה המקובלת כיום לגבי היחס בין מגורים לתעסוקה, היא שעבור כל תושב צריך בין 10 ל-15 מ"ר תעסוקה. אני מאמין שבעתיד הלא רחוק תהינה אפשרויות נוספות לייצר הכנסות ולצמצם הוצאות לרשות, מלבד אזורי התעסוקה. איך נעשה זאת? בעזרת טכנולוגיות מתקדמות בתחומים השונים".
אז מה צופן העתיד הכלכלי של חריש?
"בשנים הקרובות נתמודד עם אתגרים כלכליים. כבר עתה אנו נערכים ביתר שאת להתייעלות ארגונית, לרבות גיוס משאבים וניצול נכון של כספי הרשות. תושבי חריש זוכים לאירועי תרבות ונהנים מהשקעות כבירות בחינוך ופיתוח. אולם על התושבים לדעת כי אנו עומדים בפני שנים מאתגרות מבחינה כלכלית. כמובן, שבהתאם לרוח הקהילתית המנשבת בעיר, אנחנו נעבור גם את התקופה הזו ביחד".
חריש במספרים:
מספר תושבים: 13,500 איש
צפי למספר תושבים עד סוף 2019: 17,000 איש
הכנסות מגביית ארנונה לשנת 2019: 20.3 מיליון שקלים
הכנסות ממענקים, קולות קוראים ותקציבים ממשלתיים יעודיים לשנת 2019: 118.4 מיליון שקלים
הכנסות מתכניות יצוב לסגירת הגירעון: 20 מיליון שקלים
סך ההוצאה של הרשות לשנת 2019: 158.657 מיליון שקלים
שיעור גביית מיסים מתושבים ועסקים (לשנת 2018): 86%
הוצאה מוניציפלית ממוצעת לתושב: כ-9,000 שקלים לשנה
נתקלתם באירוע יוצא דופן? גיליתם משהו שפשוט חייב להתפרסם בחריש 24? כתבו לנו למייל האדום!
