חריש פותחת את הלב: שני סיפורי אהבה מקומיים לרגל יום האהבה

בט"ו באב יחגוג ריקרדו רוזנברג את יום הולדתו ויסכם כמעט 60 שנות זוגיות עם קלרינה. באותו מועד, אסף ואורטליה אלישיב יאשררו את אהבתם בטקס נישואין מחודש, לאחר עשר שנים משותפות. שני סיפורי אהבה בחריש המייצגים דורות שונים ואמת נצחית

"הייתי בת 15 כשהכרנו וריקרדו קטף אותי", מצחקקת קלרינה רוזנברג (72) ומצביעה על בעלה ריקרדו (81). השניים הפכו לזוג רשמי לפני 58 ונישאו לפני 54 שנים. "היא לא היתה החברה הראשונה שלי", מודה ריקרדו, "אבל היא האהבה הראשונה והיחידה שלי". השניים הכירו בתיאטרון חובבני ליהודים בברזיל. "ראיתי שהיא מאוד חכמה, והמשיכה שלי אליה היתה מאוד חזקה. אהבנו גם את אותם דברים ושוחחנו במשך שעות", נזכר ריקרדו שהיה אז בן 24. פער השנים המשמעותי בין השניים הקשה על הוריה של קרינה, לקבל את המחזר החדש בזרועות פתוחות, אולם כשהבינו שמדובר בקשר רציני התרצו הוריה ובגיל 16.5 התארסה קרינה ובגיל 19 עם סיום לימודיה נישאו השניים בשעה טובה. הם עלו לארץ בשנת 1970 וכיום הם סבא וסבתא גאים לשישה נכדים.

ספרו על הזוגיות שלכם?

קלרינה: "למרות כל השנים שחלפו הוא לא איבד ענין בי ואני לא בו. אנחנו מקיימים את כל הדברים שזוגות צעירים מקיימים ומבלים את כל הזמן הפנוי שלנו יחד. אין סיכוי שריקרדו ילך לבד לרופא או שאני אצא לבלות עם חברות, אנחנו עושים הכל יחד, ואם לא מתאים לריקרדו לצאת, אז גם אני לא אצא".

וזה לא מתסכל?

"לא, אני מוצאת פעילות אחרת לעשות בבית. אני אוהבת לצייר וריקרדו אוהב לצפות בטלוויזיה, אלו פעולות שאנו עושים לבד. את כל השאר אנחנו עושים ביחד. בעבר נהגנו ללכת להצגות, להופעות של הפילהרמונית ולטייל בחו"ל כיום אנחנו רגועים יותר".

מהם לדעתכם הערכים החשובים שעוזרים לקיים את האהבה והזוגיות?

קרינה: "משיכה גופנית היא הפלפל ביחסים אבל סובלנות וכבוד הם הערכים הבסיסיים לקיום זוגיות".

ריקרדו: "אני מאמין שחשוב לתת מבלי לחכות לתמורה, זה לא חשוב אם אתה מקבל בחזרה, העיקר לפתוח את הזרועות ולתת ברוחב לב ובאהבה".

האם אתם יכולים להצביע על בעיה מרכזית שאתם מזהים בקרב זוגות בעידן הזה?

קלרינה: "ההבדל הגדול הוא שכיום לאנשים אין סובלנות. התחושה היא שזוגות רבים פעם אחת וכל אחד הולך לדרכו. מבצעים פרידה מהירה מבלי לתת לאחר הזדמנות שנייה".

ריקרדו: "היום לתחושתי לזוגות יש אהבה שהיא לא אמתית. אנחנו היינו ביחד הרבה זמן והכרנו אחד את השני מכל הזוויות האפשריות. כשהגענו לחתונה ידענו מי אנחנו".

נשמע כמעט אידאלי, איך התמודדתם עם משברים במהלך החיים?

"כן, היו משברים", מתחילה לומר קרינה, אבל ריקרדו מסתייג: "לא, אני בוודאות לא מסכים איתה, לא היה בינינו משבר אף פעם. רבנו, מותר לריב. יש לנו הסתכלות שונה על החיים ואי אפשר לצפות מאיתנו כל הזמן להסכים האחד עם השני אבל זה מעולם לא הגיע לכדי משבר. תמיד מצאנו דרך,  מצאנו את הנקודה, שמאפשרת לנו לחזור האחד אל השנייה".

קרינה: "לפעמים בא לי שהוא יהיה אחר, אבל מצד שני אני מבינה שזה לא עובד כך ואני מקבלת אותו כפי שהוא. אני גם חושבת שיותר קל לקיים זוגיות טובה אם אנשים מגיעים מאותו רקע תרבותי ומשפחתי. המשברים יכולים להיות חריפים ועמוקים אם יש לבני זוג רקע שונה".

ריקרדו: "אני גדלתי בבית שבו אבי לא צעק מעולם על אמי. ראיתי בבית הורי אהבה ומשפחתיות אז אני מניח שזה נתן לי את האפשרות לחקות אותם ולקיים את זה גם בבית שלי. גם על הילדים שלנו לא צעקנו. החיים שלנו מתנהלים בלי צעקות או דרמות".

זה עבר גם לדור הבא?

קרינה: "הבן והבת שלנו נשואים באושר. הם מנהלים חיים שונים מאוד האחד מן השנייה. אבל בתחום הזוגיות הם עושים את מה שהם ראו בבית שלנו בצורה מאוד יפה".

ומה לגבי מחוות רומנטיות? יש עדיין?

"בהחלט כן, אני תמיד שמחה לשמוע שהוא אומר לי בבוקר שהוא אוהב אותי".

"יכולנו להתגרש לפחות עשר פעמים"

אורטליה ואסף (29) יחגגו בט"ו באב 10 שנות נישואין ויאשררו מחדש את הקשר ביניהם בטקס נישואין מחודש. ההזמנה שנשלחה למוזמנים כללה את הכותרת: "בוחרים מחדש".

"אנחנו סוגרים עשור יחד, זה לא טריוויאלי יכולנו להתגרש לפחות עשר פעמים", פותחת ומצהירה אורטליה. "חצי שנה אחרי הנישואין כבר הבנו שהם לא יחזיקו מעמד בלי ליווי, תקשורת ועבודה על הזוגיות שלנו", היא מוסיפה.

"זה לא מפתיע בהתחשב בנתוני הפתיחה שהגענו איתם", מוסיף אסף. "בבתי ההורים שלנו לא ראינו זוגיות תקינה. למרות זאת הצלחנו להפנים שזוגות מתגרשים מתמודדים עם אותן בעיות. אי אפשר לברוח מהן, הדפוסים חוזרים על עצמם ולכן הבנו, חד משמעית, שהזוגיות שלנו היא עסקת חבילה".

אורטליה: "אנחנו תקועים פה יחד, אבל יש לנו הזדמנות לריפוי. אני מאמינה שהתפקיד שלנו הוא ללחוץ על נקודות התורפה של האחר, ללוות אחד את בן הזוג בתהליך הריפוי, אנחנו 'מראה' האחד של השנייה".

עם עשר שנות נישואין, שלושה ילדים, מעברי דירה תכופים והתחדשות מתמדת בתחום הקריירה האם נותר לכם זמן לרומנטיקה?

אורטליה: "המחווה הכי רומנטית שלנו היא שאנחנו מעיפים את הספונטניות מהבית. אנחנו לא עושים אהבה ספונטנית, אנחנו קובעים מראש ומביאים כבוד למפגש בינינו. זה עובד גם בשיחות שאנחנו צריכים לנהל על הורות, כסף או נושאים אחרים. גילינו ששיחות אקראיות לא יוצאות טוב כמו שיחות מתוכננות".

נשמע הפוך מכל מדורי הרומנטיקה בסרטים ובספרים…

אסף: "ספונטניות לא עובדת כי היא יוצרת הבדלים גדולים בינינו של סנכרון, של חשק, של אנרגיה".

אורטליה: "התכנון מראש בונה ציפייה, מחזק את התקשורת ומלבה את התשוקה. מפגשי אהבה שאנו קובעים מראש מתחילים ברגיעה, בשיחה, מפגש בעיניים, זה לא קשר של ריגושים בלבד", היא פוסקת ומוסיפה: "במפגשים האלה אין מקום ל'פנקסנות' או להתחשבנות. ברגע שעושים מפגש משאירים אותם בצד, וכשמסיימים את המפגש כל חילוקי הדעות שקדמו לו נראים קטנים ומטומטמים".

האם אתם יכולים להצביע על בעיה מרכזית שאתם מזהים בקרב זוגות בעידן הזה?

אורטליה: "אנחנו חיים בדור מאתגר מבחינה זוגית. בעזרת אפליקציה אני יכולה תוך שנייה לפגוש אדם חדש. בנוסף, המסרים שכולנו היום על אהבה מסתכמים בריגוש, אופנה, פורנו או סרטים הוליוודיים. אלו מסרים מוטעים. אף אחד לא מלמד על הדרך לקיים זוגיות בכבוד".

ספרו על הקושי שאתם חוויתם

אסף: "בתחילת הדרך התגוששנו כמו שני בני ארבע שרק מנסים לנצח את האחר ולא מגיעים לשום מקום. ההתמודדות היתה לא פשוטה, במיוחד בכל מה שקשור להבעת רגשות. לגברים אין את הלגיטימציה לבטא רגשות של חולשה או כאב, אלא יש ניסיון לשמור על תדמית המאצ'ו, האנטי תזה לדמות הרגיש. מצד שני, אתה מקבל לגיטימציה מבחינה רגשית לבטא רגשות כמו כעס, חרמנות ולפעמים זה יוצא החוצה גם באלימות".

אורטליה: "גילינו שבכל פעם שהיינו בחולשה כלכלית או בחולשה הורית, היינו נפרדים, לא היינו מסוגלים להיות שם יחד. למזלנו, למדנו להביא לנקודות החולשה ריפוי ורק אז נרקמת בינינו אינטימיות כנה ונטולת ציניות".

ספרו על טקס הנישואין שאתם מקיימים מחר

אסף: "המוטו שלנו הוא לבחור כל יום אחד בשנייה מחדש. אני לא חושב על כל החיים, אני חושב על חמש הדקות הקרובות בחיי, עכשיו אני אוהב, עכשיו אני בוחר בה לפרק זמן נוסף של חמש דקות, זו בחירה מחודשת כל פעם מחדש".

אורטליה: "לפני עשר שנים התחתנו בט"ו באב. אחרי עשר שנים במהלכן למדנו את המורכבות של היחסים ואת הנקודות הנפיצות, התחושה היא שהכל קטן עלינו. אנחנו בוחרים להמשיך יחד מתוך בחירה. למדנו שזוגיות טובה היא לא מתנה, זה לא קורה לבד, וגם אם יש רגעים טובים, מגיעים גם ימים קשים שצריך לדעת איך להתמודד איתם. כולם צריכים ללמוד כדי לתחזק את העסק הזה שנקרא זוגיות ואהבה".