שדרת דרך ארץ: תפישה עירונית מתקדמת או כישלון תכנוני?

המשטרה לא אוכפת חניית אלכסון בשדרה המרכזית שחוסמת את נתיב התנועה ומגלגלת את האחריות לפתחה של הרשות המקומית. זו ממתינה לאישורו של חוק העזר העירוני החדש. בתווך מצויים בעלי העסקים והתושבים שעומדים בפקקים בציר המרכזי של העיר או מחפשים חנייה. האם שדרת דרך ארץ מייצגת תפישת תכנון מתקדמת או דורשת חשיבה חדשה ושינוי?

ציר התנועה לאורכה של שדרת דרך ארץ, הדרך העירונית הראשית של העיר, הוא ציר עמוס. שני הנתיבים לכל כיוון אינם מצליחים להזרים בשעות העומס את התנועה ונהגים רבים נאלצים לעמוד בפקקים זמן ארוך. חלק מהבעיה נעוץ בשימוש התכוף של תושבי העיר בחנייה האלכסונית, שהופכת הלכה למעשה את עורק התנועה הראשי בעיר לכביש עם נתיב תנועה אחד לכל כיוון.

העדויות על התנועה המזדחלת לאורך השדרה לא מבשרות עתיד מזהיר. כיום חריש מונה למעלה מ-30 אלף איש וצפויה להכפיל את אוכלוסייתה. כיצד אם כן תתפקד השדרה המרכזית בעיר עם היקף התנועה שהולך וגדל בדרך?

"אין חניות, אין מעברי חציה, אין לספקים שלנו אפשרות לפרוק סחורות וזה רק הולך ומחמיר. בחודשיים-שלושה האחרונים זה מורגש במיוחד. זה לא היה כך קודם לכן, לפחות לא בעצימות הנוכחית", משתפת שירלי קרייר בעלת עסק שפועל מזה שנתיים וחצי בשדרה המרכזית בעיר. "החנייה, בלית ברירה, של כלי הרכב באלכסון לאורך השדרה חוסמת למעשה נתיב שלם".

המשטרה: "הסמכות בידי הרשות"

חיים אליהו מתגורר בדירה חזיתית בדרך ארץ ומשקיף מקרוב על המתרחש לאורך מפרצי החנייה והתנועה בשדרת החנויות. "נתיב אחד לאורך הציר תפוס וחסום במרבית שעות היום. כלי רכב חונים שם בניגוד לחוק באלכסון. המפרצים הללו לא יועדי לחניה באלכסון אלא במקביל למדרכה אך אנשים חונים באלכסון, למה? כי כך נוח להם". אליהו פנה בשבוע החולף למשטרת ישראל בבקשה לעשות סדר במתרחש במפרצי החנייה אך לאחר בירור נענה כי "אין עבירה במקום".

"מאוד הופתעתי מתגובת המשטרה, הרי יש שם חסימה של נתיב תנועה. שני הנתיבים הללו אמורים להיות פנוים, אף אחד לא צריך לעמוד שם עם הרכב", ציין אליהו.

בדיקה של מערכת 'חריש 24' עם המשטרה העלתה ממצאים שונים. המשטרה לא הכחישה כי מדובר בעבירת תנועה, אך הטילה את האחריות על אכיפת החוק והסדר לאורך השדרה על העירייה: "משטרת ישראל אוכפת את תקנות התעבורה וזאת למען שמירה על חיי האזרחים ושאר משתמשי הדרך, תוך ביצוע הערכות מצב עיתיות ובהתאם לצרכי השטח. עם זאת, הסמכות לטיפול בבעיות חנייה מונחת לפתחה של הרשות המקומית אשר התבקשה ע"י המשטרה לנצל את סמכותה, תוך ביצוע אכיפה, בהתאם לחוקי העזר במקום ולהסדיר את הנושא ברחוב המדובר, לצערנו ללא הועיל עד כה".

סמכויות להבטחת הסדר במרחב הציבורי

בפועל, פקחי העירייה אינם מחלקים דו"חות לחונים באלכסון, אלא רק לחונים על מדרכות ועל ערוגות. מדוע? המשנה לראש העיר עידית ינטוב, המשמשת כיו"ר ועדת חוקי עזר, מסבירה כי חוק העזר העירוני 'חוק העמדת רכב וחנייתו', שתכליתו להקנות לעירייה סמכויות חיוניות להבטחת הסדר במרחב הציבורי העירוני טרם אושר.

החוק, שנחקק על ידי המועצה בפברואר 2020 עדיין ממתין לאישרור משרד הפנים. "החוק עבר את כל השלבים ומונח על שולחנה של שרת הפנים לחתימה אחרונה", מציינת ינטוב ומסבירה כי לאחר קבלת אישור השרה, החוק יועבר לוועדת תמרור לשלב המעשי. כלומר, עיריית חריש תגבש מדיניות ותקבל החלטות בנושאים שונים ביניהם: באילו מקרים יונפקו קנסות, האם והיכן יפעלו חניות בתשלום, היכן יש לסמן מקומות אסורים לחנייה, האם יש לסמן איזורי חנייה שכונתיים, חניוני משאיות או מקומות אסורים לחנייה.

"כך לדוגמה, החוק יאפשר לנו להגביל את זמן החנייה בדרך ארץ ותתאפשר תחלופה בין כלי רכב, שתפעל לטובת העסקים בשדרה המרכזית", מסבירה ינטוב.

יוסי גולדמן: "הולך הרגל במרכז"

ההמתנה לאישור חוק העזר אינה מספקת את קרייר. כבעלת עסק היא מצפה לשיפור משמעותי נוסף בתכנון השדרה המרכזית בעיר: "לפני שנה ויותר כשבוצעו עבודות לחידוש המדרכות בשדרה והחלפת האספלט באבן משתלבת, ניסינו כבעלי עסקים בשדרה לנצל את העיתוי ולגרום לעירייה 'לחתוך' את המדרכות על מנת להסדיר את החניות ולאפשר תנועה רציפה ובטוחה יותר. לצערי, הם לא עשו עם זה כלום".

יוסי גולדמן חבר מועצת העיר הממונה על תחום העסקים משיב לטענה: "אני לחלוטין לא מסכים עם הגישה שאומרת שבכל שלב ניתן היה לשנות את התכנון של השדרה המרכזית בעיר. גולדמן מוסיף ומציין: "ברמה העקרונית בכל מה שאפשר להקל על העסקים – הקלנו. ניסינו לפעול, לשנות ולהעלות רעיונות אחרים. עם יד על הלב – זה לא פשוט לשנות תכנון עירוני של עיר. עם זאת חשוב לי להדגיש, תפישת התכנון בחריש תואמת לתפישה העולמית, הארצית והעירונית ששמה את הולך הרגל במרכז, מעודדת הליכה רגלית על חשבון שימוש ברכב והנגשת שירותים בעירוב שימושים. יש כאן תכנון שחושב קדימה כחלק ממגמה עולמית. חריש תוכננה בהתאם לאותה מגמה והיא מובילה בו. יש אג'נדה ברורה ואנחנו חלק ממנה".

פקקים ברחוב הראשי של קריית אונו ורעננה

גולדמן מוסיף ואומר כי המצב בשדרת דרך ארץ לא ייחודי רק לחריש: "בקריית אונו יש רחוב אחד ראשי ולתושבים שם לוקח 40 דקות כדי להגיע מקצה לקצה. כך גם ברחוב אחוזה, הרחוב הראשי ברעננה. יתרה מכך, במרכז העסקים העירוני החדש במודיעין שנחנך לפני חצי שנה, ישנו נתיב אחד בלבד לכל כיוון עם מפרץ לחנייה במקביל למדרכה וזה עובד. הציפיה, שכעיר עם 50 אלף תושבים נצליח לדלג על מפת הפקקים, מוטעית".

גולדמן מתייחס ישירות גם לנושא החנייה האלכסונית בדרך ארץ ומעדכן כי המצב עתיד להשתנות ובקרוב: "נכון, ישנה חסימה לא חוקית של נתיב ולשם כך בכוונתנו לקיים פגישה נוספת עם גורמי אכיפה כדי להגביר אכיפה בשדרה. זו הדרך היחידה לאפשר שני נתיבים לאורך הציר".

הטיילת אינה נגישה

החנייה האלכסונית לאורך השדרה אינה הטענה היחידה שמשמיעים בעלי העסקים. טענות נוספות עוסקות במחסור במקומות חנייה ומעברי חצייה מוסדרים שיאפשרו לתושבים לחצות רגלית מצד אחד לאחר.

"בשביל מה יש את כל הטיילת הזו במרכז השדרה אם כמעט ולא ניתן להגיע אליה? אין לה שום תכלית במצב הנוכחי, היא חסומה בגדרות ואין כמעט מעברי חציה לאורך השדרה", תוהה קרייר. סימוכין לדבריה מצאה גם דנה כהן בעבודת מחקר שערכה על השדרה המרכזית בחריש ומצאה כי השדרה שרוחבה 52.5 מטרים אינה נוחה להליכה, מעניקה לעוברי האורח תחושת ניכור ונדמה כי היא מחלקת את העיר לשתי גדות.

גולדמן משיב גם לטענות אלו: "כנציג ציבור אני לא יכול להורות למשטרת ישראל לפתוח את המעברים חופשי. מה יקרה אם מחר חלילה ירוץ ילד לכביש ויפגע? איננו מתערבים או יוצאים כנגד המלצות הבטיחות. ישנם חניונים שהעירייה השמישה לטובת התושבים, ואנו מנסים להנגיש את השדרה ככל הניתן, אך בסוף הכלים של הרשות המקומית הם מוגבלים". לשאלה האם ישנו פיתרון עתידי למצב הנוכחי משיב גולדמן כי לצערו, התשובה היא "כרגע לא".