כרזות הצניעות עמדו בשבוע האחרון במוקד החיכוך החדש בין חרדים לחילונים בעיר. ראש העיר המעיט בהקף התופעה, ביקש מהציבור להתעלם מפרובוקציות והצהיר כי הוא מתנגד להשתלטות על המרחב הציבורי. אולם על רקע כשלון הטיפול בצופרים יש מי שחושב אחרת. הליברלים: "אסור לשתוק"
"אנא אל תעברי בשכונתנו בלבוש לא צנוע" – שלט זה שנתלה לפני כעשרה ימים ברחוב שוהם בחריש ועורר את התנגדות החילונים בעיר, זכה שלשום (מוצ"ש) גם להתייחסותו של ראש העיר יצחק קשת.
בהודעה שפרסם הוא ציין: "פעם אחר פעם אנחנו רואים איך מעשים כאלה מקבלים אצלנו תשומת לב ציבורית חסרת פרופורציות, ומתחיל להיווצר כדור שלג שסוחף את הקהילה שלנו למקומות שאף לא אחד רוצה להגיע אליהם".
לדברי קשת, האווירה הציבורית שנותנת במה לכל שטות שמישהו עושה, "מעניקה שירות מצוין לפירומנים שמחפשים פרובוקציות". קשת הוסיף וביקש שלא להעניק למעשים קיצוניים אלה התייחסות: "הדרך הטובה ביותר שלנו כקהילה להתמודד עם מעשים כאלה היא פשוט לא לתת להם במה. כן, להתייחס אליהם בביטול".
תושבים בשוהם: "מדובר באזור דתי"
בניגוד לדעתו של ראש העיר שביקש להרגיע את הרוחות ולא לתת לכל יוזמה ספורדית מהשטח להתסיס את הקהילה כולה, הציגה שני גרינברג, יו"ר סיעת הליברלים גישה מנוגדת. לתפישתה, הטיפול האפקטיבי בנושא דורש התייחסות מיידית ומענה דחוף לכל ניסיון של קביעת עובדות בשטח.
"אסור לשתוק. כשאנחנו רואים שלט כזה. חשוב שהתושבים שגרים בקבוצת הבניינים האלה, יבינו שעדיף להם להוריד את השלט בעצמם, לדכא את הקיצוניות בעצמם. שידעו שאם לא, אנחנו, יתר התושבים, נבוא ונדאג להביע את מחאתנו, כמובן באופן שהוא שומר חוק".
הדהוד לדבריה של גרינברג ניתן לראות בהתארגנות של תושבים חילונים שהגיעו בצהרי השבת (31 באוקטובר) כדי למחות ולהפגין נגד "כרזת הצניעות".
ההפגנה ברחוב שוהם כללה שירה בליווי נגינה בגיטרה בקרן הרחוב ועוררה את הדיירים בבניין, ששגרת השבת שלהם הופרעה. ליטל, שמתגוררת בשוהם ויצאה לבחון את המתרחש לא ידעה להצביע על זהות תולה הכרזה, אך גם לא הבינה את ה"עליהום" שיצר המעשה. "מדובר באזור דתי. כמו שחילונים לא מעוניינים לגור בסביבה דתית, כך גם ההיפך", היא אמרה והוסיפה: "אני לא מבינה מה הם רוצים מאיתנו". ליטל ראתה באקט המחאה של החילונים התרסה והתגרות מיותרת. "אני בעלת תשובה ומכירה את שני העולמות, היא פירטה. "הגעתי הנה מפתח תקווה, בכל עיר יש אזורים דתיים. חבל מאוד שבחריש מנסים לייצר מהומה מכל עניין ולחפש מריבות. זה עצוב מאוד", היא סיכמה.
כישלון מאבק הצופרים
בקשתה של ליטל לבידול וליצירת אזור חרדי שיתאים למתגוררים שם אינה נשמעת לראשונה. עם זאת, המדיניות הרשמית של עיריית חריש בנושא המגורים היא שמירה על מגורים משותפים בין דתיים, חילונים וחרדים וללא חלוקה לאזורים.
הקונספט של "עיר של כולם" והמרחב הציבורי המשותף מעוררים לא אחת קונפליקטים בין הקבוצות השונות בעיר. דוגמה ברורה ומוכרת היא הפעלת צופרי השבת.
כזכור, העירייה מנהלת מאבק משפטי נגד מתקיני הצופרים שמכריזים על כניסת השבת בעזרת רמקולים מחרישי אוזניים ברחבי העיר – אולם בינתיים ללא הצלחה. גרינברג פירטה: "העירייה החרימה סט אחד והם בתגובה הציבו שניים. פנינו לבימה"ש בעתירה שעדיין ממתינה ליומה. עברה כבר שנה. שנה שבה קיצוניים קובעים עובדות בשטח והרשויות מוגבלות על ידי החוק ולא יכולות לעצור אותם".
היא גם הציעה מפורשת את דרך הפעולה שעשויה לדעתה לעזור בהתמודדות: "בואו נדמיין מצב שהבניין השכן, שהרעש הזה מפריע להם היה מציב רמקולים שמשמיעים שירים בשבת בבוקר. אי אפשר להתחייב על זה אבל אולי הסיפור הזה בכלל לא היה מתגלגל לבתי משפט. שני הצדדים היו מסכימים שלא להשמיע מוזיקה שמפריעה לצד השני ובזה זה היה נגמר".
דוגמה להצלחתה של פעילות אקטיבית לשנות את "המחטפים" במרחב הציבורי ניתן לראות, לתפישתה של גרינברג, גם בפירוקו של בית הכנסת הלא חוקי, שנבנה באותו מתחם. תלונות שהוגשו לוועדת תו"ב גרמו לפעולה זריזה ונחושה להסרת המבנה הלא חוקי.
מנהיגי הציבור החרדי מגנים
שתי הגישות, של ראש העיר ושל יו"ר סיעת הליברלים, מעידות על עובדה מוסכמת אחת: המאבק לציביון העיר חריש בעיצומו. הזהות העירונית של חריש שטרם גובשה מיטלטלת בין קבוצות שמבקשות לשמור על אורח חייהן, שאינו עולה בהכרח עם אורח החיים של האחר.
האם התפישה החדשנית שמנסה חריש לקדם במסגרתה חרדים, חילונים ודתיים גרים בכפיפה אחת, במשותף וללא חלוקה לאזורים היא גזרה שהציבור יכול לעמוד בו?
קשת, שמקדם מדיניות זו, מאמין שכן. כאמור, הוא ביקש מהציבור להתעלם מפרובוקציות והצהיר כי עמדתו בנושא תליית כרזות צניעות אינה משתמעת לשני פנים: "העמדה שלי ברורה וחד משמעית. אני מתנגד בכל תוקף לניסיון לקבוע עובדות בשטח", הוא כתב והוסיף: "אני עומד על כך שהיחסים בין דתיים לחילונים בחריש ייקבעו באמצעות הידברות ולא על ידי מחטפים".
קשת הוסיף וציין כי הוא מצוי בקשר עם הרבנים ומנהיגי הציבור החרדי בחריש ולדבריו, גם הם מגנים את תליית הכרזה הזו. "את המעשה הזה עשה מישהו על דעת עצמו בלבד. גם במגזר החרדי מבינים היטב שזו לא הדרך".
כפיית עמדות מול עיצוב המרחב
למרות הנאמר, ראוי לזכור כי תליית הכרזה בשוהם אינה מקרה יחיד. ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל נתלה שלט ברוח דומה ברחבי חריש. שלט נוסף המציין "קרייה חרדית" נתלה גם הוא ברחוב שוהם 13 וזכה גם הוא לביקורת מצד התושבים החילונים, ולהשתוממות הדיירים במתחם שלא הבינו על מה המהומה.
קשת סיכם את דבריו בנימה מרגיעה: "הנהגת העיר, ואני בראשה, לא תיתן לאף אחד בחריש לקבוע עובדות בשטח, ולכפות את עמדותיו ותפישותיו על המרחב הציבורי".
גרינברג סיכמה בקריאה לפעולה: "לצד הציפיה שלכם מאיתנו להמשיך ולהוביל מדיניות עירונית מאוזנת, אל תפסיקו לפעול כדי לעצב את חריש באופן שבו אתם רוצים לראות אותה בעתיד".
