"החלטנו לעבור לשטח הפתוח": פורק אוהל תפילה נוסף שהוקם על שטח ציבורי

חברי הקהילה 'מאיר השחר' הקימו אוהל תפילה בקרקע ציבורית ברחוב נרקיס בשכונת הפרחים. צו ההריסה הגיע פחות מ-24 שעות לאחר ההקמה והאכיפה היתה מיידית. "אנחנו נמשיך להתפלל. איפה? אני לא יודע, אבל אנחנו לא נעצור"

אמש (שבת) בדיוק בשעה בה שודרה בכאן 11 כתבה שבחנה את המתח הבין מגזרי בעיר והניסיונות השנויים במחלוקת של מתי המעט הלוקחים את החוק לידיהם, התבצע ניסיון נוסף להקמת אוהל תפילה על שטח ציבורי, הפעם בשכונת הפרחים.

אוהל תפילה שהקימו חברים בקהילת 'מאיר השחר' עורר את כעסם של הדיירים ברחוב נרקיס. האחרונים פנו לסיור העירוני ולמשטרה והיום (ראשון) בצוהריים פורק האוהל על ידי עובדי אגף ת"ל של העירייה. מדובר בפרק נוסף במתח הרוחש בין תושבים בעיר, בין אלו הטוענים למחסור ניכר בבתי תפילה וחוסר מענה של הרשות המקומית במציאת פתרונות ראויים, בעוד הצד האחר, רואה בהקמת אוהלי התפילה פרובוקציה, הסגת גבול וניסיונות השתלטות על המרחב הציבורי.

התפללו ברחבת החנייה

כעשרים חברים מהקהילה התגייסו למשימת הקמת האוהל ותוך זמן קצר בלבד הוא צויד בשולחנות, כסאות, ספר תורה וסידורי תפילה – שפונו לפנות הבוקר בהוראת העירייה.

"הקהילה קיימת למעלה משנה, היא מונה כ -100 מתפללים ועד כה התפללנו באוהל בחניית הבניין", מספר חבר הקהילה נדב אביטן, תושב שכונת הפרחים. "השכנים אמרו שלא מתאים להם יותר המצב וביקשו שנתפנה מהמקום ולכן החלטנו אמש לעבור לשטח הפתוח".

אביטן טוען שתקופה ארוכה הוא וחבריו מנהלים משא ומתן מול עיריית חריש בניסיון למצוא מקום תפילה קבוע עבורם, אולם בינתיים ללא הצלחה. "לפני חצי שנה הבטיחו לנו בעירייה, כיתה בבית הספר בשכונה, אמרו לו שזה יסודר תוך מספר ימים אבל עד היום אנחנו מחכים".

"האוהל פורק וגם רצפת העץ שנבנתה במיוחד נהרסה על ידי טרקטור של העירייה, אבל אנחנו נמשיך להתפלל. איפה? אני לא יודע, אבל אנחנו לא נעצור. אנחנו קהילה מגוונת שיוצרת חיבורים בין תושבים וזרמים שונים בשכונה ורק מנסים להרוס לנו". סיכם אביטן.

זה מה שנותר: אוהל התפילה ברחוב נרקיס פורק

פתרונות חד צדדיים

הקמת האוהל בשכונת הפרחים על שטח ציבורי היא ניסיון נוסף של תושבים למצוא באופן חד צדדי פתרון עבור קהילת התפילה, וזאת בשל מחסור חמור במבנים לתפילה בעיר. בחודש שעבר, ניסיון להקים אוהל תפילה בשכונת בצוותא נבלם על ידי תושבים חילונים והעימות בין הצדדים גלש לאלימות והדיו הגיעו גם לתקשורת הארצית.

העמדה של עיריית חריש, כפי שבאה לידי ביטוי מספר פעמים בדבריו של ראש העיר, היא כי מדינת ישראל אינה בונה בתי כנסת בערים ברחבי הארץ ומשימה זו מוטלת על הקהילות שמגייסות את הכספים להקמת המבנים. פתרון זמני שמציעה הרשות לקהילות הדתיות השונות בעיר הוא של הסכם שימוש בכיתות ומבני ציבור. באוקטובר 2021 פרסמה העירייה נוהל הקצאת קרקעות לבניית בתי כנסת בעירהכולל שבעה מגרשים עליהם יתחרו קהילות התפילה השונות בעיר, להקמת בתי תפילה. למרות ההתקדמות, ראוי לזכור כי מדובר בתהליך שאורך מספר שנים. סביר להניח כי בטווח הקצר המחסור המשמעותי בבתי כנסת בעיר עלול להערים קשיים נוספים על קהילות דתיות שמחפשות אכסניה לתפילה וליצור חיכוכים נוספים בין הקהילות השונות בעיר.

מעיריית חריש לא נמסרה תגובה עד למועד פרסום הידיעה.