כארבעים נשים מחריש השתתפו הערב בריצה משותפת לזכרה של אסתר הורגן שגופתה נמצאה הבוקר ביער ריחן, לאחר שיצאה לריצה שגרתית. מארגנת הריצה: "המחשבה שאשה יצאה לפעילות הטריוויאלית ביותר ולא חזרה ממנה, הכתה אותי בזעזוע"
לפנות בוקר (ב') התגלתה גופתה של אסתר הורגן (52) תושבת הישוב טל מנשה בפאתי יער ריחן ללא רוח חיים ועם סימני אלימות קשים. הורגן יצאה יום קודם לכן לריצה שגרתית ממנה לא שבה.
בד בבד עם הגילויים המחרידים מן הממצאים בשטח ובעוד חקירת נסיבות מותה עדיין נמשכת, יצאה המועצה האזורית שומרון בקריאה לקיים ריצות זיכרון ברחבי הארץ. המועצה קראה לנשים לקיים באותה העת ריצה, לתעדה ולפרסמה ברשתות החברתיות ו"להראות לעולם שאנחנו לא מפחדות ושעם ישראל חי", לשון המודעה.
השפעת הרצח על תושבי חריש היתה ניכרת, הן בשל הסמיכות היחסית בין הישובים והן לאור העובדה כי עקיבא הורגן, בנה של המנוחה, הוא תושב העיר וחבר מוכר בקהילת אבני חושן.
אורה אריאל, מארגנת ומובילה קבוצת ריצה של נשים בחריש, נרתמה ליוזמה הארצית והזמינה את נשות העיר לריצה לזכרה של הורגן ז"ל. כארבעים משתתפות נענו לקריאה והשתתפו בריצה שהחלה בפארק המועצה ועברה דרך רחובות אורן, צאלון ודרך ארץ עד למרכזי המסחרי בכניסה לעיר.
הזדמנות למפגש של העצמה נשית
"הבוקר בשעה 5:30 יצאנו כהרגלי לריצה שלנו ברחובות העיר ועם חזרתי, הצצתי בחדשות ושמעתי על הבשורה הנוראה. המקרה המזעזע מאוד נגע בי והחלטתי להרים את הכפפה וליזום ריצה מיוחדת לזכרה של אסתר ז"ל", משתפת אריאל. "המחשבה שאשה יצאה לפעילות הטריוויאלית ביותר ולא חזרה ממנה, הכתה אותי בזעזוע". אריאל מספרת כי לרוב, הנשים שמשתתפות בקבוצת הריצה נפגשות פעמיים בשבוע ומקיימות ריצה ברחובות העיר. הבוקר, לפני היוודע החדשות, הן חשבו לגוון את מסלולי הריצה ולרוץ גם ביערות הסובבים את חריש.
כעת היא מאמינה שהרעיון הזה ייזנח: "הפחד מאוד גובר כעת וזה טבעי מאוד". אריאל רואה בערב ההזדהות והזיכרון עת לשיתוף פעולה רב מגזרי: "זאת הזדמנות למפגש של העצמה נשית ללא הבדלי דת או השתייכות פוליטית. כולנו ביחד – רצות לזכרה".
