זה לא יעבור בשתיקה: שיחות הרשת בקבוצות חריש שהגיעו לבית המשפט

ג' תבעה את מ' שכינה אותה בקבוצת פייסבוק מקומית: "גונבת דעת וכסף". פ' משכונת החורש תבעה את שכנתה לאחר שהאחרונה הודיעה בקבוצת הוואטספ של הבניין: "יש, פ' ו-א' עוזבים!" ואילו ג' ו-א' הגישו תביעה נגד שכנה שהחליטה כי הם המקור לריח הגראס ש"הורס את כל הבניין". שלושה מקרים מחריש שאפשר ללמוד מהם היכן עובר הקו בין שיח לגיטימי להוצאת דיבה ולשון הרע

"גונבת דעת וכסף; בכסף שאוכלת החינם הזו הרוויחה היה אפשר לתת עוד תקן למימון רווחה". התבטאות זו והתבטאויות נוספות בעלות אופי דומה, הביאו את ג', תושבת חריש, שעבדה בעיריית חריש, להגיש ביוני 2019, תביעה נגד שניים מתושבי העיר בטענה ללשון הרע ורשלנות. הראשון הוא מ' מפרסם הפוסט בפייסבוק והשני א', מנהל קבוצת פייסבוק מקומית.

לטענת התובעת, השניים ניהלו נגדה מסע השמצות אישי, שקרי ובוטה זאת על רקע יריבותם הפוליטית המקומית בימי הבחירות לרשות העיר. הראשון, מ' פרסם "דברי בלע" לדברי התובעת ואילו א' בתפקידו כמנהל הקבוצה, לא פעל להסיר את הדברים ואף הגדיל והביע תמיכה פומבית במילותיו של הראשון כשסימן את דבריו השנויים במחלוקת ב'לייק'.

"הפרסומים משפילים את התובעת בעיני הבריות ועושים אותה מטרה לשנאה מצדם, מבזים את התובעת ומייחסים לה – על לא עוול בכפה – אחריות לגניבת כספים מהקופה הציבורית ולשחיתות חמורה ביותר", טענה התביעה והוסיפה כי "הפרסומים עלולים לפגוע במשרתה ובמשלח ידה של התובעת ובעיסוקה הציבורי".

פיצוי כספי והתנצלות פומבית

ג' דרשה מהנתבעים באמצעות פרקליטה, פיצוי על סך 300,000 שקלים וכן לחייבם לפרסם התנצלות פומבית. בינואר 2021 החליטו שני הצדדים על פשרה שקיבלה את תוקף בית משפט השלום בחדרה. בהסכם נקבע כי מ' מפרסם הפוסט ישלם לתובעת 20,000 שקלים ויפרסם התנצלות בפורום הקבוצתי ואילו א' מנהל הקבוצה המקומית, ישלם לתובעת 5,000 שקלים ללא צורך בפרסום התנצלות.

על פי החוק, כל פרסום שעלול לבזות אדם בשל מוצאו, גזעו או דתו יכול להיחשב כפרסום לשון הרע. אפילו אם הפרסום הגיע לאדם אחד בלבד. ככל שהקהל שנחשף לפרסום הוא רחב יותר כך המקרה חמור יותר. מי שנפגע מפרסום לשון הרע נגדו, רשאי לנקוט הליכים משפטיים, אזרחיים ופליליים נגד המפרסם. בהליך אזרחי, מאפשר כיום החוק, להגיש תביעה לקבלת פיצוי של עד 70,000 שקלים בגין הפרסום, מבלי החובה להוכיח כי נגרם נזק. אולם לא כל קללה, גידוף או אמירה פוגענית מהווה לשון הרע והקביעה, בכל מקרה, תלויה בנסיבות ונידונה בבית המשפט.

השכנים עוזבים: "ישששש"

כך אירע במקרה שנדון בבית משפט השלום בחדרה בינואר 2021, אולם הפעם פסק בית המשפט כנגד התובעת ואף דרש ממנה לכסות את הוצאות ההגנה של הנתבעת.

הדיירת ע' המתגוררת ברחוב אורן בשכונת החורש, הסיקה ששכניה פ' ו-א, צפויים לעזוב את הבניין. ע' כתבה בקבוצת הוואטסאפ של הבניין על שביעות רצונה מעזיבתם הקרובה: "בשורה טובה, א' ו-פ' עוזבים. יששששש" ציינה ע' בהודעתה והוסיפה: "נקווה שיהיו שכנים טובים".

פ' שחשה פגועה מהפרסום החליטה לתבוע את ע' בטענת לשון הרע ובדרישה לפיצוי על סך 80,000 שקלים. פ' טענה כי הפרסום נעשה בזדון ומתוך כוונה לפגוע בה.

בית המשפט דחה את העתירה והסביר: "קריאה סבירה של ההודעה אינה מלמדת על קשר הכרחי, פנימי, בין התקווה להגעת שכנים טובים לבין היות התובעת שעוזבת את הבניין שכנה גרועה. בהתחלף דיירים, הבעת תקווה לבואם של שכנים טובים היא לגיטימית".

בנוסף ציינה השופטת בפסק הדין כי תוכן ההודעה ששלחה ע' היא בגדר הבעת שמחה פרטית, אישית על עזיבתה של פ' ולא דבר מעבר לכך וכי אין בהודעה פרסום לשון הרע כהגדרתו בחוק. בנוסף חויבה התובעת לשלם לנתבעת 10,000 שקלים עבור הוצאות המשפט שלה.

השכנה החליטה: "מעשנים בבית גראס"

הוצאת דיבה ופגיעה בשמו הטוב של אדם עשויה להתקיים גם לא בנוכחותו. בחודש ינואר האחרון, קיבלו ג' וא', זוג תושבים השוכרים דירה בחריש הודעה מבעלת הדירה: "נדהמתי לקבל טלפון מהדיירים בבניין… הם אמרו שאתם נחמדים, אבל זה שאתם מעשנים בבית גראס, זה הורג אותם". בעלת הדירה המשיכה וסיפרה כי הדיירים בחרו לפנות אליה ולא למשטרה. "לבקשתם, עשו זאת במרפסת ולא בבית. זה הורס את כל הבניין וישנם הרבה ילדים שם; לא רוצה לקבל תלונות מהדיירים, קחו זאת לתשומת לבכם", ביקשה מבני הזוג בעלת הנכס, שמתגוררת מחוץ לעיר.

ג' וא' ביררו ומצאו את זהותה של הדיירת שהתלוננה בפני בעלת הדירה והגישו נגדה תביעת דיבה על סך 30,000 שקלים. "השיחה הזו נפלה עלינו כרעם ביום בהיר", כתבו הזוג בתביעה. "אין לנו מושג ולו הקטן ביותר מהיכן הגיעו השכנות הנכבדות אל המסקנה כי ריח הגראס בבנין מגיע דווקא מדירתנו ולא מדירה אחרת". השניים הוסיפו כי בעקבות המידע שהופץ דיירים רבים חושבים עליהם "מחשבות שליליות ומביישות".

בני הזוג טוענים כי בעקבות אותו דיווח התערערו יחסיהם עם בעלת הדירה ועם סביבתם מה שעשוי לאלצם לעזוב את האזור בעקבות המבוכה שנגרמה להם. עוד טוענים בני הזוג, כי "המשך התפשטות השמועה עלולה לגרום גם לפגיעה עתידית במקום עבודתם".

מקרה זה טרם נידון בבית המשפט ולא התקבלה הכרעה. בבתי הדין בחדרה מצויים מקרים נוספים תלויים ועומדים של תביעה משפטית בגין לשון הרע ותביעת דיבה שהגישו תושבים מחריש.

האפשרות הזמינה והנוחה לפרסם ביקורת בקבוצות החברתיות המרובות של חריש מביאה לעלייה במספר תביעות לשון הרע. אלו מזכירות לכל את הסיכונים המשפטים הטמונים בדיונים ברשתות החברתיות וקבוצות הצ'אט המקוונות ומחדדות את גבולות השיח הלגיטימי.

גם מנהל הקבוצה אחראי

היכן עובר קו הגבול בין חופש הביטוי, הבעת דעה ובין לשון הרע? עו"ד ענת נומקין, שעוסקת בתביעות דיבה ולשון הרע, מסבירה: "חוק איסור לשון הרע הוא חוק ותיק. נוספו לו, בהתאם להתפתחות המדיה, הלכות רבות שקובעות את דינם של פרסום ברשתות, שיתוף פוסט פוגעני או מתן לייק לתוכן פוגעני".

"מי שנפגע מפרסום לשון הרע נגדו, רשאי לנקוט הליכים משפטיים, אזרחיים ופליליים נגד המפרסם".

עו"ד נומקין מסבירה את האחריות שעומדת לפתחם של מנהלי הקבוצות: "מעבר למפרסם הישיר, לכל מנהלי המדיה של כל פלטפורמה פרסומית בין אם זה עיתון, קבוצת פייסבוק או וואטספ פתוחה או סגורה, יש אחריות לפרסומים בערוץ. אם אדם שנפגע בעקבות פרסום רוצה להיפרע בגין הנזקים והוא אינו יכול לאתר את המפרסם, הוא יכול לתבוע את האחראי על המדיום".

הבעת דעה לגיטימית

מנגד, מה שומר על המפרסמים מתביעה ודרישת פיצויים? "כל פרסום, גם אם יש בו לשון הרע עשוי לחסות תחת אחת מ-13 הגנות שהחוק מתיר, ביניהן הגנת "אמת דיברתי" פרסום אמת מוחלטת שניתן להוכיחה ושיש ענין לציבור בפרסום המידע. הגנות אלה עשויות לפטור את המפרסם מפיצויים בגין לשון הרע במקרה והוא נתבע", מציינת עו"ד נומקין.

הגנה נוספת היא "הבעת דעה לגיטימית". לדוגמה, צרכן רשאי להעביר ביקורת על בית עסק שביקר בו. "אם אכתוב שהם 'גנבים' או 'נוכלים' זו תהיה כנראה לשון הרע, אך אם אכתוב כי "'לתחושתי' או 'לדעתי' מדובר בבעל עסק שלא מעניק שירות טוב, או ש'התאכזבתי מהשירות שקיבלתי מהם' זו הבעת דעה לגיטימית גם אם מדובר בפרסום שעשוי לפגוע בבית העסק".

אז היכן עובר הגבול וכיצד נזהרים בעת שרוצים לפרסם מידע ביקורתי? קבלו שלושה כללי אצבע פשוטים:

• מומלץ להקפיד להתבטא באופן מוכוון דעה ולהתנסח במילים כמו: "להערכתי", "לתחושתי", "לדעתי", "זוהי החוויה שאני חוויתי" ו"לכאורה".
• יש לכתוב את הדברים בצורה מאוד מדוייקת ונאמנה לאמת ללא מתן תארים המייחסים למושא הביקורת עבירות פליליות. להביע דעה בצורה אובייקטיבית ומתונה ולשמור את הביקורת בגדר הבעת דעה.
• במקרים של פרסומים חריפים וקשים כדוגמת: מתן שוחד על ידי אישיות בכירה, יש לפנות למושא הפרסום לקבלת תגובתו טרם הפרסום, ולוודא שיש אפשרות להוכיח את הטענות באופן שלא משתמע לשתי פנים.

עוברים לדירה חדשה בחריש!

נתקלתם באירוע יוצא דופן? גיליתם משהו שחייב להתפרסם בחריש 24?  כתבו לנו למייל האדום!