כיצד קיבל בית הכנסת 'משכן דניאל' את שמו ומדוע התקיים אירוע הכנסת ספר תורה לבית הכנסת גם בטרם הסתיים המכרז, שיקצה את מבני בתי הכנסת לשימוש הקהילות הדתיות השונות בעיר? יצאנו לבדוק
סוגיות רבות מעסיקות לאחרונה את הקהילה הדתית בחריש, ביניהן הדיון על עיצוב צביון העיר ואופי השבת, ופתרונות בתחום החינוך העל יסודי החסר כיום בחריש. אחת הסוגיות החשובות והמרכזיות היא בעיית המחסור הבולט בבתי התפילה לקהילות השונות בעיר.
בתי הכנסת בעיר מעטים ואילו אלו הקיימים קטנים מאוד ויכולים להכיל מספר מתפללים מצומצם. הפתרונות המאולתרים לקהילות הם רבים ומגוונים; קהילת 'מכון לשבתך' לדוגמא, נוהגת לקיים את תפילותיה ברחבת מעון ילדים ברחוב שקד. המבנה הרב תכליתי משמש מדי שבת וחג כבית כנסת עבור קהילת 'נטעי החורש' ומעל לכל אלה ניצב בית הספר התורני 'כנפי רוח', המשמש כמעין 'מולטי בית כנסת', המארח מספר מניינים, במקביל, בסופי השבוע.
הנחיצות הרבה בבניית בתי תפילה והפעלתם התגברה עוד יותר, כשמכרז הקצאת מבני בתי הכנסת הקיימים לקהילות השונות, שיועד במקור לחודש ספטמבר האחרון, נדחה. הסיבה לדחייה נעוצה היתה בתקופת הבחירות לרשויות המקומיות והחשש שעלה מניסיון של קבוצות לחץ ואינטרסים זרים להשפיע על טוהר ותקינות ההליך.
אירוע אחר שעורר תמיהה וחשש מפגיעה בתקינות ההליך הפומבי להקצאת מבני התפילה היה מתן השם 'משכן דניאל' לבית הכנסת ברחוב התאנה על שמו של דניאל שמעוני ז"ל. בשבוע שעבר אף התרחש אירוע חגיגי להכנסת ספר תורה לבית כנסת זה
ב-16.5.19 פורסם מכרז חדש באתר המועצה שמאפשר לעמותות המקומיות להגיש בקשה לקבלת התר שימוש במבנה בית כנסת והפעלה עצמאית שלו תמורת תשלום דמי שכירות חודשיים.
ברשימת בתי הכנסת המוצעים במכרז נמצאים שלושה בתי כנסת גדולים ברחובות: גפן 8, רימון 7 ואתרוג 5 המוצעים תמורת שכירות חודשית של 1,100-1,200 שקלים ומיועדים לקהילות של 70-100 מתפללים.
במכרז משתתפים גם שלושה בתי כנסת קטנים ברחובות: שוהם 15, שוהם 82 ותאנה 13 המוצעים בשכירות חודשית של 700-800 שקלים ומתאימים לציבור של 45-70 מתפללים.
המכרז יינעל בסוף החודש בתאריך 30.6.19 אולם מתחים סביב הפעלת בתי הכנסת צצו במהלך השנה האחרונה, הבולט בהם היה הסגת גבול בבית הכנסת ברחוב אתרוג 5 . אירוע אחר שעורר תמיהה וחשש מפגיעה בתקינות ההליך הפומבי להקצאת מבני התפילה היה מתן השם 'משכן דניאל' לבית הכנסת ברחוב התאנה 13 על שמו של דניאל שמעוני ז"ל. בשבוע שעבר אף התרחש אירוע חגיגי להכנסת ספר תורה לבית כנסת זה. כאמור, אירועים אלו התרחשו טרם סיום המכרז ולפני הכרזת שמות הזוכים.
האם אין באירועים אלה מתן גושפנקא להכרה ולשיוך בית הכנסת לעמותת 'משכן דניאל'? האם סביר שייקבע שם לבית כנסת ותתהווה בו קהילה עוד לפני שנמסר בהליך מוסדר ותקין לעמותה שמעוניינת להפעילו? ומה יקרה במידה ותזכה בו עמותה אחרת שתבקש לשנות את שמו?
עצם העובדה שיש אנשים שמתפללים בבית הכנסת לא הופכת אותו לשלהם. מה שיהפוך את השימוש בבית הכנסת לקבוע ורשמי הוא רק על בסיס זכייה במכרז
הפעלה בלי מכרז
יוסי גולדמן, חבר סיעת הבית היהודי במועצה שופך אור על הנושא: "משפחתו של הנפטר, דניאל שמעוני תושב חריש, פנתה למועצה וביקשה לחנוך בית כנסת על שמו. ועדת שמות אישרה את בקשתם. בית הכנסת ברחוב התאנה נבחר להיקרא 'משכן דניאל' היות והוא סמוך, לבית המשפחה".
אם תזכה בבית הכנסת עמותה אחרת. האם היא תוכל להחליף את שם בית הכנסת?
"זה לא נהוג וגם לא דבר שכיח שמתבצע בהליך פשוט וסטנדרטי. זה כמו שדיירי רחוב יבקשו לשנות את שם הרחוב בו הם גרים".
איך בעצם נוצר מצב שהותר לעמותה שלא זכתה במכרז להפעיל בית כנסת ולקבוע עובדות בשטח?
"לקראת חגי תשרי המועצה בחרה לפתוח את בית הכנסת בתאנה לטובת ציבור המתפללים. למבנה היה קיים כבר טופס 4 והתפישה היתה שעדיף לאפשר את השימוש במבנה על פני חלופות כמו הקמת אוהלים עם מאווררים, שעלותם גבוהה בעשרות מונים מעלויות צריכת החשמל של שנה שלמה בבית הכנסת הזמני. בהתאם לזאת, המועצה הסכימה להפעיל מיוזמתה ועל חשבונה את בית הכנסת, כשהמפתחות ברשותה.
"לאחר חגי תשרי וההבנה שיחול עיכוב במכרז, הותר לשתי קהילות להתפלל שם יחד, וכיום הן מנהלות יחד את התפילות ותו לא. בית הכנסת אינו בבלעדיות של אף קבוצה. כל אחד יכול לבוא, לתפוס מושב ולהתפלל בבית הכנסת.
"עצם העובדה שיש אנשים שמתפללים בבית הכנסת לא הופכת אותו לשלהם. מה שיהפוך את השימוש בבית הכנסת לקבוע ורשמי הוא רק על בסיס זכייה במכרז".
הסיטואציה הזו נתפשת בעיניי אחרים כלא כשרה ויוצרת תחושת אי אמון בדבר תקינות המכרז הנוכחי
גולדמן, שאינו מעורב בהליך המכרז מוסיף ומציין: "משרד הפנים מנהל וקובע את התנהלות המכרז ונציגי המשרד מפקחים עליו היטב. המכרז מתנהל ככל מכרז אחר בשיטת ניקוד מצטבר ומתייחס לקריטריונים כמו קרבה גיאוגרפית של קבוצת המתפללים לבית הכנסת שביקשו, וותק העמותה, יכולות מימון, מספר מתפללים והתרשמות כללית מנציגי העמותה".
"חשוב גם להבהיר שראש המועצה לא יושב לבדו ובוחר את בתי הכנסת. בוועדה הבוחרת משתתפים מנכ"ל הרשות, היועץ המשפטי וגזבר המועצה. לצערי, תמיד יהיו תיאוריות קונספירציה של הטיות מכרזים, אך זה לחלוטין לא יהווה גורם שינווט או ישפיע על קבלת ההחלטות".
ובכל זאת, האם לדעתך נכון היה לקיים אירוע הכנסת ספר תורה בתקופת זמן רגישה כזו?
"ייתכן והיה עדיף למשפחת שמעוני להמתין עם אירוע הכנסת ספר התורה עוד חודש-חודשיים עד לאחר מסירת בית הכנסת בצורה מסודרת לזוכה במכרז, אך כך הוחלט והמועצה כיבדה את בקשתה של המשפחה".
דוד ממן, גבאי בבית הכנסת 'משכן דניאל', משיב גם הוא לשאלת העיתוי: "בית הכנסת לא הוקצה לעמותת 'משכן דניאל', שתתמודד במכרז על הקצאת מבנה כמו כל עמותה שתחפוץ בכך. יחד עם זאת, פתיחת בית הכנסת לשימוש הציבור הצריכה קבלת ספר תורה. פנינו למספר תורמים אפשריים ולפני פסח הצלחנו לקבל תרומה של ספר תורה מהודר, בתנאי שספר התורה יוכנס לבית הכנסת ברוב עם והדרת מלך. לאחר החג, התורמים וציבור המתפללים התפנו כדי לארגן את אירוע הכנסת ספר התורה, שנקבע באופן סמלי לר"ח סיוון, ימים ספורים לפני חג מתן תורה".
נתקלתם באירוע יוצא דופן? גיליתם משהו שפשוט חייב להתפרסם בחריש 24? כתבו לנו למייל האדום!
