למעלה מארבעה חודשים חלפו מאז נצחונו של יצחק קשת בבחירות ולראשונה הוא מדבר על ההתמודדות מול האתגרים הגדולים של חריש, על הסערה התקשורתית סביב יום הזיכרון, מגיב על מעורבות תושבי חריש ומתרגש מההזדמנות האדירה שניתנה לו לפיתוח חריש העתידית. אנחנו ירינו את החצים, קשת השיב
לכל אחד מגיעים מאה ימים של חסד, אבל בסוף הם חולפים, ודי מהר. אל האתגרים הברורים העומדים בפני חריש כמו פיתוח איזורי תעסוקה ומסחר, פיתוח תשתיות תחבורה, הקמת מערך תחבורה ציבורית נוחה ויעילה וביסוס מערכת חינוך איתנה ומבטיחה נוספו בחודש האחרון סערות תקשורתיות ארציות וקולות זועקים מבית. פגשנו את יצחק קשת, ראש העיר, שנבחר ברוב קולות, כדי לשמוע ישירות על ההתמודדות עם האתגרים, על ניהול המשברים, התכניות לפיתוח חריש וגם על התחושות האישיות והחלומות.
לשמור על טובת העיר בטווח הארוך
"כשאתה מתחיל קדנציה שנייה, יש לך הזדמנות אדירה להוביל שינויים שלא היית מודע לנחיצותם בפעם הראשונה. הניסיון שצברתי והעובדה שאני יודע וחוויתי את העשייה הציבורית מעניקים לי את ההזדמנות לבנות תכניות ארוכות טווח לחמש-עשר השנים הבאות, ולצאת לתהליכים לאחר חשיבת עומק המותאמת לחריש העתידית. התחלתי לכתוב את התכנית הגדולה לפיתוח חריש לשנים הבאות".
אילו תחומים ניצבים עכשיו באור הזרקורים של העשייה?
"האתגרים העכשוויים שלנו הם בתחומי התעסוקה, התעשייה, התחבורה והחינוך, ולצדם נושא החדשנות. אני רוצה שנהיה חדשניים בכל. הכי טובים. זה נשמע יומרני, אבל חדשנות, לתפישתנו, משמעה שלטון מתקדם המתבסס על שקיפות ושיתוף הציבור".
איך אתה רותם את הניסיון שצברת בקדנציה הראשונה לטובת העשייה העכשווית?
"ניסיון החיים שצברתי מלמד אותי לקבל החלטות ממקום יותר שקול ופחות רגשי. בקדנציה הקודמת לא ישנתי בלילות אם חשבתי שלאנשים לא טוב. כיום, אני עדיין מתייחס למה שהציבור מרגיש וזה עדיין נוגע בי, אבל אני לא נותן לזה לטלטל אותי. אני מבין שזה בסדר לתת מענה שלילי על מנת לשמור על טובת העיר בטווח הארוך. אני מבין שאני לא יכול לרצות את כולם כל הזמן, גם אם המשמעות היא לעמוד בלחצים גדולים".
החודשים שחלפו מאז הבחירות מעוררים את הרושם כי הרכב המליאה משקף טוב יותר את המגזרים השונים בעיר, אך מנגד נראה כי קיים כאן פוטנציאל לקונפליקטים מהותיים. כיצד אתה מעריך שתתמודדו עם הפערים הללו לאורך הקדנציה?
"מבחינה הנהגתית לא יכולנו לבקש הרכב טוב יותר למליאה. המועצה כיום מייצגת את הציבור בחריש, כך שכל האינטרסים נלקחים בחשבון בתהליך קבלת ההחלטות. נבחרי הציבור החדשים פועלים מתוך תחושת שליחות ולא באו לקדם את עצמם אלא את העיר. ברגע שזאת התפישה, הכל הרבה יותר פשוט. זה לא שנגמרו המחלוקות והוויכוחים, אבל נקודת המוצא היא טובת העיר. קיבלנו את המנדט להוביל את העיר הזאת לחמש שנים נוספות ונוביל אותה להישגים מדהימים".
אתה מאמין שהתושבים יידבקו בהתלהבות שלך?
"חריש עומדת להיות פנינה אמתית. אין לי בזה ספק, ואני לא רוצה שעד שזה יקרה תושבי חריש יהיו מודאגים ומוזנים במידע שגוי או חלקי. כתבת המגזין של אושרת קוטלר שהתפרסמה בסוף ינואר אכזבה אותי מאוד, אבל הייתי מאוכזב לא פחות מכך שהתושבים לא מחו על הנאמר בה ולא ידעו על העבודה הנהדרת שנעשית כאן בעיר. הכתבה עיוותה את המציאות והיתה רוויה בחצאי אמיתות ותושבי חריש קיבלו אותה. הבנתי שאני חייב לחולל שינוי ולעדכן את התושבים בתהליכים הגדולים שמתרחשים. זו הסיבה שהתחלתי להעלות כל סוף שבוע פוסט סיכום, שמשקף לתושבים את העשייה שמאחורי הקלעים, שהתושבים יבינו שאנו נאבקים עבורם יום יום".
גם הפוסטים השבועיים שלך זוכים לביקורות מצד התושבים
"חריש היא עיר עם מעורבות אזרחית גבוהה מאוד שלא קיימת בערים אחרות. היקף המעורבות פה קשור גם לרמת החרדה של אנשים שרכשו דירות במיטב כספם וחוששים לעתיד העיר. כדי לפוגג את החרדות והחששות אני מנסה לשתף כמה שיותר, אבל חסרה לאנשים קצת סבלנות והם לא בהכרח מורגלים בתהליכים אלא מצפים לתוצאות מידיות. אני מברך על מעורבות הציבור אבל טרם למדנו איך לנתב את הכוחות האקטיביים האלה לעשייה חיובית לקידום העיר. זה בהחלט אתגר".
ואיך אתם עומדים אל מול פני אתגר כזה?
"בעשייה ציבורית, ולא משנה איזו החלטה תתקבל, כמעט תמיד יהיה מי שיחלוק על ההחלטה ויקים קול צעקה. את הרוב הדומם אתה לא תשמע. הקולות שנשמעים לא בהכרח משקפים את דעת הרוב והתפקיד שלי הוא לא לקבל החלטות פופוליסטיות אלא החלטות נכונות לחריש ולעתידה".
אתה עומד מאחורי ההחלטה על קיום טקס יום זיכרון ממלכתי ואלטרנטיבי?
"כן. זו היתה החלטה משותפת ואנחנו עומדים מאחוריה. בקדנציה הקודמת הלכתי בין הטיפות – ערכנו טקס ללא מקהלת נשים, בשנה שלאחר מכן טקס שכלל שירת נשים רק בחלק השני ובשנה שעברה – טקס שכלל שירת נשים באמצע הטקס. מי שלא רצה להשתתף יצא החוצה, מה שגרר תגובות שליליות רבות מהציבור החילוני והדתי גם יחד.
"השנה, היתה הסכמה שהטקס צריך להתקיים במתכונת הטקסים הממלכתיים בהר הרצל, כולל שירת נשים. עם זאת, נדרשנו לשאלה איך אנחנו, כמועצה שרגישה לעניין של סובלנות, יכולים לתת מענה לציבור התורני ולכן, בנוסף לטקס המרכזי, החלטנו על קיום טקס אלטרנטיבי כפי שקיים בערים רבות אחרות.
אז מדוע לדעתך התעוררה סערה סביב ההחלטה?
"הסיפור קיבל תהודה כשהוא הגיע לתקשורת הארצית. בעלי אינטרסים זרים ניצלו ורכבו על גב חריש כביכול בשם האחדות, וגרמו לפילוג ולשנאת חינם. אני מפנה אצבע מאשימה למזכ"ל תנועת בני עקיבא, יאיר שחל, שעשה שימוש ציני, מעשה שלא יעשה, ורמס פה כל חלקה טובה עבור פוליטיקה נטו. רבים מתושבי חריש כעסו וכאבו את העובדה שחריש מוצגת באור שלילי בתקשורת ולא בהכרח התייחסו לעובדה שמתקיים טקס אלטרנטיבי נוסף".
"אני מפנה אצבע מאשימה למזכ"ל תנועת בני עקיבא, יאיר שחל, שעשה שימוש ציני, מעשה שלא יעשה, ורמס פה כל חלקה טובה עבור פוליטיקה נטו"
חריש על הקו
אין חולק כי נושא התחבורה הציבורית הוא נקודת תורפה בחריש ובסיס קריטי להצלחתה העתידית של העיר. זעם תושבי חריש על קשיי התחבורה פרץ בכל הדרכים האפשריות והופץ בכל אמצעי המדיה המקומיים.
איזה שיפור אתה מעריך שנראה בהיבט של התחבורה במהלך הקדנציה הנוכחית?
"הבעיות בתחבורה קיימות בכל הארץ וחריש לא יוצאת דופן מבחינה זו. לצערי, בהחלטת הממשלה שעסקה בחריש היתה התייחסות רק לנושא הכבישים ואילו התחבורה הציבורית לא תוקצבה כראוי. אנו מקיימים פגישות עקביות עם משרד התחבורה ומבצעים עבודת מחקר מעמיקה כדי לקדם תחבורה ציבורית נוחה שתגיע למרכזי הערים הגדולות ותהיה מתואמת עם זמני נסיעת הרכבת. אנחנו משקיעים מאמץ רב כדי לייצר תחבורה ציבורית יעילה לעיר ואני מעריך שתוך מספר חודשים יתקבלו בשורות משמעותיות מאוד בתחום. חשוב גם לציין, שמתוך הבנה שתחבורה ציבורית היא נושא אקוטי לחריש, הצלחתי לקבל אישור מיוחד לתקן ייעודי של מנהל, שיפעל בכפוף למחלקת הנדסה, שתפקידו יהיה לטפל בלעדית בנושא התחבורה של חריש".
הפיילוט של אוטובוס לתל אביב מטעם המועצה נכשל. מה קרה שם?
"הפיילוט לא נכשל. כשמנסים משהו פעם ראשונה, לא מודדים אותו בכישלון או הצלחה. הוא הושק למטרת מחקר ובעזרתו הצלחנו לשקף למשרד התחבורה את הצורך המשמעותי בקו תחבורה יעיל לתל אביב. ערים אחרות מצליחות לספק תעסוקה מקומית לכ-60-70 אחוזים מהתושבים, חריש מעסיקה רק 20-30 אחוזים מתושביה. המשמעות היא שהצורך שלנו בתחבורה ציבורית לערים מרכזיות הוא פי שניים- שלושה מכל עיר אחרת ושווה ערך לעיר עם 36 אלף תושבים. זה מה שניסינו להוכיח בפיילוט".
מערכת החינוך – האם חריש תעשה לכולם בית ספר?
יעד משמעותי נוסף בסדר היום של קשת היא מערכת החינוך. קשת שואף למצב את מערך החינוך בחריש כמערכת ייחודית המאופיינת בחשיבה מחוץ לקופסא ולמידה חווייתית שמנצלת את הסקרנות הטבעית של הילד. לתפישתו, מערכת החינוך מהוות סמן לשביעות רצון האוכלוסייה ומוקד משיכה עבור משפחות שמחפשות חינוך איכותי לילדיהם ויגיעו לעיר במטרה להגשים את חזונם בנושא.
האם הצלחת חטיבת הביניים 'אתגרי העתיד' אכן מהווה חלון הצצה לעתיד מבחינת תפישתך החינוכית?
"הקמת מערכת חינוך בסיסית ורגילה אינו עניין של מה בכך. לוקח המון שנים לייצר מערכת חינוך טובה, לגייס אנשי חינוך איכותיים, לבנות תכניות; מבחינתי זו משימה עיקרית והמאמץ שלי הוא לייצר בידול חינוכי. פדגוגיה הנשענת על חשיבה מחוץ לקופסא, למידה חווייתית ולמידה מחוץ לכותלי הכיתה. במצב הנוכחי, מערכת החינוך של חריש מכפילה ומשלשת את עצמה כל שנה. בשנת הלימודים הקרובה ייפתח בית ספר יסודי חדש בשכונת החורש לפי המודל החינוכי של חטיבת הביניים 'אתגרי העתיד', בהתאמה לבית ספר יסודי. זוהי מערכת חינוך מתקדמת וחדשנית ברמת ההגדרה שלה".
מדובר בעצם בבית ספר דמוקרטי?
"אני לא פותח בית ספר דמוקרטי, אבל בית הספר החדש הוא בעל יסודות וערכים עליהם נשענים בתי ספר דמוקרטיים. חשוב לי שיבינו שאנחנו לא מדברים על בית ספר רגיל עם קצת גימיקים, אלא בית ספר המבוסס על שינוי תפישתי".
מדוע העמימות התקשורתית בנושא? מדוע לא יוצאים בהצהרות לגבי אופיו של בית הספר החדש?
"בית הספר החדש לא פועל בחלל ריק, הוא קם לצד בית ספר פעיל וחשוב לנו לא לפגוע בקיים. לא נצא בהצהרות מפוצצות כך שכל הציבור ינהר לבית הספר החדש. אנחנו מקיימים דיונים איך נכון לתת מענה בנושא זה. זו התנהלות אחראית, שמטרתה לשמור על בית הספר הקיים ולטפח את החדש".
לסיכום, מהו השינוי הגדול ביותר שמצפה לתושבי חריש בשנה-שנתיים הקרובות?
"אין ספק שהשינוי המשמעותי ביותר עבור כולם יהיה בתחום המסחר. תושבי חריש לא יצטרכו לצאת מחוץ לעיר על מנת לקבל שירותים או לערוך קניות. הכל יהיה מצוי בתוך חריש – החל ממסחר מקומי, רשתות ארציות ועד לשירותי בריאות ושירותים ממשלתיים שעתידים להיפתח בטווח הארוך יותר, תוך שנתיים-שלוש".
אתה מביט אל העתיד באופטימיות?
"אני מאמין גדול בעיר שלנו ובעתיד שלה. ישנם בחריש הרבה דברים טובים שצריכים לחזק אותנו; מערכת חינוך שנבנית נכון – נדבך על גבי נדבך, יסודות לעירייה מתוקנת וחדשנית שתיתן מענה לעיר עם אוכלוסייה בת שלושים וארבעים אלף איש; מרכז שירות לתושב שעובר מהפכה של ממש; פארקים; גינות ומבני ציבור מהמתקדמים בישראל. תכנון וקידום תכניות איזורי תעסוקה ומסחר, הרחבת גבולות העיר ומאבק משמעותי עם מסכת לחצים שאנו מנהלים על כביש 611 ותוואי הרכבת. אבל על מנת שכל הדבר הזה יצליח, חייב להיות בינינו אמון – אמון בין התושבים לרשות, בין הקהילות השונות, בין איש לרעהו. כשיש אמון אפשר לבנות ולקדם תהליכים מדהימים".
