הורים בבתי הספר הממלכתיים רונה רמון ובצוותא גילו כי ילדיהם לומדים יהדות עם עמותת "בשבילנו". הבחירה בעמותה נעשתה באופן חד צדדי על ידי הנהלות בתי הספר ומבלי ליידע את ההורים מראש כנדרש בנוהל. "התחלחלתי לראות שעמותה כזו נבחרה לחנך את הבת שלי לערכים של יהדות ישראלית"
"בשבילנו – מרכז סיור ולימוד" היא אחת מבין עשרות עמותות חינוך לחיזוק הזהות היהודית, הפועלות ברחבי הארץ, בבי"ס יסודיים ממלכתיים. העמותה מפוקחת על ידי איגוד המרכזים לזהות יהודית ופועלת בבתי ספר במרחב הקרוב לחריש כדוגמת, זכרון יעקב, אור עקיבא ופרדס חנה.
על פי פרסומים רשמיים, מרכז "בשבילנו" שם לו למטרה, להביא לתלמידים מצע נרחב של הכרה ולמידה באופן חווייתי של ערכי התרבות היהודית. העמותה החלה לפעול בכל ארבעת בתי הספר הממלכתיים בעיר, ונעשתה באישור ובהזמנת הנהלות בתי הספר. מי שקצת נשאר מחוץ לתמונה הם ההורים שחלקם גילו באקראי כי התכנית החלה לפעול מבלי שהם ידעו על כך.

מור לחמי שטיין, אם לתלמידת כיתה א', בבית הספר הממלכתי 'רונה רמון' משתפת: "בהודעת סיכום השבוע ששלחה המחנכת ביום שישי האחרון, גילינו בדיעבד שהוכנס למערכת שיעור חדש שלא ידענו עליו קודם, שיעור "בשבילנו". ביררנו מול הנהגת ההורים במה מדובר, והתברר שזה שיעור מתחלף, המתקיים אחת לשבועיים, פעם על חשבון שיעור הנדסה ופעם על חשבון שיעור זהירות בדרכים".
לחמי שטיין מוסיפה כי "בירור נוסף על זהות האירגון מצא כי מטרתו המוצהרת של הארגון היא "לחנך לאהבת תורה יראת שמים ושמירת מצוות ודבקות באמונה שלמה בדבר ה' ביד עבדיו הנביאים לישועת העם וגאולת הארץ בימינו". מטרה נוספת התייחסה להקניית מושגים או ערכים ביהדות הבסיסית לילדים ובני נוער בגילאי 6-18 כחינוך העשרתי.

"אין סיבה להכניס לבית ספר חילוני תכני דת"
גם בקבוצת ההורים בית הספר הממלכתי בצוותא התנהל אמש דיון ער בסוגיה, זאת לאחר שנציגות ההורים הודיעה על הכוונה להכניס את תכניה של 'בשבילנו' למערכת הלימודים וביקשה את אישור ההורים למהלך. "מסתבר שמדריכים מהעמותה הזו כבר העבירו שיעור אחד עם הילדים ואז מישהו עלה על זה ודרש להביא את הנושא לדיון והסכמת ההורים", אומרת חן, אמא לתלמידת כיתה ב' בבית הספר. "רוב התגובות היו נגד אך היו גם הורים שתמכו ברעיון. אני ואחרים טענו כי אין סיבה להכניס לבית ספר חילוני תכני דת. יש כבר לימודי תורה ויש הקניית ערכים של חגי ישראל, אז למה צריך להכניס אקסטרה, ולא לחילופין להעשיר ידע בתכנים אחרים"? בכל מקרה נראה כרגע שיש מספיק מתנגדים כדי לא לאשר את הפעילות שלהם בבית הספר".
יש כבר לימודי תורה ויש הקניית ערכים של חגי ישראל, אז למה צריך להכניס אקסטרה, ולא לחילופין להעשיר ידע בתכנים אחרים?
לחמי-שטיין מתנגדת גם היא: "כבוגרת תכנית של בינוי קהילה סביב יהדות, התחלחלתי לראות שעמותה כזו נבחרה לחנך את הבת שלי ערכים של יהדות ישראלית. אני בהחלט בעד להכניס למערכת הלימודים תכנים שנוגעים בזהות בכלל אך לא על ידי עמותה שאחת ממטרותיה היא שהאמונה באלוהים יותר חשובה מאמונה באדם, עליי זה לא מקובל. לא סתם רשמתי את הבת שלי למוסד ממלכתי שנושא האמונה והדת בו לא נמצא במרכז סדר היום. יש עמותות פלורליסטיות וליברליות שעובדות עם משרד החינוך שיכולות להעביר תכנים על יהדות בצורה שיותר מתכתבת עם מוסד חינוך ממלכתי", היא אומרת ומסכמת: "בשלב זה, אני לא יודעת כיצד זה אושר והאם הנהגת ההורים היתה שותפה למהלך, מה שבטוח הנושא לא הובא להתייעצות עם ההורים".
יו"ר הליברלים: "חשש כי מדובר במדיניות עירונית"
האם אכן להורים יש זכות בחירה והכרעה לגבי הוספת תכנים חיצוניים למערכת הלימודים של ילדיהם? מסתבר שכן. בהסכם הקואליציוני שנחתם בין סיעת הליברלים לראש המועצה לאחר הבחירות העירוניות ב-2018 נכתב כי: "בכל מקרה בו מעוניינת הנהלת בית הספר או כל גורם אחר לאשר כניסה של גורמים חיצוניים שיעבירו תכנים לתלמידים, יובא הנושא לאישור ועד ההורים הבית ספרי בכתב ומראש ותוך יידוע של כלל ההורים של התלמידים הרלוונטיים בכתב ומראש".

שנתיים אחר כך, פרסם ישראל שלו, ראש אגף החינוך, נוהל רשמי בו ציין כי "כאשר הנהלת ביה"ס מבקשת להסתייע בגורמים חיצוניים להעברת תכנים לתלמידים בשערי ביה"ס, הנהלת ביה"ס תדאג להוציא עדכון תחילה לוועד ההורים ולאחר מכן לכלל ההורים, לא יאוחר משבועיים מראש, המפרט את נושא, אופי, מועד הפעילות וזהות הגורם המעביר".
על פי נוהל זה, הורה שמתנגד לתוכן ההעשרה יכול להסתייג מהשתתפות ילדו בשיעור ולמצוא חלופה לשיעור.
סגנית ראש העיר ויו"ר מפלגת הליברלים שני גרינברג הגיבה באופן חריף: "אנחנו מזועזעים מקלות הדעת שבה נרמסה מדיניות רשמית שמעוגנת בהסכמים קואליציוניים, על ידי הצוות המקצועי של אגף החינוך. לאחר עבודה מאומצת של כמעט שנתיים, הגענו לנוהל בהסכמה אשר היה אמור למנוע את המצבים האלו ולאפשר להורים להתנגד להכנסת גופים זרים לבית הספר.
העובדה כי אותה התכנית שמופעלת על ידי עמותה בעלת מטרות דתיות מוצהרות, נכנסה לכל ארבעת בתי הספר היסודיים החילונים בחריש, מעלה חשש כי מדובר במדיניות עירונית, הסותרת לחלוטין את כוונתנו
העובדה כי בחלק מבתי הספר הדברים נעשו באופן חד צדדי מבלי ליידע את ועדי ההורים כנדרש בנוהל מהווה מעילה באמון שהציבור מעניק למערכת החינוך בחריש. העובדה כי אותה התכנית שמופעלת על ידי עמותה בעלת מטרות דתיות מוצהרות, נכנסה לכל ארבעת בתי הספר היסודיים החילונים בחריש, מעלה חשש כי מדובר במדיניות עירונית, הסותרת לחלוטין את כוונתנו כנבחרי הציבור.
"הודענו לראש העיר כי אנו רואים בכך הפרה יסודית של ההסכמות הקואליציוניות, וכי אנחנו דורשים את הפעלת הנוהל המקורי הדורש קבלת אישור של ועד הורים בית ספרי ובנוסף הודעה פרטנית לכל אחד מהורי התלמידים בבתי הספר".
מנכ"ל העמותה: "אנחנו מלמדים יהדות, לא מלמדים דת"
אורי מאור מנכ"ל עמותת בשבילנו ולימור כהן רכזת החינוך מטעם העמותה בחריש מנסים להפיג את הערפל סביב הפעילות שלהם בבתי הספר בעיר: "המדריכים שלנו נכנסים לבתי הספר בהסכמה מלאה ובאישור הנהגת ההורים. אם חלה תקלה יש לעשות בדק בית מול הנהלת בתי הספר בעיר", מציינים השניים.
"יתרה מזאת", אומרת כהן "אנו מחייבים נוכחות של מורה מטעם בית הספר בזמן הפעילות, ללא מורה, המדריכים לא מעבירים את הפעילות. המורה שומעת את התוכן, רואה את המדריכים, רואה את מה שקורה בכיתות".
מאור מתייחס ישירות לחשש שהעלו ההורים מפני הדתה: "החשש הוא מובן לחלוטין. אנו מכירים אותו, יושבים בתוך עמינו. אנחנו מלמדים יהדות, לא מלמדים דת או באים להחזיר בתשובה. אנחנו מלמדים את היהדות היפה לא ברמה של מצוות עשה, אלא הכרות עם הערכים היפים שהיהדות יכולה ללמד אותנו".
כיצד זה מסתדר עם מטרת העמותה שעוסקת בלחנך לאהבת תורה, יראת שמים ושמירת מצוות ודבקות?

"זו לא מטרת העמותה. זה משפט גנרי שמלווה את העמותה כבר 40 שנה מזמן הקמתה. ניתן למצוא משפט זה בתיאור מספר גדול של עמותות נוספות. לקח לנו זמן לטפל בזה אך לאחרונה אף שינינו את מטרות העמותה בצורה רשמית ברשם העמותות, ערכנו סדר ויצרנו הלימה בין הפעילות שלנו למטרות העדכניות של העמותה שעוסקות בהקניית מושגים וערכים ביהדות לילדים ובני נוער כחינוך העשרתי במסגרת הלימודים הפורמליים והלא פורמליים. המטרה שלנו היא שתלמידים יכירו את ערכי היהדות ויתחברו אליהם באופן חוויתי, שנוגע בחיי היומיום שלהם".
מאור מוסיף ומדגיש כי "הדתה רחוקה כרחוק מזרח ממערב מהשיעורים שאנו מעבירים. זה בכלל לא בלקסיקון ואנו מאוד מקפידים על זה".
יצחק מיס תושב העיר ששימש בעבר כרכז ארגוני בעמותה מבהיר כי תכני הארגון מותאמים במיוחד למוסדות חינוך ממלכתיים: "נכון, מדובר במרכז זהות יהודית אך התכנים מותאמים לציבור חילוני. המדריכים עוברים הכשרה העוסקת רבות בדרך ההתנסחות והניואנסים והכל כדי להעביר את התכנים בהתאם למסגרת הממלכתית. אין בכוונת הארגון להחזיר בתשובה, אלא לקיים פעילויות באוירה כיפית וללמד על שבת וחגים".
לשאלה מדוע יש צורך בגוף חיצוני כדי להקנות ערכים של חגים ומועדים משיב מיס: "אני יכול להבין את החשש, אם הייתי הורה חילוני ייתכן והייתי שומע על כך ונבהל, במיוחד אם זה לא עבר בצינורות המקובלים של יידוע ההורים, אבל בסך הכל אני יכול לומר שהתכנית הזו רצה בכל הארץ, גם בתל אביב מעוז הליברליות".
מעיריית חריש נמסר: "תכנית הלימודים של עמותת "בשבילנו" היא תוכנית המאושרת על ידי משרד החינוך ופועלת בפיקוח, בהתאמה, בתיאום חינוכי מלא ובנוכחות מורי בית הספר (הציטוט: "לחנך לאהבת תורה יראת שמים ושמירת מצוות ודבקות באמונה שלמה"…. שהבאתם אינו חלק ממטרותיה של העמותה כיום). התכנית הוכנסה למספר בתי ספר בחריש על פי בחירתם של מנהלי בתי הספר ובהתאם להחלטתם העצמאית, ולא מדובר בהנחיה של אגף החינוך בעירייה. על פי נהלי משרד החינוך, מנהלי בתי הספר רשאים לקבל החלטות כאלה ואין עליהם כל חובה ליידע את ההורים. עם זאת, עיריית חריש קיבלה החלטה עקרונית להחמיר בעניין זה, וליידע את ההורים על הכנסת תוכניות חיצוניות לבתי הספר. כל מנהלי בתי הספר קיבלו את הסכמת ועד ההורים הבית-ספרי למהלך, אך מבדיקת אגף החינוך עולה שאכן במקרה זה חלק מההורים לא קיבלו הודעה. בעקבות זאת חודדו הנהלים העירוניים, והמידע יישלח להורים שלא קיבלו אותו עד כה. חשוב להדגיש שכל המנהלים דיווחו על שביעות רצון מצד ההורים על קיום פעילות חינוכית מותאמת ומפוקחת בנושאי יהדות ומסורת. לשאלתכם, כמובן שהעירייה לא רואה בלימודי יהדות ומסורת שום פסול".
תגובת משרד החינוך לא התקבלה עד למועד פרסום הידיעה.
נתקלתם באירוע יוצא דופן? גיליתם משהו שפשוט חייב להתפרסם בחריש 24? כתבו לנו למייל האדום!