מחאות, הפגנות, עצומות והתארגנויות חברתיות לא חסרו השנה בעיר המתהווה. מערכת 'חריש 24' חזרה לכמה מהמאבקים הבולטים בשנה החולפת
"חריש היא עיר עם מעורבות אזרחית גבוהה מאוד שלא קיימת בערים אחרות. היקף המעורבות פה קשור גם לרמת החרדה של אנשים, שרכשו דירות במיטב כספם וחוששים לעתיד העיר", כך ציין ראש העיר, יצחק קשת, בריאיון שנערך בחודש מרץ השנה. ואכן, אם מעורבות היא שם המשחק, נדמה שתושבי חריש מאפילים על ערים אחרות ורושמים שיאים של התארגנויות אזרחיות ומאבקים שמטרתם לעצב את המציאות החדשה והמתהווה בעיר.
הכל על הקול: סערת טקסי יום הזיכרון
והעיר חריש סערה וגעשה. בחודש מרץ, שבועות ספורים לפני ציון האירוע המורכב והמקודש, הסערה והמחלוקת סביב קיומם של שני טקסים לציון יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל בחריש, הציתו מחדש את השיח הדתי-חילוני בישוב. כזכור, החליטה השנה המועצה לקיים בנוסף לטקס הממלכתי המרכזי, טקס ללא שירת נשים המיועד לאוכלוסייה התורנית -חרדית בעיר. הידיעה על פיצול הטקס הממלכתי עוררה גלי ביקורת שהגיעו גם לתקשורת הארצית. "רוצים אחדות? גם אני ושאר חברי המליאה רוצים אחדות! השאלה היא האם זה אפשרי מבלי לפגוע ברגשות של כלל הציבור?", תהה ראש העיר, יצחק קשת.
שני גרינברג, יו"ר הליברלים, זכתה גם היא לחיצי ביקורת כאשר ייצגה את עמדת המועצה בתכנית הטלוויזיה של אמנון לוי בערוץ 13 וצידדה בפיצול הטקסים, מהלך שאיפשר לקיים שירת נשים בטקס הממלכתי, בהתאם להבטחת הבחירות עליה הצהירו הליברלים במצעם. בסופו של דבר, וכמתוכנן, התקיימו שני טקסים בערב הזיכרון וגל הביקורת שכך.
המאבק על דור העתיד: מחאת החינוך
בחודש מאי הגיעה לשיאה ביקורת התושבים על מערכת החינוך המקומית. בבסיס המחאה עמדו טענות קשות על מדיניות עמומה וחילופים תכופים בעמדת ראש אגף החינוך בעיר ובמשרות חינוך בכירות נוספות. מחאת החינוך זכתה להאשטאג #גם_לי_איכפת_מהחינוך_בחריש שהוצמד לפוסטים הביקורתיים בנושא. "אנחנו מבקשים יציבות, זה מה שמגיע לנו. לא כל שינוי הוא לטובה", קראו הורים מבית הספר תלמי רון שמחו על חוסר הבהירות בנוגע למעמדה של ענת אורגד, מנהלת בית הספר לקראת שנת הלימודים תש"ף. ההורים התפרצו לישיבת המליאה והניפו שלטי מחאה. יממה לאחר מכן, התקיים מפגש מחאה בפארק המועצה וחלק מן ההורים אף ניסו לצעוד אל ביתו של יצחק קשת, ראש העיר, אולם נבלמו על ידי כוחות השיטור המקומי.
בשנה החולפת ניסתה גם התארגנות ההורים המקומית "מובילים חינוך חדש בחריש", בתמיכת כ- 160 הורים, לקדם הקמת בית ספר בעל גישות חדשניות ודמוקרטיות.
מחאת החינוך שככה לאחר שאורגד נותרה בתפקידה ללא שינוי ועם פתיחתו של בית הספר הממלכתי החדש הפועל בהתאם לתפישות חינוך מתקדמות. "לשמחתי, נראה כי בית הספר החדש תואם את מרבית העקרונות ותפישות העולם, שרצינו לראות במוסד חינוכי בחריש", ציין אז בסיפוק יוסי כהן מחברי הפורום 'מובילים חינוך חדש בחריש'.
המאבק על צביון העיר: בין תולדות אהרן לנמרות חריש
בראשית חודש מאי חשפנו לראשונה, את הצהרתם של גורמים המזוהים עם חסידות תולדות אהרן כמתכוונים להשתקע בחריש בהיקף רחב. עוד התברר, כי נציגים מהקהילה הבדלנית והאנטי ציונית, ניהלו משא ומתן עם חברת J הנדסה לרכישתו של פרוייקט שלם עבור החסידות בשכונת הפרחים. ההצהרות הביאו עימם תגובה רחבה הן מן המערכת הפוליטית והן מצד התושבים. "אני רוצה להבהיר ולשלוח לכל אותן קבוצות, מסר ברור וחד משמעי, אני לא מתכוון לאפשר לזה לקרות", ציין יצחק קשת בישיבת מליאה.
"מדובר ב'מלחמה' על הבית של כולנו. אין פה בכלל עניין של דתיים מול חילוניים", הסביר אבי דוד, תושב שכונת הפרחים. במסגרת החשש והרצון לסכל את המהלך, התקיימה אסיפת מחאה בנוכחות כמאתיים מתושבי העיר, ובה הבטיח יצחק קשת כי המועצה תעשה כל שביכולתה על מנת למנוע את הגעתה של החסידות הבדלנית לחריש.
אסיפת המחאה גובתה גם בהפגנה רבת משתתפים שהתקיימה מול משרדי חברת J הנדסה שהגיבה לטענה כי: "זכותם של החרדים לקנות דירות אינה נופלת מזכותם של המפגינים". במקביל הובילה קבוצת תושבים בהובלת חמי בר אור מהלכים נוספים כדי למנוע בפגיעה דרמטית בציביון העיר. "אלו לא אנשים שבאים לחיות עם אחרים, אלא כאלה המצהירים מראש על כוונתם לשנות את אופי היישוב, ואת זה אנחנו לא נאפשר". ציין בר אור.
מאז, מספר משפחות המזוהות עם חסידות תולדות אהרון הספיקו לעבור ולהתגורר בעיר. המחאה והניסיון להראות ל'מתיישבים' החדשים מהי חריש באמת, נמשכה באפיקים אחרים. התארגנות תושבי העיר 'כוחנו באחדותנו' יזמה מספר פעילויות פנאי ומפגשי משפחות בשכונת אבני חן בסופי השבוע. בשאר הערבים היו אלה 'נמרות חריש' ששילבו פעילות ספורטיבית והסברתית ברחובות המאוכלסים למחצה בקרבת מגוריהם של המשפחות המזוהות עם תולדות אהרן. זכורה במיוחד החבירה הספונטנית של המתעמלות עם אנשי ברסלב למפגן ריקוד, שירה ואחדות ברחוב.
אתמול עדכן רונן וייל, סמנכ"ל המכירות של חברת J הנדסה כי "פרויקט המריבה" משווק לציבור החרדי בכללותו וכי מספר משפחות הן גם מחסידות תולדות אהרן. אין ספק שהמילה האחרונה בנושא זה, טרם נאמרה.
המאבק על צביון השבת: גלידה גולדה כמשל
קבוצות הפייסבוק סערו בדיונים בעד ונגד פתיחתו של סניף גלידה גולדה בשבת עוד בטרם הוגש גביע גלידה אחד בעיר. היה זה מהלך אמיץ, אפילו דרמטי עבור הרחוב העסקי בעיר אולם עם פתיחת סניף גולדה בקניון More בשבת, נאלצו בעלי העסק להתמודד עם מחאות, רובן ככולן בודדות. פרסום סרטון בפייסבוק בערב שישי בו צולם אדם חרדי, המוחה מול בעלי העסק על פתיחת הסניף בערב שבת, הביא אחריו לגל מבקרים גדול בסניף. הנהירה הספונטנית של תושבים רבים נמשכה במהלך כל אותה שבת כשהמטרה: לעודד את המשך הפעילות העסקית בשבת בעיר.
גם חברת המועצה עידית ינטוב היתה בין המבקרים והצהירה: "חריש הוכיחה, ביום אחד, את הפוטנציאל שלה ואת היכולת להפוך למרכז בילוי ופנאי של המחוז". מנגד, בקהילות הדתיות ביישוב נערכו ערבי התעוררות ודיונים בנושא שמירה על קדושת השבת, ובראשית חודש יולי, נענו המונים מתושבי העיר לקריאת רבני הקהילות והשתתפו בקבלת שבת מרכזית ובתפילה המונית בפארק המועצה. "ההתכנסות לא ביטאה התרסה או הפגנה אלא קריאה לאחדות של כלל הציבור הדתי בחריש", ציין ראובן זיגדון מקהילת לעבדך באמת.
אל גולדה הצטרפה מאז רשת מקדונלד'ס שגם היא בישרה על פעילות בסופי השבוע, אולם בשאר מרכזי המסחר בעיר אין היום אף עסק שפעיל בשבת. במישור הפוליטי-חוקתי, תהליך הגישור טרם הסתיים עד לכתיבת שורות אלו. המאבק על צביון השבת בעיר התרחב בחודשים האחרונים גם לזירה חדשה, צופרי השבת. גם זירה זו טרם הוכרעה ונמצאת בעיצומו של הליך בדיקה, בחינה והתמודדות.
המאבק המיתוגי: אחד המאבקים המשמעותיים ביותר
"אנו נמצאים במצב חירום ממש. אני קורא לכולנו לגלות אחריות אישית, לעלות להתקפה חיובית במדיה ולספר על כל הטוב שבנינו פה יחד. אסור לנו להפקיר את המדיה לשיח בעייתי המרחיק משפחות פוטנציאליות מחריש", קרא ראש המועצה בטור מיוחד שהתפרסם בחודש יולי. דבריו הגיעו בעקבות עדויות על ירידה משמעותית בכמות המשתתפים בכנסי החשיפה שעורכת המועצה ועלייה בכמות המתעניינים בחריש, המביעים חשש להגיע לעיר בעקבות הלך הרוח ברשתות החברתיות.
המאבק על מיתוג ודעת הקהל הוא, אולי, המאבק המשמעותי ביותר שהתנהל השנה מתחת לפני השטח. במובן מסוים ניתן לקבוע, כי שורשיו נטועים בכל אותם מאבקים פומביים והמתחים הבין מגזריים בעיר. כל מחאה או חיכוך בעיר השפיעו, בסופו של דבר, גם על האופן שבו נתפשת חריש כלפי חוץ. חיצי הביקורת על העיר הגיעו גם מתושבים מקומיים וגם מצד גופי תקשורת מקוונים וערוצי טלויזיה ששידרו כתבות לא מחמיאות על הנעשה בה. גם עיתונות המגזר החרדי הצטרפה לחגיגה והציגה מידע חלקי בעל אופי מגמתי שערער עוד יותר את דעת הקהל הארצית.
כדי לנסות לתקן את המגמה השלילית פצחה המועצה בקמפיין 'לראות את הטוב', זאת לאחר לקחים שהופקו מכנס חירום לשינוי השיח השלילי ברשתות החברתיות שנערך בשיתוף התושבים. "אנו על ספו של השקת קמפיין מיתוג משמעותי לחריש בעלויות של מיליוני שקלים", הוסיף קשת בטורו מחודש יולי ואכן בחודשים האחרונים נעשו מספר פעולות בנושא. עם זאת, ניתן להמר בוודאות גבוהה שהמאבק על מיתוג העיר שהחל עוד לפני 2019 ימשך גם בשנת 2020 וגם הפעם הוא יהיה משמעותי ובעל השלכות מרחיקות לכת על עתידה של העיר.
סיכום 2019 – האירועים הקהילתיים המרגשים של השנה
