לצעירי חריש בני ה-18-24 אין מענה עירוני מותאם וגם הפעילויות הקהילתיות ביוזמת התושבים מותירות אותם בחוץ. "למסיבת התושבים שהתקיימה במתחם המכירות של בצוותא לא הורשנו להיכנס. יש פעילויות עירוניות לילדים, יש פתרונות להורים שלהם. אבל מה איתנו?" שואל חן דואני, נציג הקבוצה
חריש היא עיר צעירה או ליתר דיוק עיר של משפחות צעירות. לראייה, עבור שנת הלימודים תש"ף נוספו למערך הגנים הקיים בעיר 20 גנים חדשים כדי לתת מענה לאוכלוסיית הילדים הצומחת. מחלקת התרבות והפנאי מקיימת במהלך כל השנה אירועים עבור הדור הצעיר; הצגות ומופעים, פעילויות ספורט ופנאי. הילדים נהנים ונראה שכולם מרוצים.
כמעט כולם. קבוצת הגיל של בני 18-24 בעיר מרגישה מקופחת. נכון, פלח האוכלוסיה שהיא מהווה קטן משמעותית מבני ה-0-6, או מתלמידי בית הספר ובני הנוער בעיר, אך עם זאת, לתחושתם, ניתן לעשות עבורם יותר: "יש פעילויות עירוניות לילדים, יש פתרונות להורים שלהם. אבל מה איתנו?" שואל חן דואני, מנהל קבוצת הוואטסאפ של הצעירים 'חריש 18-24'.
"יש תחושה שלא עושים עבורנו כלום"
דואני (22) סטודנט תושב חריש מנהל את קבוצת הוואטסאפ של בני 18-24 בחריש למעלה משנה וחצי. דואני הוא בנה של חברת מועצת העיר, עידית ינטוב, אך הוא מתעקש לנתק עצמו מההקשר המשפחתי ומדגיש כי הוא "אדם בזכות עצמו" והדברים שהוא מציין מייצגים אותו ואת בני גילו בלבד.
כמה חברים בקבוצה שאתה מנהל?
"כרגע יש 50 חברים בקבוצה אבל היו תקופות שהיו בה גם 80 חברים ויותר. יש מעל 100 אנשים שמחוברים אלינו בדרך כזו או אחרת. יש בקבוצה שלנו נשואים טריים, דתיים לאומיים, בני ישיבות, חיילים. יש הכל מהכל בקבוצה שלנו.
יש כאן קבוצה שמחפשת עניין בעיר ורוצה לתרום. אנחנו מציעים את עזרתנו, מחפשים להתנדב במסגרות מסוימות, והכל, כדי למלא את הזמן בעשייה חברתית ומועילה".
מהן הטענות המרכזיות שלכם כקבוצה?
"מבחינת רבים התחושה המרכזית היא שחריש היא עיר רפאים ואין מה לעשות פה ואין לאן לצאת. אנחנו מודעים לכך שאי אפשר לדרוש ממישהו שיפתח כאן בר שאליו נוכל לצאת, זה גם לא משהו שהמועצה יכולה לעשות. אבל אם זה המצב לפחות הופעה שיביאו עבורנו", מסביר דואני ומפרט: "יובל דיין הגיעה לפני כשבוע למופע לנשים שארגן בית חב"ד. בתכנית אירועי חנוכה ראיתי פעילויות לילדים בלבד. אין אף אירוע שמדבר לקבוצת הגיל שלי. כך שזה נראה שאם אנחנו רוצים לעשות משהו זה יהיה בכוחות עצמנו במפגשים פרטיים. הרגשה קבועה שאנחנו נופלים בין הכסאות".
ניסיתם לפעול מול המועצה?
"פנינו למחלקת הנוער שאמורה לטפל בנושא הצעירים. אנחנו נמצאים בקשר רציף עם אור גולני, מנהלת מחלקת הנוער בחריש, שמנסה לעזור. הסברנו את הצרכים שלנו והבטיחו לנו תשובות. אלה טרם הגיעו".
מהי רמת הגיבוש שלכם כקבוצה?
"ערכנו כמה מפגשים וארגנתי פעילויות שונות בעיר, עזרה בחיפוש ומציאת עבודה ומפגשים בפאב הקהילתי 'הדוק'. אבל זה רחוק מלספק מענה עבורנו. בקיץ, לדוגמא, היה ערב אחד בלבד של הופעת סטנד-אפ שמדברת אלינו וגם אליה הגיעו רק שלושה צעירים כי המידע על המופע לא הגיע אלינו. רוב הצעירים הם פחות בפייסבוק, יותר באינסטגרם, אולי זו הסיבה".
דואני מציג את המסיבה השיתופית שהתקיימה לפני מספר חודשים כדוגמה קלאסית המשקפת את מצבם של קבוצת בני גילו: "למסיבת התושבים שהתקיימה בספטמבר במתחם המכירות של בצוותא לא הורשנו להכנס מאחר והוחלט שהכניסה תהיה לבני 25+. בתחילה דווקא כן הוזמנו ואף ביקשו ממני להפיץ את המסיבה. חברים שהזמנתי, הגיעו למסיבה וגילו שלא מאשרים את כניסתם וזה היה מאוד מאכזב. גם כשהתושבים עושים משהו באופן עצמאי, גם אז גילאי 18-24 נותרים מקופחים".
אז לאן יוצאים בכל זאת?
"נפגשים בבתים או נוסעים לתל אביב, חיפה ולהופעות מחוץ לעיר. אין ברירה אלא לנסוע רחוק".
בעתיד: מרכז צעירים עירוני
נסיונות לקדם את מצבם של 'הצעירים הבגירים' בעיר ניתן לראות בדמות מכרז שהפיצה לאחרונה המועצה עבור רכז מעורבות חברתית בעיר, תפקיד חדש ברשות המקומית. ייעוד ממלא המשרה, יהיה לרכז ולהפעיל את התכנית לקידום המעורבות החברתית של אוכלוסיית הצעירים ברשות המקומית – למען הקהילה.
אור גולני, מנהלת מחלקת הנוער במועצה מסבירה: "אוכלוסיית הצעירים בחריש היא בהחלט קבוצה שצריכה התייחסות נפרדת וברורה וזקוקה למענה פרטני, ואכן, כניסתו של רכז מעורבות חברתית לרשות תהיה האבן הראשונה שמונחת בחריש בדרך למרכז צעירים עירוני בעיר בעתיד", מציינת גולני. "הרכז הולך לתכלל את נושא הצעירים ברשות ולקדם תכניות שיספקו מענה לצרכים שזיהינו בעקבות מפגשים ושיחות עם קבוצות צעירים בעיר. כדוגמה, בניית מערכת התומכת בחיילים מתגייסים. בהקשר הרחב יותר, מטרת הרכז יהיה לשמר ולחזק את החיבור של בני 18-25 עם חריש מתוך מטרה שימשיכו לגור כאן וייבנו את בתיהם כאן בעצמם בעתיד".
איך עושים את זה?
"דרך שני צירים מרכזים: ציר מענים רלוונטיים כגון פנאי, העשרה ותעסוקה, וציר נוסף שישים דגש על שותפויות, פרוייקטים משותפים, מעורבות אזרחית קהילתית כדי לבסס את השייכות של הצעירים לעיר. המטרה היא שחריש תהווה עבורם עוגן ובית".
אבי לאטי, תושב חריש ומארגן מסיבת 'בצוותא' משיב גם הוא לטענות הצעירים: "אחת המטרות המרכזיות של המסיבה שהתקיימה וגם זו שמתוכננת להתקיים בתאריך 2/1/20 היא לשווק את חריש כלפי חוץ , לתקן את התדמית הלא נכונה שהוצמדה לעיר ולהביא לכאן אוכלוסיה טובה מכל רחבי הארץ להכיר את חריש האמיתית.
"לתפישתי, רובם המוחלט של רוכשי הדירות בישראל הוא זוגות נשואים ומשפחות בגילים מבוגרים יותר, 25 ומעלה, ומכאן גם ההגדרה של תנאי הכניסה למסיבה. כמובן שאשמח לחשוב יחד ולמצוא פתרונות עבור הגילים הצעירים יותר ולארגן גם איתם מסיבות בהזדמנויות אחרות".
