משרד החינוך ביטל את סבסוד תכנית 'ניצנים', תכנית הצהרונים ברשויות המקומיות. הנטל הכספי על ההורים מוערך במאות שקלים מדי חודש. חריש המשויכת לאשכול חברתי-כלכלי נמוך הוחרגה. יוחאי פרג'י: "צהרונים מסובסדים אינם מותרות"
משרד החינוך הודיע בשבוע האחרון כי התוכנית לסבסוד הצהרונים המוערכת במאות שקלים מדי חודש לילד, מבוטלת. ההודעה נמסרה בשל הסחבת המתמשכת באישור תקציב המדינה, ובקיצוץ התקציבי הצפוי. ביטול הסבסוד משית נטל כלכלי כבד על ההורים והמשפחות הצעירות.
תכנית הצהרונים 'ניצנים' פועלת במוסדות החינוך בגני הילדים ובכיתות א'-ג', ומהווה מסגרת חינוכית משלימה עד השעה 16:00 ולעיתים גם עד השעה 17:00 בהתאם לביקוש. עלותה של התכנית מוערכת ב-650 שקלים לחודש עבור כל ילד, ומסובסדת על ידי משרד החינוך בהתאם למדד החברתי-כלכלי (סוציו-אקונומי) של כל ישוב וישוב.

הסבסוד בוטל לרשויות באשכולות 10-4
שבועיים לפני פתיחת שנת הלימודים תשפ"א התחוור להורים רבים, שהתכנית שמאפשרת להם לעבוד במשרה מלאה לא תצא לפועל השנה ולא תסובסד עבור רשויות המדורגות באשכולות 10-4 במדד החברתי-כלכלי. עם זאת, במשרד האוצר הבהירו כי סבסוד מסגרות הצהריים עבור ילדים מיישובים באשכולות חברתיים-כלכליים 3-1 יימשך גם בשנת הלימודים תשפ"א, בהתאם להחלטות הממשלה הקודמות בנושא.
מדד הדירוג החברתי-כלכלי של ישראל מרכז את הישובים בארץ לפי אשכולות החל מ-1 האשכול הנמוך ביותר, ועד ל-10 המייצג את הישובים האיכותיים והחזקים ביותר. דירוג האשכולות מושפע, בין היתר, מערך הנכסים והדירות, רמת החינוך וההשכלה וגודל המשפחות בכל ישוב.
חריש משתייכת לאשכול 3 במדד החברתי-כלכלי ובהתאם להודעת משרד החינוך, יהנו משפחות חריש מהמשך סבסוד הצהרונים גם בשנת הלימודים הקרובה. ראוי לציין כי השתייכותה של חריש לשליש התחתון בדירוג הלאומי, פועלת לרעתה בעיקר בנושאי מיתוג וטיפוח תדמיתה בקרב מתעניינים מחוץ ושחקנים מהעולם העסקי. עם זאת, נראה כי בסוגיית החינוך יוצאת חריש נשכרת ומאפשרת לתושביה, רובם משפחות צעירות, הקלה משמעותית בנטל ההוצאות החודשי.

חריש בתחתית הדירוג החברתי-כלכלי
חריש היתה משויכת לאשכול 7 וירדה בדירוג לאשכול 3 החל משנת 2016. במכתב שנשלח אז ממשרד הפנים למועצת חריש נכתב כי "חריש תיחשב כאילו היא רשות באשכול חברתי-כלכלי 3. החלטה זו תהיה בתוקף עד לפרסום מדד חברתי-כלכלי של חריש כרשות עצמאית על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה".

המעבר מאשכול 7 לאשכול 3 נולד לאחר מאבק אותו ניהל, יצחק קשת, ראש המועצה. בידיעה שפורסמה בעבר בחדשות חדרה צוטט קשת: "מדובר בבשורה גדולה לעיר ולתושביה, בהווה ובעתיד, שמתקנת עיוותים בירוקרטיים שהיו קיימים עד כה, ומאפשרת לי להביא לעיר יותר משאבים ויותר תקציבים, לשדרג את איכות החיים בעיר והמוכנות שלנו לקליטת התושבים החדשים. במשך שנתיים נאבקתי ברשויות במטרה לשנות את הדירוג, וכעת סוף סוף המאבק נשא פרי".
מאז ועד היום נותר הדירוג הנמוך בעינו. לאשכול 3 הנמוך והלא-מחמיא משתייכות מלבד חריש, גם לוד, שפרעם, אופקים, מצפה רמון וירכא. 'האחות הגדולה' של חריש, מודיעין-מכבים-רעות לדוגמה, ממוקמת באשכול 8.

יוחאי פרג'י, מ"מ ראש המועצה ויו"ר ועדת חינוך, ציין בתגובה ל'חריש 24' כי: "צהרונים מסובסדים אינם מותרות והינם מסגרת חשובה מאוד. נמשיך לעשות הכל שהחינוך בחריש יהיה מוביל".
פרג'י גם התייחס בדבריו לשאלה האם עדיף לחריש להישאר חלשה ונתמכת או חזקה ועצמאית כלכלית וציין: "זו שאלת השאלות. לעניות דעתי השיטה לא טובה. בכל עיר יש שצריכים יותר ויש שצריכים פחות. הלוואי שישכילו לבדוק זאת באופן אישי ולא לפי עיר".