החברים מתל אביב הם תל-אביבים, הדודה מחיפה היא חיפאית והבוס מחדרה הוא חדרתי. אז איך קוראים למי שגר בחריש?
שרת הפנים איילת שקד צייצה אתמול (רביעי) בטוויטר ואמרה כי חריש תהפוך בקרוב לעיר. על פי נתוני עיריית חריש אוכלוסיית העיר מונה למעלה מ-30 אלף תושבים ומדי חודש מצטרפות לעיר כ-100 משפחות חדשות בממוצע. התושבים, הוותיקים והחדשים גם יחד, זקוקים לתחושת גאווה ושייכות לעיר, אך נדמה כי שאלה בסיסית טרם הוסדרה: כיצד נכון להגדיר את המשתייכים לקהילת חריש ההולכת וגדלה: חרישניקים? חרישים? אולי בכלל חרישאים?
מסקירת תוכן קצרה של השיח המקומי והמקוון ניכר כי מילת התואר 'חרישניק' נפוצה בפי התושבים. בשנת 2018 השיקה מועצת חריש את פרויקט "חרישניק על מלא", שסייע לתושבים להעביר את כתובתם לעיר בלחיצת כפתור דרך אתר המועצה. במקביל, הודפסו וחולקו מדבקות עם הכיתוב: "גם אני חרישניק על מלא", מהלך, שכפי הנראה, תרם להשתרשות שם התואר בקרב תושבי העיר.
ברלינאי, פריזאי וחרישאי
אך במועצה לא המציאו את הגלגל. קבוצת הוואטסאפ 'חרישניקים', נוסדה בשנת 2014 על ידי תושבי הישוב הוותיק ומשמשת עד היום כקבוצה פעילה. למרות זאת, בדיקה מגלה כי מילת התואר 'חרישניק' אינה בהתאם לכללי העברית התקינה. הבה נתחיל בשיעור קצר: המילה חריש, כפי שלמדנו בלימודי שפה ולשון בבית הספר, מסתיימת בהברה סגורה, בתנועת חיריק. על פי הסבר שהתפרסם ב'אתר השפה העברית' שמפעיל רוני הפנר, סיומת שם היליד תלויה בהגיית סיומת שם המקום. ומכאן, סיומת שם היליד של מילה כמו חריש ראויה לסיומת '–אי' ומכאן חרישאי, בדומה לברזיל-ברזילאי, פריז-פריזאי וברלין-ברלינאי.
חרישי תפוס, אמור מעתה חרישאי/ת
לא הסתפקנו בכך ופנינו לד"ר ללשון עברית אבשלום קור. הוא הפך בשאלה והשיב כי מדובר בנושא כבד משקל ויש לבחון אותו בעזרת האקדמיה ללשון העברית על מנת שזו תכריע כיצד לתאר נאמנה בעברית תקינה את תושבי העיר החדשה בישראל. וכך עשינו.
רונית גדיש, ראשת המזכירות המדעית של האקדמיה, בדקה את הנושא וחזרה אלינו עם תשובה: "הייחוס הטבעי לתושב חריש הוא 'חרישי' במלעיל (בדגש על ההברה הלפני אחרונה בשם, ל.ש) כפי שנוהגים היום להגות 'תל אביבי' ו'ירושלמי'", מציינת גדיש ומוסיפה: "במקרה שלנו היות ולמילה 'חרישי' משמעות נוספת והיא 'מילה תפוסה', אנו ממליצים להוסיף א' ולקבוע כי תושב חריש הוא חרישאי" .
גדיש כלל לא שוקלת את האפשרות לקרוא לתושבי העיר בשם הרווח 'חרישניק' והיא גם מסבירה מדוע: "אנחנו לא יכולים להמליץ על שימוש במילה 'חרישניק', שהיא בעלת סיומת הלקוחה מהשפה הרוסית היות והיא לא תקנית בעברית, בדומה למילים אחרות מלעז שחדרו לשפה העברית".
"חרישניקים למרות הכול"
מוטי וייס, תושב ותיק בחריש וממנהלי קבוצת 'חרישניקים' בוואטסאפ, לא מופתע מקביעת האקדמיה אבל הוא בספק אם קביעת האקדמיה ללשון העברית אכן תחולל שינוי בשפה המדוברת בעיר: "אולי נכון לומר חרישאי אבל לדעתי זה לא יתפוס. מדד שבירת השיניים הוא המדד המרכזי", מציין וייס בהומור ומוסיף: "האקדמיה כבודה במקומה מונח אך השם 'חרישניק' מתגלגל יותר על הלשון וקל יותר להגייה מאשר 'חרישאי' שדורש יותר תנועות, ולכן לדעתי ימשיכו לקרוא לתושבי העיר חרישניקים למרות הכול".
נתקלתם באירוע יוצא דופן? גיליתם משהו שחייב להתפרסם בחריש 24? כתבו לנו למייל האדום!
