גם כשעסקים קורסים, משפחות בסגר ונתוני התחלואה מטפסים ישנם יזמים אמיצים שרואים את עתידם בחריש. שלושה בעלי עסקים חדשים מספרים על ההחלטה להגשים חלום ישן בעיר חדשה, ההתמודדות עם הקשיים והציפיה "להכיר את התושבים בחריש 'על אמת' ולא דרך הטלפון או הפייסבוק"
הפעימה השניה במתווה החזרה לשגרה, אשר נכנסה לתוקפה השבוע, הביאה לפתיחתן המחודשת של חנויות הרחוב ומרכזי המסחר שעמדו סגורים חודש וחצי ויותר.
עבור רבים האפשרות לחזור ולרכוש בגדים וצעצועים או לאסוף הזמנות מהמסעדות ובתי האוכל מעניקה תחושה חיונית של חזרה לשגרה. סיור בשדרה המרכזית ובמרכזוני המסחר בשכונות מגלה כי בתקופה האחרונה קמו בחריש לא מעט עסקים חדשים. חלקם כבר פתוחים לציבור ואחרים מצויים בשלבי הקמה. ניכר כי חרף התנאים המגבילים וחוסר הוודאות הכלכלי-עסקי ישנם לא מעט יזמים עם חלום ואומץ שבחרו דווקא בעת הזו, לפתוח עסק בעיר.
כיצד הם מתמודדים עם הסגר הארוך שפקד אותם, האם הם מצליחים לייצר קשרים עם התושבים בעיר וכיצד הם מחזקים את האמונה בנכונות המהלך ובסיום הקרוב של המשבר?
"חווית הקניה הולכת לאיבוד"
אלינוי חיון וספיר גורי עבדו יחד ברשת ביגוד ארצית והחליטו לצאת לדרך עצמאית ולפתוח בשדרת דרך ארץ את "לה סניורה", החנות הפרטית הראשונה בעיר להלבשת נשים. "זיהינו את הצורך והצמא של תושבות העיר לבגדים אופנתיים במחירים הוגנים" מספרת חיון, "שתינו מיץ אומץ וממש קפצנו למים. עבר בסך הכל חודש מרגע המחשבה על הרעיון ועד לפתיחת החנות". עבור השתיים, תושבות העיר, זו טבילת האש הראשונה בעולם העסקים כבעלות עסק עצמאי.
הפתיחה הרשמית של 'לה סניורה' תוכננה ל-1 בינואר אך במועד זה נכנסו שוב ההגבלות לתוקפן והאירוע החגיגי נדחה. בינתיים החלו השתיים בהרצה של החנות ובמכירת בגדים באמצעות משלוחים עד הבית. "ברשתות השיווק אין בעיה לבצע משלוחים, אבל בבגדים זה אחרת, אין אפשרות לחוש את הבד וחווית הקניה הולכת לאיבוד. על אף כל זאת ביצענו משלוחים בחינם. כלכלית זה לא השתלם, אך זה היה בעיקר כדי להעניק שירות לתושבים. אני מקווה שאחרי פורים נקיים אירוע פתיחה, בינתיים אנחנו שמחות לקבל לקוחות לחנות".
"התחפושות לא הגיעו"
לא הרחק מחנות הבגדים, מעבר לכביש, פועלת מאז חודש ספטמבר האחרון חנות הצעצועים 'עולם הצעצועים'. בעוד עסקים רבים מתקשים לשרוד את המשבר הארוך, רביע מנסור מטירה ראה במשבר הזדמנות לשינוי קריירה.
מנסור, שעבד במשך שש השנים האחרונות כשליח, זיהה כי היקף העבודה בתחום בו עבד, הולך ויורד בעקבות המשבר, והחליט לעשות הסבה מקצועית שמביאה עימה שינוי משמעותי באורח החיים שלו ושל משפחתו. יחד הם מתכוונים לעבור להתגורר בחריש בחודשים הקרובים.
"ראינו בחריש מקום שגדל ומתפתח והזדמנות טובה להקים כאן עסק. בהמשך החלטנו גם לעבור הנה", משתפת רגדה אשתו. "זו הפעם הראשונה שאנו גרים בין יהודים וטוב לנו, יש כאן אנשים מכל המגזרים ואנו פוגשים בחריש אנשים טובים".על המהלך האמיץ של הקמת עסק בתקופת קורונה היא מספרת: "רצינו לפתוח את החנות כבר קודם, אבל החל הסגר הראשון ולאחריו עוד סגר. אני מאוד חששתי לפתוח, אבל רביע אמר כי אם נמשיך לחכות זה לא יקרה בסוף, וצריך 'ללכת על זה', יש לו הרבה אומץ".
למרבה הצער, בחנות לא תמצאו השנה תחפושות. הן לא הגיעו, איך לא, עקב עיכובים שיוצר המשבר העולמי: "עשינו הזמנה גדולה של תחפושות מספקים מחו"ל, אבל בגלל הקורונה היא תגיע באיחור, רק אחרי החג. נצטרך לשמור את הסחורה לשנה הבאה", מסבירה רגדה באכזבה אך שומרת על האופטימיות, "אומרים שכל איחור הוא לטובה".
"להכיר את התושבים בחריש 'על אמת'"
בעיצומו של הסגר השלישי החלה לפעול במרכז המסחרי ברחוב אודם סושיה חדשה, 'SUSHI IN BOX'. רוברטו בגדדי, בעל המקום, הבין כי הדרך להגיש רולים לסועדים בשולחנות עוד ארוכה, אך החליט לצאת לדרך ולקוות שבעזרת משלוחים יצליח בינתיים להחזיק את הראש מעל המים. "התכנון המקורי היה לפתוח כבר בנובמבר, אך אז נפלו עלינו 'טון של אבנים'. התלבטתי מאוד אך האמונה הגדולה בעיר ובמוצר שלי גרמו לי לצאת לדרך על אף החששות".
בגדדי, על אף שמו האוריינטלי הוא בכלל עולה מברזיל. סבו עלה ארצה מעיראק ואילו אביו היגר בהמשך לריו דה ז'ניירו שם הוא נולד. הוא מתגורר במודיעין אך מתכנן לעבור בקיץ לחריש יחד עם קבוצה גדולה של כ-30 עולים נוספים מברזיל.
"התושבים המקומיים עושים לנו טוב, מחזקים אותנו ונותנים לנו תחושה שאפשר להצליח כאן ללא חשש", הוא משתף בהתרגשות. בגדדי מודה כי פתיחת האפשרות לאיסוף הזמנות מהמסעדה הביאה לעליה בכמות ההזמנות.
כעת הוא מצפה בקוצר רוח ל-3 במרץ, הפעימה השלישית במתווה היציאה מהסגר השלישי בה תתאפשר גם הישיבה במקום, באמצעות התו הירוק. "השולחנות במחסן ואני מחכה להוציא אותם, לפגוש אנשים פנים אל פנים ולהכיר את התושבים בחריש 'על אמת' ולא דרך הטלפון או הפייסבוק", הוא מסכם.