הדיון השני בוועדת הפנים בכנסת שנועד לאשר את הארכת המנדט של הוועדה המיוחדת, הסתיים בלי תוצאות, אולם חשף את העצב החשוף במערכת היחסים בין חריש ליישובי ואדי ערה. יו"ר הוועדה: "מדוע אין קשר ישיר בין הרשויות לטובת קידום הסביבה התחבורה, הטבע והחורשות? למה מישהו צריך להרגיש שזה בא על חשבונו?"
הבוקר (רביעי) קיימה ועדת הפנים והגנת הסביבה בכנסת דיון שני בהצעת חוק התכנון והבנייה להארכת כהונתה של הוועדה המיוחדת לתכנון ובנייה בשנתיים נוספות. בדיון לקחו חלק ראש העיר יצחק קשת, מנכ"ל הרשות שלומי צדרבוים, חבר המועצה יוסי גולדמן, גורמי תכנון ובנייה, ראשי רשויות במרחב ואדי ערה, נציגים ממשרדי ממשלה וארגונים סביבתיים.
מה שנראה בתחילה כהליך פורמלי בלבד להארכת המנדט בשנתיים נוספות, נקלע למערבולת פוליטית בין חברי הקואליציה בממשלה המכהנת וחשף את ניגוד האינטרסים בין יישובי הסביבה בואדי ערה לעיר חריש ואת המאבק על שטחי ההרחבה של הישובים בסביבה.
"קשר שבור עם השכנים"
ראש העיר קשת חזר והדגיש בדברים שנשא בוועדה כי הצעת החוק נועדה לקידום התכניות המאושרות הנוכחיות במרחב המוניציפאלי של חריש ולא על מנת לקדם תכניות בינוי חדשות בשטחים חדשים. "האינטרס שלי אינו להרחיב את העיר בעוד יחידות דיור", ציין קשת ודבריו עוררו את יו"ר הוועדה ח"כ וואליד טאהא לתהות בדבר היחסים העכורים, לתפישתו, בין חריש לכפרים והישובים הערבים שבקרבתה. "מדוע יש קשר שבור בינך לבין השכנים שלך וישנם ספקות וחששות ואין קשר ישיר בין הרשויות לטובת קידום הסביבה התחבורה, הטבע והחורשות? איפה הבעיה? למה מישהו צריך להרגיש שזה בא על חשבונו". שאל ח"כ טאהא.
קשת ציין בתשובתו כי מתקיים קשר בינו לבין הרשויות הערביות במרחב והשיח שמתקיים בישיבות הפומביות ומשודר לציבור לא מתאר את המציאות נאמנה: "אנחנו יודעים לדבר בינינו, מטרתנו היא חד משמעית לייצר שיתופי פעולה ויש מגוון דרכים לעשות זאת. כל אחד מביא את היתרונות שלו". עם זאת, ציין קשת כי "פרויקטים לאומיים מורכבים זקוקים לשילוב של ממשלת ישראל שתדחוף את העניין הזה ותייצר תהליכים שיפשטו את התהליך".
"שלום כלכלי" עם הישובים הערביים
עוד הוסיף קשת כי הגדילה הדמוגרפית של חריש תורמת לשגשוג יישובי הסביבה: "מגיעה לכאן אוכלוסייה חזקה שמתאפיינת בכוח קנייה וכל האוכלוסייה מסביב מרוויחה מכך, בטח ובטח ברטעה שהיא המרוויחה הגדולה מכך. התושבים מבקרים וקונים ביישובי הסביבה ובסופו של דבר מתקיים כאן שלום כלכלי".
"שלום כלכלי עם כיבוש אנחנו לא רוצים", השיב בתגובה ח"כ אוסמה סעדי. יוסי גולדמן שנכח אף הוא בישיבה לא נותר חייב והשיב לו: "אנחנו לא כובשים", ואילו קשת סיכם: "יש לנו הנכונות ויש כוונה, אנחנו מוכנים ליזום ולקדם שיתופי פעולה. ידינו מושטות לייצר שיתופי פעולה. המטרה של כולנו לחיות בשקט, בשלווה ובשלום ושלכולם יהיה טוב. כל שאנו רוצים הוא להשלים את הפרויקט הנוכחי הקריטי כל כך, של פיתוח אזורי התעסוקה של חריש כדי שהעיר תוכל לעמוד בצורה איתנה".
חריש מתנהלת בלי וועדת תכנון ובנייה
הדיון שהוגדר על ידי ראש העיר כדיון מכריע לא מוצה, ובסופו, החליט יו"ר הוועדה חבר הכנסת וואליד טאהא על דיון נוסף, שלישי, בו יוצגו ההסתייגויות להצעת החוק להארכת כהונת הוועדה ורק לאחריו תתקיים ההצבעה. בשלב זה, חריש מתנהלת כבר שבועיים ללא פעילות הוועדה המיוחדת לתכנון ובנייה או ועדה מקומית לתו"ב שטרם הוקמה. המשמעות היא עיכוב של תכניות בנייה, עצירת אישורים והיתרי בנייה, חוסר אכיפה של צווי הריסה, צווי סגירה וחוסר מענה לקהל המקומי בנושאי תכנון ובנייה. טרם נקבע המועד לדיון השלישי, שלאחריו תתקיים ההצבעה על הצעת החוק.
מעיריית חריש נמסר בנושא כי היא פועלת מול מינהל התכנון וכלל הגורמים על מנת לקדם פתרונות זמניים מהר ככל הניתן לצורך מתן מענה מיידי בתקופת הסדרת החקיקה הנדרשת. לשאלה, אלו פתרונות מנסה העירייה לקדם? השיבה עיריית חריש: "העירייה מנהלת שיח מול משרד הפנים בדרישה לאפשר לה לתת פתרונות זמניים לתושבי חריש. אנו מקווים שבקרוב נוכל לעדכן על כך".
לקריאה נוספת: מנדט הוועדה לתכנון ובנייה פקע: אין שירות לציבור, אין פקחים ואין אכיפה
נתקלתם באירוע יוצא דופן? גיליתם משהו שחייב להתפרסם בחריש 24? כתבו לנו למייל האדום!
