אנשי העיר: אנליה בן יוסף, אשת חינוך ומטפלת

אנליה בן יוסף (69) נשואה לצבי (72). לזוג, שחולק 46 שנות זוגיות, שלושה ילדים. יפעת (47) נתן (40) ומנור (35). נתן, בנם האמצעי יחד עם אשתו רננה וילדיהם מתגוררים בחריש. "הייתה לנו בת רביעית, רעות, שחלתה בדיכאון ובגיל 23 החליטה לשים קץ לחייה. השבוע ימלאו 11 שנים למותה".

אנליה היא אשת חינוך ומטפלת בחולים סיעודיים וחולי אלצהיימר. בזמנה החופשי היא עוסקת בתיאטרון בובות, שעת סיפור ואוריגמי. צבי יועץ לתקשורת תעשייתית.

למה חריש?

"גדלנו בארגנטינה, היינו חניכים בתנועת השומר הצעיר. עלינו לקיבוצי התנועה וחיינו בקיבוץ ניר יצחק בנגב עד שנת 2005 ומאז חיפשנו את המקום המתאים עבורנו. לפני ארבע שנים, הסתובבנו בחריש ומיד החלטנו לרכוש כאן דירה. המחיר הנמוך יחסית השפיע על ההחלטה אבל לא היה השיקול היחידי. התלהבנו מהשלווה והשקט ומהטופוגרפיה המיוחדת של העיר. התלהבנו מהרעיון של חיים בעיר פלורליסטית, שחיים בה בשלווה ובכיף חילונים ודתיים בכפיפה אחת. עיר שמאפשרת לכל אחד לבנות בה חיים.

"למען הצלחת חריש נדרש שבעלי התפקידים ובעלי העמדות החשובות בעיר יתמכו וישקיעו בשמירה על מרחב פתוח וחופשי ואיזון בין הקהילות השונות בעיר".

מה היית משנה בעיר?

"הנושא הדחוף ביותר בעיני הוא פיתוח אזור תעסוקה ותעשייה, שיספק מקומות פרנסה טובים לתושבים. הייתי מקימה פה מכללה ענקית שתעסיק מורים בעלי השכלה גבוהה. הייתי פותחת יותר חנויות ובתי קפה יפים ואסתטיים, שיהיו פתוחים גם בשבת".

מהו הדבר הכי מטורף שקרה לך בעיר?

"הגענו לעיר ותוך ימים ספורים כבר היו לנו ידידים טובים. חברות אמיצה שנמשכת עד היום. זה לא משהו שהכרנו קודם לכן. אנחנו אוהבים את חריש, היא עיר חמה ומעניינת, יש בה הרבה אנשים טובים, מיוחדים, בעלי לב רחב ומוכשרים".

היכן בחרת להצטלם ומדוע?

"בחרתי להצטלם בגינת ברקת על רקע הפריחה המדהימה. זה מקום נפלא. אני אוהבת מאוד את הגינות בחריש".

לא יכולה בלי?

"מועדון הוותיקים והספרייה הקהילתית".

מוטו בחיים?

"להסתכל תמיד קדימה, להיות ראש גדול, להיות פעיל ומעורב, ודבר מאוד חשוב להיעזר באנשים קרובים ובעלי מקצוע כדי להתמודד ולצלוח מצבי דחק ומשבר".

לקריאה נוספת: אנשי העיר: חיים לאטי, מתכנת בחברת הייטק

מעוניינים להשתתף במדור 'אנשי העיר'? כתבו לנו